91 תשובות
שואל השאלה:
אז אתה חושב שלקנות אדם אחר בתור רכוש זה בסדר? אתה מוכן להיות העבד שלי תחת חוקי התנך?
אז אתה חושב שלקנות אדם אחר בתור רכוש זה בסדר? אתה מוכן להיות העבד שלי תחת חוקי התנך?
אנונימי
שואל השאלה:
איך זה קשור לשאלה ששאלתי? ^ לא נראה לי שקמת עדיין
איך זה קשור לשאלה ששאלתי? ^ לא נראה לי שקמת עדיין
אנונימי
ההלכה היהודית מקילה על עבדים
שואל השאלה:
אז אתה מוכן להיות העבד שלי תחת חוקי התנך?
אז אתה מוכן להיות העבד שלי תחת חוקי התנך?
אנונימי
אם השאלה הייתה שיש 2 אופציות: עבד לפי ההלכה היהודית או עבד כמו של הגויים אז התשובה ברורה..
שואל השאלה:
או... לא עבד בכלל. מה אתה חושב על זה?
או... לא עבד בכלל. מה אתה חושב על זה?
אנונימי
עבדות היא בהחלט מוסרית. האם שליטה בסוס והחזקתו בתנאי עבדות היא מוסרית? בוודאי שכן! האם אתה טוב מהסוס? במה? נניח לשאלה זו.
אך אלוקים ברא בעולם טוב ורע, כאשר הטוב שולט על הרע העולם מגיע לתיקונו. אמנם כיום שהטוב והרע התערבו מאוד וכמעט שאין אפשרות להבדיל אמת היא שאין לשעבד אף בן אנוש.
אלו הדברים על קצה המזלג, הרוצה להרחיב ינסה להבין מהי מטרת קיום העולם ובריאתו. ע"י זה מובטח לו שהשאלות יהיו הרבה יותר פשוטות ואף מעבר לכך.
אך אלוקים ברא בעולם טוב ורע, כאשר הטוב שולט על הרע העולם מגיע לתיקונו. אמנם כיום שהטוב והרע התערבו מאוד וכמעט שאין אפשרות להבדיל אמת היא שאין לשעבד אף בן אנוש.
אלו הדברים על קצה המזלג, הרוצה להרחיב ינסה להבין מהי מטרת קיום העולם ובריאתו. ע"י זה מובטח לו שהשאלות יהיו הרבה יותר פשוטות ואף מעבר לכך.
שואל השאלה:
אז אתה מוכן להיות העבד שלי?
אז אתה מוכן להיות העבד שלי?
אנונימי
אכן יש לחלק בין עבד עברי לכנעני. 'שואל השאלה' האם אתה יודע מה מטילה עליך התורה בבואך לקנות עבד עברי?
שואל השאלה:
כמובן שתהיה הפליה בין עבד יהודי ללא יהודי. כן אני יודע טוב מאוד. אני גם יודע שאני יכל להכות אותך בתור העבד שלי וכל עוד אתה לא מת, אני לא אענש. האם אתה מוכן להיות העבד שלי עפ חוקי התנך?
כמובן שתהיה הפליה בין עבד יהודי ללא יהודי. כן אני יודע טוב מאוד. אני גם יודע שאני יכל להכות אותך בתור העבד שלי וכל עוד אתה לא מת, אני לא אענש. האם אתה מוכן להיות העבד שלי עפ חוקי התנך?
אנונימי
אתה טועה המכה את עבדו העברי חייב לשלם לו דמי נזקו כמו מכה כל יהודי. מעבר לכך הידעת שבמידה ויש לך חדר אחד טוב יותר מהאחר אתה מחוייב ליתנו לעבד? הידעת שפרנסתו ופרנסת משפחתו מוטלת עליך? הידעת שאסור לך להעבידו בעבודות שיש בהם גנאי?
אתה עדיין רוצה עבד?
שואל השאלה אתה יודע מה נחמד?שאין לך שמץ לאיזה סוג עבדות התורה בכלל מתייחסת, מה התנאים שלה כמה ואיך.
וכן, יש הבדל בין עבד עברי לבין עבד נוכרי.
וגוי זו לא מילת גנאי.
תרשום בגוגל, תחפש מידע על העבדות של התנך כי שם?זה הדבר הכי מוסרי שיש.
ורק לידע כללי.
אתה לא יכול להכות לא את ה"עבד" שלך ולא אפאחד אחר.
צא מהסרט שאתה חי בו ומהר.
וכן, יש הבדל בין עבד עברי לבין עבד נוכרי.
וגוי זו לא מילת גנאי.
תרשום בגוגל, תחפש מידע על העבדות של התנך כי שם?זה הדבר הכי מוסרי שיש.
ורק לידע כללי.
אתה לא יכול להכות לא את ה"עבד" שלך ולא אפאחד אחר.
צא מהסרט שאתה חי בו ומהר.
שואל השאלה:
חולת מוזיקה את טועה.
וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט וּמֵת תַּחַת יָדוֹ נָקֹם יִנָּקֵם. כא אַךְ אִם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם יַעֲמֹד לֹא יֻקַּם כִּי כַסְפּוֹ הוּא.
חולת מוזיקה את טועה.
וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט וּמֵת תַּחַת יָדוֹ נָקֹם יִנָּקֵם. כא אַךְ אִם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם יַעֲמֹד לֹא יֻקַּם כִּי כַסְפּוֹ הוּא.
אנונימי
שואל השאלה:
איפה רשום שהוא חייב לשלם לו דמי נזק? כתוב בפסוק בפירוש שאם העבד לא מת האדון *לא* חייב לשלם לו פיצוי או להענש כי העבד הוא כספו (רכושו)
איפה רשום שהוא חייב לשלם לו דמי נזק? כתוב בפסוק בפירוש שאם העבד לא מת האדון *לא* חייב לשלם לו פיצוי או להענש כי העבד הוא כספו (רכושו)
אנונימי
האם צריך להסביר שוב את ההבדל בין עבד עברי לעבד כנעני?
שואל השאלה:
הדין הוא על עבד עברי. מה הקשר עבד כנעני עכשיו?
הדין הוא על עבד עברי. מה הקשר עבד כנעני עכשיו?
אנונימי
אתה טועה!
זה היה מקובל פעם ובגלל זה אלוקים נתן כללים איך צריך להתייחס לעבד.
כמו למשל לא לתת לו עבודות מבזות כמו צחצוח נעליים או סתם עבודות חסרות תועלת שהמטרה שלהם זה להתעלל בעבד.
כמו למשל לא לתת לו עבודות מבזות כמו צחצוח נעליים או סתם עבודות חסרות תועלת שהמטרה שלהם זה להתעלל בעבד.
רמב"ם הלכות עבדים: [ו] כל עבד עברי, אסור לעבוד בו בפרך. ואיזו היא עבודת פרך--זו עבודה שאין לה קצבה, או עבודה שאינו צריך לה, אלא תהיה מחשבתו להעבידו בלבד, שלא ייבטל.
