לא משנה איפה אני נמצאת, בשום קבוצה אני לא מרגישה שייכת. כשאני באה לומר משהו הלב שלי דופק ופתאום אני לא מצליחה לדבר. לפעמים אני חושבת מה להגיד ועד אז כבר עוברים נושא. לפעמים אני מתחילה לדבר ואף אחד לא מקשיב כי אני מדברת בשקט וכולם מדברים בקול. לרוב אני שותקת. למרות שיש לי הרבה מה לומר. וככה אין לי חברים, ממש בקושי. ואם אנשים דיברו איתי באופן אישי חוסר הביטחון והחשש שאומר משהו טפשי מיד הרס הכל. ויצא שהיו לי חברות טובות, אבל הן לא הבינו אותי ולא גיליתי הרבה על עצמי ועכשיו יוצא שגם הן מתרחקות. נותרתי לבד. ולא זוכרת שאי פעם הייתי באמת אחרת. מרגיש שזה מעבר לחרדה חברתית, פשוט מצב נצחי. מה לעשות?