מסכימים עם זה? אני כתבתי

רק אני? אני היחידה שמרגישה ככה? למה עכשיו כשלילה אני פתאום בוכה על זה, זה פשוט עצוב, זה פשוט עצוב מכדי לעכל את זה, שבשבילי 10 שח זה סכום כסף קטן, אבל יש אנשים, ששקל אין להם, שקל! וזה עצוב ואני לא יודעת איך לעכל את זה, אני פשוט לא. היום כשאני רואה את התמונה שלך, הילד שרזה כמו מקל, ששחום מרוב חום, ובלי בגדים כי אין, זה קשה לי, זה קשה לי לחיות עם זה, כן, זה פשוט קשה ואין מה לעשות עם זה, והאמת עם הייתי יכולה לתת לך כל מה שיש לי הייתי עושה את זה. זה פשוט קשה לי לחשוב על זה שאין להם, פשוט אין, וזה פשוט מזעזע אותי.
אז כן, אני הילדה הכי רגישה.. הכי בעולם.. ומקללות אני בוכה, זה קשה לי לעכל את זה, לפעמים פשוט עולות לי מחשבות לראש.. הלוואי והייתי יכולה למות עכשיו, פשוט עכשיו, מרוב עצב אני יכולה למות! אני פשוט מרגישה שאחרי המוות אני לא יחשוב על אוול כזה שאנשים חיים בו, זה מחריד, עצוב, מזעזע, נוראי, ומה שלא תרצו,

אני יודעת שממבט ראשון אפשר לחשוב שלא אכפת לי, או למישהו אחר לא אכפת, אבל זה משנה, והאמת.. זאת הסיבה היחידה שלי למה הייתי רוצה למות..


אני לא יודעת מי אתה, ולמה אתה קורא את זה,

אתם לא צריכים להגיב לזה משהו, או אפילו לקרוא את זה, אבל בסדר,


אז עכשיו במקום להיכנס איתי לעצב עליהם ומחשבות על מוות פשוט תעצום את העיניים שלך, ותגיד תודה, תודה על מה שיש לך, גם אם זה לא הרבה, פשוט תודה.