ט מכאן אמרו חכמים שלא יאמר לו עדור תחת הגפנים עד שאבוא, שהרי לא נתן קצבה; אלא יאמר לו עדור עד שעה פלונית, או עד מקום פלוני.
י וכן לא יאמר לו חפור מקום זה, והוא אינו צריך לו. ואפילו להחם לו כוס של חמין, או להצן לו, והוא אינו צריך לו--אסור, ועובר עליו בלא תעשה: שנאמר "לא תרדה בו, בפרך" (ויקרא כה,מג; ויקרא כה,מו), הא אינו עושה לו אלא דבר קצוב שהוא צריך לו.
יא וכן הגוי שנמכר לו--אם רדה בו בפרך, הרי ישראל מצווין למונעו. ואם הניחוהו--עוברים בלא תעשה, שנאמר "לא ירדנו בפרך, לעיניך" (ויקרא כה,נג). ואין אנו נזקקין להיכנס לרשותו של גוי, ולבדוק אחריו שלא יעבידנו בפרך: שנאמר "לעיניך", בזמן שאתה רואה.
יב [ז] כל עבד עברי--אסור לישראל שקנהו להעבידו בדברים בזויים שהם מיוחדים לעשיית העבדים, כגון שיוליך אחריו כליו לבית המרחץ, או יחלוץ לו מנעליו: שנאמר "לא תעבוד בו, עבודת עבד" (ויקרא כה,לט). אינו נוהג בו אלא כשכיר, שנאמר "כשכיר כתושב, יהיה עימך" (ויקרא כה,מ).
יג ומותר לספר לו שיערו, ולכבס לו כסותו, ולאפות לו עיסתו. אבל לא יעשה אותו בלן לרבים, או ספר לרבים, או נחתום לרבים; ואם הייתה אומנותו זאת קודם שיימכר, הרי זה יעשה. אבל רבו לא ילמדנו כתחילה מלאכה כלל; אלא אומנות שהיה בה, היא שעושה כשהיה עושה מקודם.
יד במה דברים אמורים, בעבד עברי, מפני שנפשו שפלה במכירה. אבל ישראל שלא נמכר--מותר להשתמש בו כעבד, שהרי אינו עושה מלאכה זו אלא ברצונו ומדעת עצמו.
טו [ח] אנשים שאינן נוהגין כשורה, מותר לרדותן בחוזקה ולהשתעבד בהן. מלך שגזר שכל מי שלא ייתן המס הקצוב על כל איש ואיש, ישתעבד לזה שנתן המס על ידו--הרי זה מותר להשתמש בו יותר מדיי, אבל לא כעבד; ואם אינו נוהג כשורה, מותר להשתמש בו כעבד.
טז [ט] כל עבד עברי או אמה עברייה--חייב האדון להשוותן אליו במאכל ובמשקה בכסות ובמדור, שנאמר "כי טוב לו עימך" (דברים טו,טז): שלא תהיה אתה אוכל פת נקייה והוא אוכל פת קיבר, אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש, אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי התבן, אתה דר בכרך והוא דר בכפר או אתה בכפר והוא בכרך--שנאמר "ויצא, מעימך" (ויקרא כה,מא). מכאן אמרו חכמים כל הקונה עבד עברי, כקונה אדון לעצמו.
יז וחייב לנהוג בו מנהג אחווה, שנאמר "ובאחיכם בני ישראל איש באחיו" (ויקרא כה,מו). ואף על פי כן צריך העבד לנהוג בעצמו מנהג עבדות, באותן העבודות שהוא עושה לו.
ט מכאן אמרו חכמים שלא יאמר לו עדור תחת הגפנים עד שאבוא, שהרי לא נתן קצבה; אלא יאמר לו עדור עד שעה פלונית, או עד מקום פלוני.
י וכן לא יאמר לו חפור מקום זה, והוא אינו צריך לו. ואפילו להחם לו כוס של חמין, או להצן לו, והוא אינו צריך לו--אסור, ועובר עליו בלא תעשה: שנאמר "לא תרדה בו, בפרך" (ויקרא כה,מג; ויקרא כה,מו), הא אינו עושה לו אלא דבר קצוב שהוא צריך לו.
יא וכן הגוי שנמכר לו--אם רדה בו בפרך, הרי ישראל מצווין למונעו. ואם הניחוהו--עוברים בלא תעשה, שנאמר "לא ירדנו בפרך, לעיניך" (ויקרא כה,נג). ואין אנו נזקקין להיכנס לרשותו של גוי, ולבדוק אחריו שלא יעבידנו בפרך: שנאמר "לעיניך", בזמן שאתה רואה.
יב [ז] כל עבד עברי--אסור לישראל שקנהו להעבידו בדברים בזויים שהם מיוחדים לעשיית העבדים, כגון שיוליך אחריו כליו לבית המרחץ, או יחלוץ לו מנעליו: שנאמר "לא תעבוד בו, עבודת עבד" (ויקרא כה,לט). אינו נוהג בו אלא כשכיר, שנאמר "כשכיר כתושב, יהיה עימך" (ויקרא כה,מ).
יג ומותר לספר לו שיערו, ולכבס לו כסותו, ולאפות לו עיסתו. אבל לא יעשה אותו בלן לרבים, או ספר לרבים, או נחתום לרבים; ואם הייתה אומנותו זאת קודם שיימכר, הרי זה יעשה. אבל רבו לא ילמדנו כתחילה מלאכה כלל; אלא אומנות שהיה בה, היא שעושה כשהיה עושה מקודם.
יד במה דברים אמורים, בעבד עברי, מפני שנפשו שפלה במכירה. אבל ישראל שלא נמכר--מותר להשתמש בו כעבד, שהרי אינו עושה מלאכה זו אלא ברצונו ומדעת עצמו.
טו [ח] אנשים שאינן נוהגין כשורה, מותר לרדותן בחוזקה ולהשתעבד בהן. מלך שגזר שכל מי שלא ייתן המס הקצוב על כל איש ואיש, ישתעבד לזה שנתן המס על ידו--הרי זה מותר להשתמש בו יותר מדיי, אבל לא כעבד; ואם אינו נוהג כשורה, מותר להשתמש בו כעבד.
טז [ט] כל עבד עברי או אמה עברייה--חייב האדון להשוותן אליו במאכל ובמשקה בכסות ובמדור, שנאמר "כי טוב לו עימך" (דברים טו,טז): שלא תהיה אתה אוכל פת נקייה והוא אוכל פת קיבר, אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש, אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי התבן, אתה דר בכרך והוא דר בכפר או אתה בכפר והוא בכרך--שנאמר "ויצא, מעימך" (ויקרא כה,מא). מכאן אמרו חכמים כל הקונה עבד עברי, כקונה אדון לעצמו.
יז וחייב לנהוג בו מנהג אחווה, שנאמר "ובאחיכם בני ישראל איש באחיו" (ויקרא כה,מו). ואף על פי כן צריך העבד לנהוג בעצמו מנהג עבדות, באותן העבודות שהוא עושה לו.
