22 תשובות
תלוי אם הוא מצליח לצאת מזה ולשמוח ולצחוק איתי ולצאת למקומות אז כן
כן.
אני אעזור לו לצאת מהדיכאון :)
אני אעזור לו לצאת מהדיכאון :)
כן, אני לא אפסול על דיכאון ולהפך יהיה לי את הדחף הזה לעזור להם לצאת מזה ולהפוך את החיים שלהם לטובים יותר
לי כי אני בעצמי לרוב צריכה שיחזקו אותי כי אני נשברת בקלות
אז לא היה לי איך לתמוך בו ולתת לו כוחות
אז לא היה לי איך לתמוך בו ולתת לו כוחות
כן כי אין לי סיבה לא לאולי לצאת איתה יעזור למצב הרוח שלה (כנראה שלא כי זה אני)
אני חושבת שכן הייתי יכולה להתמודד עם מישהי עם דכאון
אבל זה תלוי כי הצד השני יכול לספוג מזה הרבה
בדרכ זה גם לא מחזיק מעמד
אבל זה תלוי כי הצד השני יכול לספוג מזה הרבה
בדרכ זה גם לא מחזיק מעמד
כן, הייתי רוצה לעזור לו.ה לעבור את זה ולהקל עליו.ה (:
לא.
קשה לי לתמוך בבנאדם כזה בתור אחת שהייתה בדיכאון.
קשה לי לתמוך בבנאדם כזה בתור אחת שהייתה בדיכאון.
אני חושבת שכן , אבל אני מקווה שאצליח להכיל אותו ולהבין אותו כי בחיים לא הייתי בסיטואציה של דיכאון בעצמי .
לא, כי גם אצלי לא זהב
ברור, כי אני מבין אותם ולא חושב שזה מוריד מבן אדם
לא
אני אישית צריכה מישהו שיעלה לי את המצב רוח ובכללי בן אדם פשוט שמח
זה פשוט כלכך מוריד שמישהו עצוב במקום להיות שמח לא משנה כמה החיים כואבים כי לא צריך לקחת את החיים כמובן מאליו
אני אישית צריכה מישהו שיעלה לי את המצב רוח ובכללי בן אדם פשוט שמח
זה פשוט כלכך מוריד שמישהו עצוב במקום להיות שמח לא משנה כמה החיים כואבים כי לא צריך לקחת את החיים כמובן מאליו
אנונימית
שואל השאלה:
אנונימית
אני מסכימה שלא צריך לקחת את החיים כמובן מאליו, אבל בן אדם בדיכאון באמת לא שולט בזה..זה אחד הדברים הקשים, גם אם הם ינסו להיות שמחים, ולא תהיה להם שום סיבה להיות עצובים, הם יכולים פשוט להיות עצובים סתם ככה...אני מבינה שזה מוריד שבן אדם לא שמח ועצוב כל הזמן, אבל לפעמים זה באמת לא בשליטתו והוא עושה כלכך הרבה מאמץ, אפילו לקום מהמיטה בבוקר זה קשה בשבילו, וגם את זה צריך להעריך.
זאת הדעה שלך ואין לי בעיה איתה, זכותך לחשוב ככה, אני רק נותנת נקודת מבט שונה.
אנונימית
אני מסכימה שלא צריך לקחת את החיים כמובן מאליו, אבל בן אדם בדיכאון באמת לא שולט בזה..זה אחד הדברים הקשים, גם אם הם ינסו להיות שמחים, ולא תהיה להם שום סיבה להיות עצובים, הם יכולים פשוט להיות עצובים סתם ככה...אני מבינה שזה מוריד שבן אדם לא שמח ועצוב כל הזמן, אבל לפעמים זה באמת לא בשליטתו והוא עושה כלכך הרבה מאמץ, אפילו לקום מהמיטה בבוקר זה קשה בשבילו, וגם את זה צריך להעריך.
זאת הדעה שלך ואין לי בעיה איתה, זכותך לחשוב ככה, אני רק נותנת נקודת מבט שונה.
אנונימית
שואל השאלה:
את*
וכן לצערי
את*
וכן לצערי
אנונימית
הייתי יוצאת עם מישהו/י בדיכאון. יש לי חרדה חברתית ואני מסכימה שהדברים האלה יכולים להקשות אבל תכלס כל הקטע של זוגיות זה לאהוב את הבן או בת זוג למרות כל הבעיות
כ ן
יש לי גם דיכאון אז אני לא רואה בעיה
יש לי גם דיכאון אז אני לא רואה בעיה
אנונימית
כן כי אני מבינה אותו ורוצה להיות שם בשבילו אני מניחה
כן
כן, אני צריכה אנשים רגישים מאוד בחיים שלי, לפעמים נראה לי שאני אפילו מתחברת טוב יותר לאנשים שמתמודדים עם כל מיני דברים רגשיים כמו דיכאון. פשוט מישהי בדיכאון בדרך כלל מכירה את עצמה טוב יותר ואת העולם הרגשי שלה ובאופן כללי את הקונספט של רגשות והיא תוכל להסביר את עצמה טוב יותר, להכיל אותי בצורה טובה יותר בהרבה מקרים ובאופן כללי הדיאלוג בינינו יהיה יותר פתוח וברור לי יותר בהרבה מקרים ואני ארגיש הרבה יותר בנוח איתה. ככה זה בתחושה שלי מהניסיון שלי לפחות עם אנשים בחיי עם דיכאון...
אני כבר בזוגיות עם מישהו כזה ואנחנו חצי שנה ביחד אז כן ::))
למה? בגלל שאני לא רואה סיבה לפסול מישהו רק כי יש לו מחלת נפש.. ואותי ספציפית מחלות נפש מרתקות
למה? בגלל שאני לא רואה סיבה לפסול מישהו רק כי יש לו מחלת נפש.. ואותי ספציפית מחלות נפש מרתקות
כן מסיבה מסויימת זה די מושך אותי-
אם אני אוהבת אותו וכיף לי איתו אז בטח שכן
באותו הנושא: