אתם תיהיו מסוגלים אי פעם להתחבר לרוצח? במידה והוא ממש נחמד וכיף איתו.

אם לא הייתי יודעת שהוא רוצח? כנראה שכן.. מאיפה אני אמורה לנחש.

כן ברור יש לי חברה שרצחה כפר שלם

כן

כן, כולנו עושים טעויות יש מי שעושה טעויות קטנות ויש מי שעושה טעויות גדולות.. אבל בסופו של דבר לכל דבר יש סיבה..

אם הוא עובד במאפיה, אולי.
אם הוא סתם רוצח סדרתי חולה , פחות.

אל תנסו להבין אותי

יש סיכוי

לא כי אני אף פעם לא אסמוך עליו

לא

שואל השאלה:
הפרמטר שלי אם אני מתחבר לבן אדם.
מה איכפת לי אם הוא טוב או רע. מצידי שיהיה אנס מרושע.
אם כיף איתו ואני שמח כשאני איתו - מה הבעיה?

ברור אם כיף לי עם בן אדם ובלילה הוא יתקע לי סכין בראש מה אכפת לי העיקר שאני שמחה כשאני איתו, או כשהייתי לצורך העניין

שואל השאלה:
אבל למה שהוא ירצח אותך אם הוא אוהב אותך?

שואל השאלה:
אבל לא באמת איכפת לי ממוסר כי אין דבר כזה.
אני אישית פשוט מרגיש רע כשאני פוגע בבן אדם אחר. בגלל זה אני לא רוצח וגם אף פעם לא ארצח.

אבל נגיד מישהו שמרגיש טוב כשהוא עושה את זה - סבבה. כמו שאני אוהב שוקולד, הוא אוהב לרצוח. אני לא כועס עליו.

שואל השאלה:
אם הוא ירצח מישהו שאני אוהב אני אכעס עליו, וכנראה שזה ישפיע על ההנאה שאני מפיק כשאני בחברתו. אז לא.

שואל השאלה:
מה איכפת לי אם זה מוצדק או לא.
כל עוד זה לא פוגע בי בשום צורה ממש לא איכפת לי מה קורה

שואל השאלה:
ההצדקה היא בידור.
אני לא חושב שקיים דבר כזה הצדקה. אם אני הייתי נהנה מרצח, ומסוגל לרצוח בלי להתפס - הייתי רוצח. הבעייה היא שאני לא נהנה מזה.

קיצור... מה איכפת לי אם יש לו "הצדקה" או אין לא? ומה זה בכלל הצדקה? ולמה חייב את זה?

כן, אפילו אשמח, לראות שיש מוצא לשמחה מתחת למסכה של הפחד והכאב

כן אני יודעת שזה חולני אבל זה מגניב רצח בעיניי.

לא, מי רוצה חבר רוצח זה כמו שתשאל מי רוצה להיות חבר של איציק אברג'יל וזה חוץ מהעובדה שזה ממש מפחיד אבל תלוי אם זה היה בכוונה וגם תלוי באופי שלו