לפני שאתה רץ לפרש בעצמך את התנך תראה קודם מה המפרשים ה*אמיתיים* מפרשים.
כי סליחה שאני מזלזלת אבל אתה לא יכול להבין את התורה לבד, צא מזה.
כי סליחה שאני מזלזלת אבל אתה לא יכול להבין את התורה לבד, צא מזה.
שואל השאלה:
לא צריך להיות חכם גדול בשביל לפרש, צריך רק לדעת עברית. זה הכל.
לאני והלבד שלי, איך כל מה שכתבת קשור לזה שאני יכל להכות את העבד שלי, ואם הוא לא מת אני לא מקבל שום עונש אלא אך ורק אם העבד מת כתוצאה מהמכות?
לא צריך להיות חכם גדול בשביל לפרש, צריך רק לדעת עברית. זה הכל.
לאני והלבד שלי, איך כל מה שכתבת קשור לזה שאני יכל להכות את העבד שלי, ואם הוא לא מת אני לא מקבל שום עונש אלא אך ורק אם העבד מת כתוצאה מהמכות?
אנונימי
שואל השאלה:
עבדות זה לא מוסרי, וכל מי שחושב שאדם אחד יכל להיות רכוש של אדם אחר, אתם מוזמנים לחזור לימי הביניים.
כן יש ציווים "הומניים" ביחס לעמים אחרים שהתייחסו לעבדים בצורה הרבה יותר גרועה, אבל כמובן שהרוב שמור רק ליהודים, בעוד שעבדים גויים הם סוג ב' (ניתן לתת להם עבודות פרך לדוגמא). גם אם יהיו הציווים הכי מוסרים והכי מקלים שיכולים להיות, זה לא משנה את העובדה שעבדות היא לא מוסרית ואין לה מקום בחברה של היום.
עבדות זה לא מוסרי, וכל מי שחושב שאדם אחד יכל להיות רכוש של אדם אחר, אתם מוזמנים לחזור לימי הביניים.
כן יש ציווים "הומניים" ביחס לעמים אחרים שהתייחסו לעבדים בצורה הרבה יותר גרועה, אבל כמובן שהרוב שמור רק ליהודים, בעוד שעבדים גויים הם סוג ב' (ניתן לתת להם עבודות פרך לדוגמא). גם אם יהיו הציווים הכי מוסרים והכי מקלים שיכולים להיות, זה לא משנה את העובדה שעבדות היא לא מוסרית ואין לה מקום בחברה של היום.
אנונימי
רש"י שמות כא:
(כ) וכי יכה איש את עבדו או את אמתו -
בעבד כנעני הכתוב מדבר.
או אינו אלא בעברי?
תלמוד לומר: כי כספו הוא, מה כספו קנוי לו עולמית, אף עבד הקנוי לו עולמית.
והרי היה בכלל (פסוק יב) מכה איש ומת?
אלא בא הכתוב והוציאו מן הכלל, להיות נדון בדין יום או יומיים, שאם לא מת תחת ידו ושהה מעת לעת פטור:
(כ) וכי יכה איש את עבדו או את אמתו -
בעבד כנעני הכתוב מדבר.
או אינו אלא בעברי?
תלמוד לומר: כי כספו הוא, מה כספו קנוי לו עולמית, אף עבד הקנוי לו עולמית.
והרי היה בכלל (פסוק יב) מכה איש ומת?
אלא בא הכתוב והוציאו מן הכלל, להיות נדון בדין יום או יומיים, שאם לא מת תחת ידו ושהה מעת לעת פטור:
למה אתה חושב שהחברה של היום מוסרית?
הרי בדור הבא יטענו שהדור שלנו היה מיושן ולא מוסרי ביחס לשטויות שהם ימציאו עד אז, וכן אדם יכול ליהיות רכוש של אדם אחר מבלי קשר לצלם אנוש שבו.
הרי בדור הבא יטענו שהדור שלנו היה מיושן ולא מוסרי ביחס לשטויות שהם ימציאו עד אז, וכן אדם יכול ליהיות רכוש של אדם אחר מבלי קשר לצלם אנוש שבו.
'נסיך קטן' באיזו זכות אתה משעבד את הסוס? זה ממש לא מוסרי יש לו רצונות משלו. האם אתה מוכן להיות הסוס שלי?
ואגב, בקשר לשאלה אם הגויים הם סוג ב' זה עניין של תפיסה, כלומר עם מבחינות מסויימות יהודי נחשב יותר מגוי אתה יכול להגיד שהגוי הוא סוג ב' ואתה יכול להבין שהגוי הוא אדם נורמלי והיהודי הוא מעבר לכך בשל היותו נבחר.
שואל השאלה:
חולת מוזיקה לפי חוקי התנך אבא שלך היה יכל למכור אותך לעבדות, ובשונה מעבד שיכל להשתחרר לחופשי אחרי שבע שנים, את לא יכולה. נשמע כיף?
חולת מוזיקה לפי חוקי התנך אבא שלך היה יכל למכור אותך לעבדות, ובשונה מעבד שיכל להשתחרר לחופשי אחרי שבע שנים, את לא יכולה. נשמע כיף?
אנונימי
כיף זה לא הנושא שמדובר באלוהים, וככל שמדובר באבא שמוכן למכור את הבת שלו עדיף שתמכר למשפחה נורמלית ולא תשאר בכזה בית.
אתה יכול להסתכל על זה בתור שירות רווחה הקדום בעולם
אתה יכול להסתכל על זה בתור שירות רווחה הקדום בעולם
שואל השאלה:
רשי לא יודע על מה הוא מדבר כי בתחילת הפרק אלוהים אומר בעצמו שהוא מדבר על עבד עברי. כל הפרק הוא חוקים שמדברים על עבד עברי ולא כנעני.
רשי לא יודע על מה הוא מדבר כי בתחילת הפרק אלוהים אומר בעצמו שהוא מדבר על עבד עברי. כל הפרק הוא חוקים שמדברים על עבד עברי ולא כנעני.
אנונימי
שואל השאלה:
למה שאבא ימכור את הבת שלו?! אתה נורמלי??
למה שאבא ימכור את הבת שלו?! אתה נורמלי??
אנונימי
מי אתה שתדבר ככה על רש"י?
עבדות זה לא משהו רע, משה היה עבד ה' (אני לא דתי)
שואל השאלה:
תמיד ידעת שמה נכון?
תמיד ידעת שמה נכון?
אנונימי
זה בדיוק הנקודה שמי שמוכן למכור את הבת לאמה עבריה עדיף שלא תיהיה בבית
אני לא חושב שזה חכם מצידך לחשוב שאתה מבין יותר מרש"י שכל החיים רק למד את התורה.
תחשוב לרגע איך אתה הייתה מסתכל על מישהו שאומר שתורת היחסות זה שטויות מבלי ללמוד לעומק את הנושא בכלל...
