הייתי איתו במחנה של עשרה ימים אבל לא היינו באותה קבוצה. (עולים לי') סבבי, אז הוא ביישן בטרוף, ובימים הראשונים לא ככ דיברתי איתו, מיום חמישי התחלתי לדבר איתו וזה כבר הגיע למצב שממש דיברתי איתו והיו לנו שיחות עמוקות לבד... יום אחד נרטבה לי החולצה ואז הוא ועוד ילד הציעו לי את שלהם ובסוף ילד אחר נתן לי והוא התבאס כזה, ויום אחרי זה הילד ביקש ממני את החולצה אז הוא נתן לי את שלו בלי שביקשתי ממנו... הוא קרא לי לכתוב לו על הכובע, יום אחד דיברנו לפני הכיבוי אורות בקבוצה שלו לבד והוא ממש כל הזמן צחק מבדיחות שלי וזרם בשיחה ואז אחת החברות שלי הגיעה והוא פחות דיבר והיא שאחה אם היא מפריעה לנו ואמרתי שלא והוא חייך מובך ואז היא הלכה, במסיבה ביום לפני אחרון רקדתי והסתובבתי איתו... עכשיו הגיע היום האחרון, הבעיה, אינלו אינסטגרם, אז ביום האחרון עוד הייתי עם החולצה שלו והחלטתי שאני כותבת לו מכתב עם המספר שלי ומשאירה לו בכיס וככה עשיתי וכשהחזרתי לו תחולצה וחיבקתי אותו אמרתי לו שחסר לו שהוא לא שומר על קשר אז הוא בעקש עט שאני אכתוב את המספר ואמרתי לו שלא צריך כי השארתי לו מכתב בכיס..
אחרי שלושה ימים הוא שלח לי הודעה ממש חמודה והחמיא לי על המכתב והתייחס לבדיחה שכתבתי לו שם, עניתי לו והוא כתב לי שהוא טס מחר (מחר של שישי שעבר) לחו"ל. מאז לא דיברנו עד שלשום. שאלתי אותו איך לו והוא סיפר לי על הטיול ואמר לי שהוא לא ככ מחובר לטלפון בטיול ושנדבר יותר כשהוא יחזור. ואז בהודעה בנפרד הוא כתב מתי הוא חוזר.