חוויתי משבר קטן לפני כמה דקות והייתי חייבת לדבר ולפרוק עם מישהו ולא היה לי עם מי, אז פרקתי לעצמי וכתבתי את מה שיש לי בלב

אשמח אם תקראו ותיתנו לי חוות דעת, אם אהבתם ואם הצלחתי להעביר משהו מסויים דרך זה ?


אני שונאת אותך
אבל כלכך אוהבת אותך
המגע שלך והחום שאתה מביא איתו ביחד גורם לי להרגיש מיוחד כל פעם מחדש.
העיניים שלך שמביטות בי והחיוך הזה כשאתה שומע אותי צוחקת, זה מפרק אותי לגמריי.
ומה עשית עם כל זה ? מה עשית עם כל מה שאני מרגישה ?
כלום.
אה, כן שכחתי פרט קטן אחד... ריסקת את הדבר החשוב ביותר שיכלתי לתת לך.
אמון.
שיקרת לי במצח נחושה, שיקרת לי בפנים.
לא פעם
לא פעמיים
אלא שלוש.
ואני כמו סתומה אוכלת את השקרים שלך בכפית ונותנת לך את האמון שלי כל פעם מחדש,
אבל הפעם לא,
הפעם האמון שלי נשאר שלי ולא יגיע אליך.
אז יקירי...
לא רק את האמון שלי איבדת, אלא גם אותי.