תחשוב לרגע איך אתה הייתה מסתכל על מישהו שאומר שתורת היחסות זה שטויות מבלי ללמוד לעומק את הנושא בכלל...
'נסיך קטן' האם מכה אביו ואמו, גונב איש ומכרו, כי ינצו אנשים, הם דינים הקשורים לעבד עברי? (הם הפסוקים שקודמים בסדר הכרונולגי לפסוק זה) פרשת משפטים עוסקת במכלול דינים.
אגב מגוחך להביא כראיה את המושג 'פרק בתנך' שהומצא רק בראשית ימי הנצרות.
אגב מגוחך להביא כראיה את המושג 'פרק בתנך' שהומצא רק בראשית ימי הנצרות.
נניח כרגע לאמא עברייה, אתה סוטה מהנושא.
מדובר במכירה שהיא בעצם שיקום, התנאים של העבד טובים יותר משל האדון, אם יש לו למשל רק כרית אחת הוא חייב לתת אותה לעבד, ועוד המון זכויות ומצד שני אסור לשעבד אותו, רק עבודות קלות.
זה נועד לאפשר לאדם שגנב להחזיר את החוב שלו, סוג של עבודות שירות וזה סופר הגיוני
זה נועד לאפשר לאדם שגנב להחזיר את החוב שלו, סוג של עבודות שירות וזה סופר הגיוני
שואל השאלה:
עצם זה שאלוהים לא טרח לכתוב בברור למה הוא התכוון זו לא אשמתי. לפי מה שזה נראה ולפי ההגיון הבריא, רוב רובו של הפרק מדבר על דיני עבד יהודי. שים לב גם שהפסוק אומר אמה, ולא שפחה. אמה היא יהודיה, שפחה היא נכריה. ועל כן ניתן להסיק שהפסוק מדבר על עבד ואמה יהודיים. מן הסתם.
עצם זה שאלוהים לא טרח לכתוב בברור למה הוא התכוון זו לא אשמתי. לפי מה שזה נראה ולפי ההגיון הבריא, רוב רובו של הפרק מדבר על דיני עבד יהודי. שים לב גם שהפסוק אומר אמה, ולא שפחה. אמה היא יהודיה, שפחה היא נכריה. ועל כן ניתן להסיק שהפסוק מדבר על עבד ואמה יהודיים. מן הסתם.
אנונימי
יש את התורה שבעל פה ^
אני חייבת להגיד שקראתי את מה שהולך פה וזה נורא
ל-שואל השאלה:
קודם כל מי אתה בכלל שתדבר ככה על רשי ותגיד שהוא לא מבין?
אם אתה לא הבנת משהו זה לא אומר שכולם טועים סבבה?
יש לי הרגשה שאתה לא באמת רוצה להבין... אם אתה באמת רוצה להבין תפתח קצת את הראש שלך ותצא מהקופסה.
ל-שואל השאלה:
קודם כל מי אתה בכלל שתדבר ככה על רשי ותגיד שהוא לא מבין?
אם אתה לא הבנת משהו זה לא אומר שכולם טועים סבבה?
יש לי הרגשה שאתה לא באמת רוצה להבין... אם אתה באמת רוצה להבין תפתח קצת את הראש שלך ותצא מהקופסה.
שואל השאלה:
אז רשי לא היה כזה חכם למרות הכל... האם לא שם לב שכתוב אמה?! או שמה... פירש איך שנוח לו...
אז רשי לא היה כזה חכם למרות הכל... האם לא שם לב שכתוב אמה?! או שמה... פירש איך שנוח לו...
אנונימי
רואים בבירור שאתה לא מתמצא בדיני עבד עברי ואמה עבריה, אבל זה מצטייר יפה לאנטישמיים שונאי הדת פה ואתה עושה את העבודה היטב.
ושל נעליך כשאתה מדבר על רש"י שכתב את הפירוש על ידי נבואה כפי שכתוב בקדמונים
ושל נעליך כשאתה מדבר על רש"י שכתב את הפירוש על ידי נבואה כפי שכתוב בקדמונים
אנונימי
שואל השאלה:
אנימה בדם, תקראי בבקשה מה ההבדל בין אמה לשפחה. בגלל שאלוהים לא טרח לכתוב בפסוק שהעבד יהודי, הוא הסתפק בכך שכתב עבד או את אמתו,ניתן מכך להסיק שגם העבד הכוונה לעבד יהודי. ואם נניח שלא, הרי שיש פה הפליה בין אמה יהודיה ועבד כנעני שאותם אפשר לפוצץ במכות, אבל רק עבד זכר יהודי, אסור. זה גם לא הכי מוסרי בעולם:)
אנימה בדם, תקראי בבקשה מה ההבדל בין אמה לשפחה. בגלל שאלוהים לא טרח לכתוב בפסוק שהעבד יהודי, הוא הסתפק בכך שכתב עבד או את אמתו,ניתן מכך להסיק שגם העבד הכוונה לעבד יהודי. ואם נניח שלא, הרי שיש פה הפליה בין אמה יהודיה ועבד כנעני שאותם אפשר לפוצץ במכות, אבל רק עבד זכר יהודי, אסור. זה גם לא הכי מוסרי בעולם:)
אנונימי
ראשית אחזור על כך שאין לך להביא ראיה כלל מזה שרוב הפרק מדבר על עבד עברי מאחר שחלוקת התורה לפרקים היא המצאה נוצרית.
ב. מנין לך החילוק בין אמה לשפחה?
ב. מנין לך החילוק בין אמה לשפחה?
אמאלא כמה שטויות אתה מדבר ברצף, זה לא יאומן
אנונימי
שואל השאלה:
אני הכי לא אנטישמי שיש אנונימי, אני מתמצא יותר ממך. כמו שציינתי דין אדון שמכה עבד או אמה עברייה, והעבד או האמה לא מתים כתוצאה מהמכות, האדון לא נענש. נראה לי שאתה הוא שלא יודע לקרא עברית.
אני הכי לא אנטישמי שיש אנונימי, אני מתמצא יותר ממך. כמו שציינתי דין אדון שמכה עבד או אמה עברייה, והעבד או האמה לא מתים כתוצאה מהמכות, האדון לא נענש. נראה לי שאתה הוא שלא יודע לקרא עברית.
אנונימי
שואל השאלה:
מניין לי? תעשה קצת מחקר על התנך, או שתשאל את הרב מה ההבדל בין אמה לשפחה.
מניין לי? תעשה קצת מחקר על התנך, או שתשאל את הרב מה ההבדל בין אמה לשפחה.
אנונימי
אתה לא מבין שזה הרבה מעבר לכתוב
לכל דבר יש המון פירושים ומושגים ובדיוק בישביל זה יש את המפרשים
אני אגיד עוד פעם
אם אתה באמת בא בקטע של להבין ולא סתם להיות ראש בקיר אז צא מהקופסה
לכל דבר יש המון פירושים ומושגים ובדיוק בישביל זה יש את המפרשים
אני אגיד עוד פעם
אם אתה באמת בא בקטע של להבין ולא סתם להיות ראש בקיר אז צא מהקופסה
'נסיך קטן' המלצתי שתקרא שוב את הדיון ותנסה להשיב לגופו של עניין בלא לבטא זלזול באף אדם.
במיוחד לא ברש"י
שואל השאלה:
לא זלזלתי, פשוט אמרתי שרשי פירש את הפסוק איך שנוח לו.
לא זלזלתי, פשוט אמרתי שרשי פירש את הפסוק איך שנוח לו.
אנונימי
עלק לא זלזלת
להגיד שרשי לא מבין כלום זה באמת זלזול
עברה גוררת עברה
גם לצאת על גדול הדור
וגם לשקר
להגיד שרשי לא מבין כלום זה באמת זלזול
עברה גוררת עברה
גם לצאת על גדול הדור
וגם לשקר
שואל השאלה:
קודם כל תלמד מה זה אמה ומה זה שפחה לפני שאתה יוצא כאן בהצהרות. לך תשאל רב.
קודם כל תלמד מה זה אמה ומה זה שפחה לפני שאתה יוצא כאן בהצהרות. לך תשאל רב.
אנונימי
נשמע שאתה משוכנע שלרש"י היו אינטרסים...
נסיך קטן, השכל בהתאם..
נסיך קטן, השכל בהתאם..
אנונימי
שואל השאלה:
אגב, זה שצריך פירושים, לא הופך את אלוהים לקצת לא ברור? אם יש לו משהו להגיד, שיגיד אותו בצורה מובנת.
אגב, זה שצריך פירושים, לא הופך את אלוהים לקצת לא ברור? אם יש לו משהו להגיד, שיגיד אותו בצורה מובנת.
אנונימי
שואל השאלה:
לא משוכנע, אני מניח שהוא רצה לפרש את התנך כמו שנוח לו, או כמו שהוא מאמין, מה שתואם את השקפת עולמו. הרי אלוהים לא לחש לו באוזן את כוונותיו האמיתיות לא?
לא משוכנע, אני מניח שהוא רצה לפרש את התנך כמו שנוח לו, או כמו שהוא מאמין, מה שתואם את השקפת עולמו. הרי אלוהים לא לחש לו באוזן את כוונותיו האמיתיות לא?
אנונימי
שואל השאלה:
למה יש פירושים שונים לכל כך הרבה פסוקים? וכל פרשן מפרש אחרת? כי כל אחד מפרש לפי מה שהוא חושב. אף אחד לא באמת יכל להוכיח שהפירוש שלו הוא הנכון, אחרת הינו הולכים לפי פירוש אחד בלבד.
למה יש פירושים שונים לכל כך הרבה פסוקים? וכל פרשן מפרש אחרת? כי כל אחד מפרש לפי מה שהוא חושב. אף אחד לא באמת יכל להוכיח שהפירוש שלו הוא הנכון, אחרת הינו הולכים לפי פירוש אחד בלבד.
אנונימי
שמעת פעם על רוח הקודש?
שואל השאלה:
רוח הקודש? מה אתה נוצרי? רוח הקודש לא ממש עקבית, למה יש מלא פירושים ולא פירוש אחד?
רוח הקודש? מה אתה נוצרי? רוח הקודש לא ממש עקבית, למה יש מלא פירושים ולא פירוש אחד?
אנונימי
למדת פעם על שבעים פנים לתורה?
טוב תמשיך להיות ראש בקיר ולהצדיק את עצמך
שואל השאלה:
אז רוח הקודש מהתלת במפרשים ואומרת לכל אחד לכתוב פירוש אחר.
אז רוח הקודש מהתלת במפרשים ואומרת לכל אחד לכתוב פירוש אחר.
אנונימי
אשאל שוב למדת פעם על שבעים פנים לתורה
שואל השאלה:
כן, זה תירוץ ל"אין לנו פירוש אחד אז נגיד שכל פירוש הוא נכון" אני גם יכל להגיד 80 פנים לתורה, או 4 פנים לתורה, אז אמרתי. איך זה הוכחה למשהו?
כן, זה תירוץ ל"אין לנו פירוש אחד אז נגיד שכל פירוש הוא נכון" אני גם יכל להגיד 80 פנים לתורה, או 4 פנים לתורה, אז אמרתי. איך זה הוכחה למשהו?
אנונימי
באותה מידה אפשר להגיד גם שהדברים שאתה אומר הם תירוצים כי אתה לא רוצה ללמוד באמת אתה סתם מנסה להוכיח שמה שאנחנו מאמינים בו לא נכון
הצעה שלי תפרוש
הצעה שלי תפרוש
שואל השאלה:
להפך, אני משתמש בשכל ובהבנה שלי בעברית כדי להסיק מסקנות מספר שלא ממש כתוב בצורה ברורה ושמצריך פרשנות כי אלוהים לא יכל לכתוב ברור מסתבר.
להפך, אני משתמש בשכל ובהבנה שלי בעברית כדי להסיק מסקנות מספר שלא ממש כתוב בצורה ברורה ושמצריך פרשנות כי אלוהים לא יכל לכתוב ברור מסתבר.
אנונימי
הכוונה בכלל, "שבעים פנים בתורה" היא שכל פסוק בתורה התגלה לנו מחכמת ה', בורא העולם. בגודל חכמתו האין סופית הוא הכניס לכל פסוק משמעויות שונות שכולן מהוות "תורה" שאנו צריכים ללמוד ולקיים. כלומר,אין לראות פירוש בתורה כמו שאנו מסתכלים למשל על חשבון, 2 ועוד 2 שווה ארבע ולא שווה חמש. משפט אחד הוא אמת ומשפט האחר הוא שקר. זה ממש כמו בני אדם שה' ברא, שלכל אחד יש הרבה צדדים והרבה "פנים". וכל אחד שמסביבנו מכיר רק חלק מהפנים הללו.
על כן בפירושים של בני אדם שהתמסרו ללימוד תורה ושעבדו כל חייהם על מידותיהם אנו אומרים "אלו ואלו דברי א-להים חיים". למשל, בפסוקים המתארים את מצוות שבת יש הרבה מאוד שאפשר ללמוד מכל פסוק, אף מכל מילה,וכל דרשה בתלמוד ובמדרש וכל פירוש מאיר לנו אור נוסף מתוכם. הביטוי "שבעים פנים" אינו מחייב שלכל פסוק יהיה בדיוק שבעים פירושים אמיתיים, אלא הכוונה היא להרבה פנים שונות.
מהרב דב ברקוביץ,
כט באב התשסט, 19 באוגוסט, 2009
על כן בפירושים של בני אדם שהתמסרו ללימוד תורה ושעבדו כל חייהם על מידותיהם אנו אומרים "אלו ואלו דברי א-להים חיים". למשל, בפסוקים המתארים את מצוות שבת יש הרבה מאוד שאפשר ללמוד מכל פסוק, אף מכל מילה,וכל דרשה בתלמוד ובמדרש וכל פירוש מאיר לנו אור נוסף מתוכם. הביטוי "שבעים פנים" אינו מחייב שלכל פסוק יהיה בדיוק שבעים פירושים אמיתיים, אלא הכוונה היא להרבה פנים שונות.
מהרב דב ברקוביץ,
כט באב התשסט, 19 באוגוסט, 2009
שואל השאלה:
בקיצור, סיבון ויפוי למילה סתירה. אתה מודע לזה שיש פסוקים שסותרים לגמרי זה את זה נכון?
בקיצור, סיבון ויפוי למילה סתירה. אתה מודע לזה שיש פסוקים שסותרים לגמרי זה את זה נכון?
אנונימי
אני מודע לזה שיש פסוקים שלכאורה סותרים זה את זה אך אני אני גם מודע לכך שכולם מיושבים ב 2711 דפי התלמוד הבבלי.
שואל השאלה:
לא בדיוק. אגב, למה שאלוהים יסתור את עצמו מלכתחילה? ומאיפה לך שההסברים של התלמוד הבבלי נכונים? האם אלוהים החליט לתקן ולהבהיר את כוונותיו הלא מובנות בתנך בתלמוד הבבלי?
לא בדיוק. אגב, למה שאלוהים יסתור את עצמו מלכתחילה? ומאיפה לך שההסברים של התלמוד הבבלי נכונים? האם אלוהים החליט לתקן ולהבהיר את כוונותיו הלא מובנות בתנך בתלמוד הבבלי?
אנונימי
עבדות זה חרא. נקודה
ומה עם עבד גוי? כי בתורה כתוב שלבעלים מותר להכות את העבד שלו ללא רחמים ויכוח לפצוע אותו קשה, וייענש רק אם העבד לא קם אחרי יום-יומיים
כתוב בתורה שהעבד הגוי הוא הרכוש שלל ואתה יכול להוריש אותו לבנים שלך (זאת אומרת שהוא לא ממש עוזב)
או במילה אחת: גזענות.
כתוב בתורה שהעבד הגוי הוא הרכוש שלל ואתה יכול להוריש אותו לבנים שלך (זאת אומרת שהוא לא ממש עוזב)
או במילה אחת: גזענות.
^^היית מצפה מהוראות של אלוהים להיות שיא המוסר בלי קשר לתקופה.
'מרקו רויס' דפדף בבקשה למעלה השתדלתי להשיב על זה.
שואל השאלה:
"מעשה ומתה שפחתו של רבי אליעזר, נכנסו תלמידיו לנחמו... אמר להם... עבדים ושפחות... אין אומרים עליהם... תנחומי אבלים, אלא מה אומרים עליהם? כשם שאומרים לו לאדם על שורו ועל חמורו שמתו: 'המקום ימלא לך חסרונך', כך אומרים לו על עבדו ועל שפחתו: 'המקום ימלא לך חסרונך'" (בבלי, ברכות טז ע"ב).
ממש מקסים והומני, לא?
"מעשה ומתה שפחתו של רבי אליעזר, נכנסו תלמידיו לנחמו... אמר להם... עבדים ושפחות... אין אומרים עליהם... תנחומי אבלים, אלא מה אומרים עליהם? כשם שאומרים לו לאדם על שורו ועל חמורו שמתו: 'המקום ימלא לך חסרונך', כך אומרים לו על עבדו ועל שפחתו: 'המקום ימלא לך חסרונך'" (בבלי, ברכות טז ע"ב).
ממש מקסים והומני, לא?
אנונימי
שוב ושוב אתה מתחמק מלענות על בעלי חיים. במה אתה טוב יותר משור או חמור?
שואל השאלה:
"שמואל בדק באמתו (בדק את שדיה, כדי לבחון עליהם את סימני הבגרות המינית של הנערה), ואחר כך נתן לה ארבע-מאות זוזים דמי בושתה. שמואל לטעמו, שאמר שמואל: 'לעולם בהם תעבודו' - לעבודה נתתים ולא לבושה" (בבלי נדה מז ע"א, מתורגם).
"שמואל מייחד להן (לשפחותיו, עבד כבן זוג). רב נחמן מחליף להן (בני זוג)".
שמואל, החכם "המחמיר" ביחס שיש להציע לעבדים שאינם יהודים, סובר שתפקידם של העבדים הוא "רק" לעבוד עבורנו, ועל כן, כאשר הוא מתעלל מינית בשפחתו - משתמש בה כמודל לשיעור פרטי בסימני בגרות מינית - הוא משלם לה דמי בושת תמורת השיעור. מאותה סיבה הוא גם מחתן כל אחת משפחותיו עם עבד אחד קבוע.
נפלא הלא כן?
"שמואל בדק באמתו (בדק את שדיה, כדי לבחון עליהם את סימני הבגרות המינית של הנערה), ואחר כך נתן לה ארבע-מאות זוזים דמי בושתה. שמואל לטעמו, שאמר שמואל: 'לעולם בהם תעבודו' - לעבודה נתתים ולא לבושה" (בבלי נדה מז ע"א, מתורגם).
"שמואל מייחד להן (לשפחותיו, עבד כבן זוג). רב נחמן מחליף להן (בני זוג)".
שמואל, החכם "המחמיר" ביחס שיש להציע לעבדים שאינם יהודים, סובר שתפקידם של העבדים הוא "רק" לעבוד עבורנו, ועל כן, כאשר הוא מתעלל מינית בשפחתו - משתמש בה כמודל לשיעור פרטי בסימני בגרות מינית - הוא משלם לה דמי בושת תמורת השיעור. מאותה סיבה הוא גם מחתן כל אחת משפחותיו עם עבד אחד קבוע.
נפלא הלא כן?
אנונימי
שואל השאלה:
אני לא, ומעולם לא לקחתי שור או חמור לצרכי הפרטיים.
אני לא, ומעולם לא לקחתי שור או חמור לצרכי הפרטיים.
אנונימי
שואל השאלה:
מה דעתך על פניני התלמוד הבבלי אבל?
מה דעתך על פניני התלמוד הבבלי אבל?
אנונימי
ברחבי העולם נעשים אין ספור ניסויים בבעלי חיים. ממש הומני ומוסרי הא?
אתה יודע שאם השתמשת אי פעם בתרופה מירב הסיכויים שמתו עכברי מעבדה בשל כך. ממש הומני ומוסרי הא?
שואל השאלה:
קודם כל לא. לא בכל תרופה מבצעים ניסויים בבעלי חיים. דבר שני יש חוקים מאוד ברורים בכל מדינה שמנסים למזער כמה שיותר את הנזק כלפי בעלי החיים. ויש הרבה ניסויים בבעלי חיים בשביל לעזור לבעלי חיים אחרים." בעל חיים המשתתף בניסוי עשוי לייצג בניסוי בעלי חיים מהמין הטקסונומי שלו (למשל פרה המשתתפת בניסוי לשיפור תנאי הגידול של הפרות)"
חוץ מזה שאין לזה שום קשר אלי כי אני לא לוקח חלק מהתעשייה הזו ולא יודע מה קורה בה ואיזה מוצר כן נוסה או לא נוסה. מה הטענה שלך בדיוק ואיך לעזאזל זה קשור לעבדות?
קודם כל לא. לא בכל תרופה מבצעים ניסויים בבעלי חיים. דבר שני יש חוקים מאוד ברורים בכל מדינה שמנסים למזער כמה שיותר את הנזק כלפי בעלי החיים. ויש הרבה ניסויים בבעלי חיים בשביל לעזור לבעלי חיים אחרים." בעל חיים המשתתף בניסוי עשוי לייצג בניסוי בעלי חיים מהמין הטקסונומי שלו (למשל פרה המשתתפת בניסוי לשיפור תנאי הגידול של הפרות)"
חוץ מזה שאין לזה שום קשר אלי כי אני לא לוקח חלק מהתעשייה הזו ולא יודע מה קורה בה ואיזה מוצר כן נוסה או לא נוסה. מה הטענה שלך בדיוק ואיך לעזאזל זה קשור לעבדות?
אנונימי
שואל השאלה:
אתה חושב שזה בסדר למשש מישהי ולשלם לה "כספי בושה"?
אתה חושב שזה בסדר למשש מישהי ולשלם לה "כספי בושה"?
אנונימי
שואל השאלה:
אגב, זה כמו שאני אגיד אתה יודע כמה עצים כרתו בשביל שתקרא את התנך? ממש מוסרי אה? או כמה שוורים או פרות מתו בשביל שיהיה לך תפילין? אותו הרעיון. ממש הומני לא?
אגב, זה כמו שאני אגיד אתה יודע כמה עצים כרתו בשביל שתקרא את התנך? ממש מוסרי אה? או כמה שוורים או פרות מתו בשביל שיהיה לך תפילין? אותו הרעיון. ממש הומני לא?
אנונימי
אני יכולה לענות לשאלה הזו רק במידה ואבין למה מתחייב העבד לכמה זמן למה הוא זכאי ומה אסור לממונה עליו לבקש ממנו כשאדע את כל התמונה אוכל להביע את דעתי.
אנונימית
שואל השאלה:
הבעיה היא שהחוקים סותרים זה את זה ולא ממש מובן איך באמת התייחסו אז לעבדים.
בשמות כ"א 2 - 6 מצוין כי עבד עברי משתחרר בשנה השישית, ואם הוא מסרב להשתחרר (החוק "ההומני" הזה מאפשר לבעל העבד לשחרר רק אותו, ולהחזיק את אישתו וילדיו - והרי שום אב משפחה בעל לב לא ייצא לחופשי בלעדי משפחתו!), אדוניו ירצע את אוזנו, והעבד יישאר אצלו לעולם. אין כאן רמז כלשהו, ש"לעולם" משמעו רק עד היובל.
לעומת זאת, בפרשת בהר סיני אין זכר לכך שהעבד משתחרר בשנה השביעית, אלא רק בשנת היובל, ואז, בניגוד לכתוב בשמות, הוא משתחרר יחד עם בניו (ויקרא כ"ה 39 - 46). חז"ל והפרשנים שבאו אחריהם ראו בשני הכתובים האלה חוקים המשלימים זה את זה, אך אין כל רמז שכתוב אחד הכיר את הכתוב השני. בספר שמות מוזכר עבד עולם, כלומר, עד מותו, ולא עד היובל, ובספר ויקרא אין כלל סימן לכך שהעבד העברי יכול היה להשתחרר באורח חוקי קודם ליובל.
בפועל כנראה, שני החוקים לא בוצעו מעולם. בשום מקום במקרא לא מוזכר שעבד כלשהו שוחרר בדרך המתוארת בשמות ובויקרא. ירמיה הנביא מכיר אמנם את החוק המוזכר בספר שמות בדבר שחרור עבדים בשנה השביעית (ירמיה ל"ד 13 - 14), אבל שחרור העבדים בימיו לא בוצע בכלל בהתאם לחוק, אלא בעקבות נסיבות פוליטיות וצבאיות מיוחדות, ובטקס שאין לו זכר לא בשמות, ולא בויקרא: מסתבר שבעקבות המצור על ירושלים, החליטו צדקיהו המלך ותושבי ירושלים לשחרר את העבדים (שכן בימי מצור מוטב שיהיו פחות פיות להאכיל, ויותר זרועות של בני חורין להחזיק בנשק), אך מייד כאשר צבאות בבל רופפו מעט את המצור, שבו תושבי ירושלים וכבשו את העבדים והשפחות מחדש (שם, 5 - 22). ברור שאין כל דמיון בין החוק ובין מה שקרה בימי המצור, ולו מן הטעם שבחוק מדובר בחשבון "פרטי" בין האדון לעבדו, ואילו בספר ירמיה מדובר בטקס שקיימו ברוב עם, כשהם מבתרים עגל לשניים, ועוברים בין בתריו כאות לברית יוצאת דופן לשחרר עבדים. גם שחרור העבדים בימי נחמיה (נחמיה ח' 1 - 13) לא בוצע בצורה המוזכרת בחוק, אלא הוא תוצאה של נזיפה שנוזף נחמיה בנושים לשחרר את השדות, היבול והילדים שנכבשו לעבדים בגין החובות.
הבעיה היא שהחוקים סותרים זה את זה ולא ממש מובן איך באמת התייחסו אז לעבדים.
בשמות כ"א 2 - 6 מצוין כי עבד עברי משתחרר בשנה השישית, ואם הוא מסרב להשתחרר (החוק "ההומני" הזה מאפשר לבעל העבד לשחרר רק אותו, ולהחזיק את אישתו וילדיו - והרי שום אב משפחה בעל לב לא ייצא לחופשי בלעדי משפחתו!), אדוניו ירצע את אוזנו, והעבד יישאר אצלו לעולם. אין כאן רמז כלשהו, ש"לעולם" משמעו רק עד היובל.
לעומת זאת, בפרשת בהר סיני אין זכר לכך שהעבד משתחרר בשנה השביעית, אלא רק בשנת היובל, ואז, בניגוד לכתוב בשמות, הוא משתחרר יחד עם בניו (ויקרא כ"ה 39 - 46). חז"ל והפרשנים שבאו אחריהם ראו בשני הכתובים האלה חוקים המשלימים זה את זה, אך אין כל רמז שכתוב אחד הכיר את הכתוב השני. בספר שמות מוזכר עבד עולם, כלומר, עד מותו, ולא עד היובל, ובספר ויקרא אין כלל סימן לכך שהעבד העברי יכול היה להשתחרר באורח חוקי קודם ליובל.
