חזרתי להיות נורמלית..? - קלפטומניה - מחלת הגניבה

אפשר להגיד סוג של חליתי בקלפטומניה,הייתי גונבת על בסיס שבועי מחנויות,עד שזה קרה עד שמישהו תפס אותי והזעיק את אבא שלי,אבא שלי אמר לי להשתנות,את חייבת לעשות את זה,ולא רציתי לגרום לו בושה ובאמת ניסיתי להשתנות,כבר שלושה חודשים שאני לא גונבת,אבל שלושה חודשים שלא קניתי כלום,הייתי מפוחדת נורא שאם אני אלך לקנות אז אני אגנוב משהו.. לפעמים את לא יכולה לשלוט בעצמך,פחדתי לגשת וללכת אל חנויות,זה היה עושה לי חרדות. עד שהיום אבא שלי נתן לי כסף והלכתי לקנות דברים,חזרתי לאותה חנות זולה וטובה שאני אוהבת הפעם לא לגנוב אלא בתור קונה,זו הייתה החנות שרצו להזמין לי משטרה אבל יצאתי מהר וקלטתי אבל זה קרה לפני שלושה חודשים והם זכרו אותי,היום הגעתי לאותה חנות ונכנסתי ואמרתי מה שיהיה יהיה מה שיקרה יקרה וזה מה שצריך להיות,אם אני לא אגנוב אין סיבה שיעצרו אותי,ראיתי עובדים אחרים וחדשים והייתה הקלה,אבל היו שתי בנות שאני זוכרת אותן ולא יודעת אם הן זוכרות אותי בתור "גנבת החנות",הלכתי וראיתי בגדים ואממ הייתי ממש קצת לחוצה אבל היה בסדר,שכחתי איך זה להרגיש חופשייה,ולא מודאגת או היסטרית,שכחתי את השלווה שיש לי בתור קונה ולא כגנבת.. גנבת כל הזמן לחוצה,מסתכלת כל הזמן,בוחנת את כולם את המבטים הכל,בוחנת מי מאוחרייה ומי מסתכל במצלמות,אבל שכחתי את כל זה ואת כל הדאגות בתור גנבת כי אני לא כזאת כל כך כבר,הגעתי לקופה וראיתי את אותה אישה בקופה,אישה שבפעם האחרונה שראיתי אותה רצתה להזמין משטרה,הייתי חרדה,היו 4 קופות והיא הייתה הקופה אחת ואמרתי מה הסיכוי שיצא לי איתה..? לאט לאט התור מתרוקן והגיע תורי,אני רואה שאני כנראה אהיה איתה כי היא סיימה,אמרתי לגברת שמאחוריי אממ אני מסתכלת על משהו אז תעקפי אותי,ואז היא קראה מהקופה בבקשה להתקדם ואז הגברת אמרה לי הנה לכי אליה,אז הלכתי לא הייתה לי ברירה,הסתכלתי עליה אבל ניסיתי להפנות קצת את המבט שלי שלא תזהה או משהו,אבל הכל הלך בסדר למזלי,הרגשתי חופשייה,הרגשתי לא מוטרדת,המחשבה לגנוב הייתה לי והייתי יכולה לבצע אותה כל כך בקלות אבל לא עשיתי את זה,המשכתי בדרכי מבלי להסתכל ולהביט ולחשוב לעצמי, לקחת? לא לקחת? אבל כן עמדתי בפיתוי ולא נכנעתי לקלפטומניה,נשארתי אני,נשארתי חופשייה.