קטע פריקה~ מה אתם חושבים?

הממ שמעו יש מצב שזה סתם דפוק ולא תתחברו אבל כתבתי מהלב אז מקווה שכן תתחברו חח וואי אני מצטערת שיצא ארוך

אני לא אשקר אני קצת מתגעגעת...
מתגעגעת לאחים שלי, מתגעגעת לריבים האלה ליפני השינה מתגעגעת לירידות הקטנות ולהצקות, מתגעגעת לברוח מהמציאות יחד איתם, עכשיו הם לא כאן הם אצל אמא שלי... אמא, אני גם מתגעגת אליה לשבתות ביחד ללכת לעיר ביחד לדבר בחדר שלה ושל אבא ואז שאבא קולט שהיינו שם הוא היה מתעצבן וכולנו היינו צוחקים... לשחק במחשב ולדבר איתה בזמן שהיא שוטפת כלים לצאת יחד להליכות... אני מתגעגעת אליך אמא למרות שבאותו זמן אני שונאת אותך ולא מבינה למה, למה לפרק משפחה? כל כך כואב לי עכשיו אני מרגישה לבד הצרות רודפות אותי ועכשיו אין מי שיושיט לי יד כי אבא ואמא עסוקים בלהרוס אחד את השני בבית המשפט ולמה למה כל זה ככה? למה עכשיו אני מחולקת בן משמרות למה אני לא יכולה להיות עם שניכם ביחד? למה אתם פתאום עייפים ואין לכם זמן אלי? למה אתם מדברים עם העורך דין יותר מאשר איתי? אתם מצפים מימני שאמשיך כרגיל ואומרים לי "נו זה לא סיפור לא התגרשנו מימך התגרשנו אחד מהשני" אבל בואו אני אגיד לכם משהו
התגרשתם מימני
כי הפסקתם לדבר איתי כמו שהיינו מדברים פעם הפסקתם לראות אותי והפסקתם להרגיש
אתם חושבים שהכל בסדר איתי כי אולי אני לא מראה את זה אבל אני בוכה כל יום פשוט בוכה
בוכה על זה שאני מרגישה לבד
בוכה על זה שאני נכשלת וצריכה לשמור בבטן
כי שאני באה לספר אתם אומרים לי שזה לא הזמן חכי לערב ובערב אתם עייפים מידי כדי להקשיב אבל אני צריכה להקשיב לכם נכון? אני כל יום צריכה לשמוע רצף של קללות פעם על אמא ופעם על אבא כי אתם לא מפסיקים לקלל אחד את השני ולערב אותנו
הרסתם אותי
הרסתם את אחים שלי
תודה