בפועל כנראה, שני החוקים לא בוצעו מעולם. בשום מקום במקרא לא מוזכר שעבד כלשהו שוחרר בדרך המתוארת בשמות ובויקרא. ירמיה הנביא מכיר אמנם את החוק המוזכר בספר שמות בדבר שחרור עבדים בשנה השביעית (ירמיה ל"ד 13 - 14), אבל שחרור העבדים בימיו לא בוצע בכלל בהתאם לחוק, אלא בעקבות נסיבות פוליטיות וצבאיות מיוחדות, ובטקס שאין לו זכר לא בשמות, ולא בויקרא: מסתבר שבעקבות המצור על ירושלים, החליטו צדקיהו המלך ותושבי ירושלים לשחרר את העבדים (שכן בימי מצור מוטב שיהיו פחות פיות להאכיל, ויותר זרועות של בני חורין להחזיק בנשק), אך מייד כאשר צבאות בבל רופפו מעט את המצור, שבו תושבי ירושלים וכבשו את העבדים והשפחות מחדש (שם, 5 - 22). ברור שאין כל דמיון בין החוק ובין מה שקרה בימי המצור, ולו מן הטעם שבחוק מדובר בחשבון "פרטי" בין האדון לעבדו, ואילו בספר ירמיה מדובר בטקס שקיימו ברוב עם, כשהם מבתרים עגל לשניים, ועוברים בין בתריו כאות לברית יוצאת דופן לשחרר עבדים. גם שחרור העבדים בימי נחמיה (נחמיה ח' 1 - 13) לא בוצע בצורה המוזכרת בחוק, אלא הוא תוצאה של נזיפה שנוזף נחמיה בנושים לשחרר את השדות, היבול והילדים שנכבשו לעבדים בגין החובות.
אנונימי
מה אני חושב? לפי מה שקראתי, זה נורא. ואני לא רואה איך אפשר לנסות בכלל להצדיק את זה (ולא שמעתי על מישהו שנתן לזה הצדקה טובה).
מה זה משנה גוי או לא גוי, בן אדם הוא בן אדם.
אפילו שנכון, עבד עברי יכול להשתחרר אחרי איזה 6 או 7 שנים לא זוכר בדיוק, הכותבים כמובן כמו תמיד הוסיפו פרצה לכך שתהיה דרך לגרום לעברי להיות העבד שלך לנצח..
העבד הגוי הוא לא אחר מרכוש, איזה מן מוסר יכול להרשות דבר כזה? אם זה המוסר שאלוהים דוגל בו, תרשו לי לא לעבוד לא אף אחד ובטח שלא את אלוהים.
אלוהים יכל לתת איזו דיברה אחת לכללי עבדות, משהו כמו "לא להחזיק עבד", אבל הוא נתן חוקים מפורשים בנושא, כלומר עבדות, כולל החזקת בן אדם כרכוש - הן מותרות.
במקום זה הוא בזבז איזה מיליון דיברות רק על דברים שקשורים אליו כאילו הוא איזה דיקטטור חסר ביטחון.
"אנכי ה' אלוהיך"
"לא יהיה לך אלוהים אחרים"
"לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא"
"זכור את יום השבת לקדשו"
כאילו הוא לא יכל באחד מהם להכניס דברים שבאמת יועילו? שבאמת יעזרו?
שאלות רטוריות מוזרות כמו "האם תהיה הסוס שלי?".. הן כולן סהכ התחמקות מהמובן מאליו.
בן אדם הוא בן אדם, מגיע לו זכויות כמו לכל בן אדם אחר, חוץ מזה שגם להכאיב לסוס זה לא מוסרי.
עבדות היא לא מוסרית, בשום מצב.
יש כאלו שיגידו שהעבדות בתנך היא לא עבדות כמו שאנחנו מכירים אותה, זה לפי דעתי מראה שהם לא באמת קראו את הכתוב בתנך, או מנסים למצוא דרך להתחמק מזה.
אם אתם לא מסכימים איתי, אתם מוזמנים לשנות את דעתי, תרשמו לי איך אתם יכולים להצדיק את מה שכתוב בתנך, את מה שכתוב בבירור.
האם הכתוב לא מתכוון למה שהוא אומר?
קשה לי להאמין שיש בן אדם שבאמת יהיה מוכן להיות עבד על פי התנך.
אצטט את סטיבן ווינברג:
"הדת היא עלבון לכבוד האדם. איתה או בלעדיה יהיו אנשים טובים עושים דברים טובים ואנשים רעים עושים דברים רעים. אבל עבור אנשים טובים לעשות דברים רעים, זה דורש דת."
מה זה משנה גוי או לא גוי, בן אדם הוא בן אדם.
אפילו שנכון, עבד עברי יכול להשתחרר אחרי איזה 6 או 7 שנים לא זוכר בדיוק, הכותבים כמובן כמו תמיד הוסיפו פרצה לכך שתהיה דרך לגרום לעברי להיות העבד שלך לנצח..
העבד הגוי הוא לא אחר מרכוש, איזה מן מוסר יכול להרשות דבר כזה? אם זה המוסר שאלוהים דוגל בו, תרשו לי לא לעבוד לא אף אחד ובטח שלא את אלוהים.
אלוהים יכל לתת איזו דיברה אחת לכללי עבדות, משהו כמו "לא להחזיק עבד", אבל הוא נתן חוקים מפורשים בנושא, כלומר עבדות, כולל החזקת בן אדם כרכוש - הן מותרות.
במקום זה הוא בזבז איזה מיליון דיברות רק על דברים שקשורים אליו כאילו הוא איזה דיקטטור חסר ביטחון.
"אנכי ה' אלוהיך"
"לא יהיה לך אלוהים אחרים"
"לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא"
"זכור את יום השבת לקדשו"
כאילו הוא לא יכל באחד מהם להכניס דברים שבאמת יועילו? שבאמת יעזרו?
שאלות רטוריות מוזרות כמו "האם תהיה הסוס שלי?".. הן כולן סהכ התחמקות מהמובן מאליו.
בן אדם הוא בן אדם, מגיע לו זכויות כמו לכל בן אדם אחר, חוץ מזה שגם להכאיב לסוס זה לא מוסרי.
עבדות היא לא מוסרית, בשום מצב.
יש כאלו שיגידו שהעבדות בתנך היא לא עבדות כמו שאנחנו מכירים אותה, זה לפי דעתי מראה שהם לא באמת קראו את הכתוב בתנך, או מנסים למצוא דרך להתחמק מזה.
אם אתם לא מסכימים איתי, אתם מוזמנים לשנות את דעתי, תרשמו לי איך אתם יכולים להצדיק את מה שכתוב בתנך, את מה שכתוב בבירור.
האם הכתוב לא מתכוון למה שהוא אומר?
קשה לי להאמין שיש בן אדם שבאמת יהיה מוכן להיות עבד על פי התנך.
אצטט את סטיבן ווינברג:
"הדת היא עלבון לכבוד האדם. איתה או בלעדיה יהיו אנשים טובים עושים דברים טובים ואנשים רעים עושים דברים רעים. אבל עבור אנשים טובים לעשות דברים רעים, זה דורש דת."
עבדות היא אכן לא מוסרית. "לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע".
רגע לא הבנתי את השאלה . אתם יכולים להסביר לי בדיוק ?