קטע שכתבתי לחבר שלי... מה אומרים? -נסו להתעלם מהאובר קטיצ'-

אתה יודע מה זה אומר בשבילי כשאני יודעת שאתה נמצא פה בסוף היום?
להקשיב ולהכיל את כל החרא שעובר עליי,
ותמיד אבל תמיד לגרום לי לחייך;
גם עם זה חיוך בדמעות.
אתה יודע שזה אומר שאני לא מפחדת ליפול יותר?
כי אני יודעת פשוט יודעת שיש מי שיתפוס אותי, ולא ייתן לי ליפול למטה.
לפני שהיית פה, הייתי עוברת את הימים האלה לבד. אוכלת את עצמי בתסביכים, פוגעת בעצמי ואז כועסת.
אבל מאז שאתה כאן זה תמיד נגמר בחיבוק חזק וכפיות כל הלילה. ואז אני מרגישה בטוחה,
כי אני יודעת שלא משנה מי ינסה לפגוע בי עכשיו הוא לא יצליח.
כי אתה כאן.
ליידי, שומר עליי.
למרות שאני לא יודעת מה אתה רואה בתוכי בכלל שגורם לך עדיין להיות כאן. ואין לי מושג למה זה מגיע לי. אבל אני רק עומדת בשקט ואומרת תודה.
אז תודה גבר שלי, שזכיתי.
זכיתי בך, ובהאהבה המטורפת שלך.
בצחוקים איתך, ברגעים הקשים, בריבים שלנו שאף פעם לא נגמרים, וסתם בשיחות קטנות באמצע היום.
אני אוהבת אותך, ובאמת.
אני אומרת את זה וזה מקבל משמעות הרבה יותר חזקה מעד עכשיו.
אני יודעת שהרבה פעמים אני קשה, וקשה לי להביע הרבה רגש.
קשה לי לשתף אותך במה עובר עליי,
ואני פשוט בורחת עם הבעיות שלי.
וכן, לפעמים אני שונאת אותך על זה שאתה גורם לי להכנס אליהן ולפתור אותן. למרות שאני יודעת שזו הדרך לפיתרון של הכול.
תמיד אתה אומר שנתחתן בסוף, ויודע מה?
כרגע, הדבר היחיד שבא לי לעשות זה ללכת לקנות לך טבעת ולסגור את זה.
כי זהו, אתה שלי בדיוק כמו שאני שלך.
אני אוהבת אותך, תודה על הזכות להיות זו שגנבת את הלב שלה.