החבר שלי נפרד ממני לפני כמה ימים...

את צודקת לגמרי, זאת תקופה קשה ואני מבינה אותך. אבל תאמינמ שהכל לטובה וכנראה הוא לא הגבר שלך. תתנחמי שזה נגמר בצורה כזאת ולא בדרך של בגידה או סיטואציה שהייתה יכולה להכאיב לך יותר.

אם את זקוקה לעזרה ולחיזוק תוכלי לשלוח לי בפרטי הודעה
אני אקשיב לך
אני ממש יכולה להבין אותך

כמה זמן הייתם יחד? את בטוחה לגמרי שזה לא ישנה כלום אם תכתבי לו?

כל כך מזדהה איתך.. הייתם בהפסקה לפני?
גם אני וחבר שלי נפרדנו לפני חודש בערך.. בימים הראשונים הייתי רובוט, הרגשתי שהכל מבפנים פשוט מתרוקן מרוב כאב ותחושת ריקנות, עשיתי הכל מחוסר ברירה (אכלתי ושתיתי כי הייתי חייבת, דיברתי וחייכתי מבלי שום כוונה לתקשר או לשמוח) וברחתי מלא לשינה, בכיתי הרבה.
אני מניחה שמה שעזר לי להיות עכשיו במקום טוב יותר זה לקבל את הכאב הזה ולהתמודד איתו כמה שאפשר, ע"י הבכי, המחשבות, כתבתי את הכאב, דיברתי עליו עם מלא אנשים ועם הפסיכולוגית שלי, לא ניסיתי להכהות אותו עם סמים או אלכוהול (נקודה חשובה. אל תפלי לדברים האלה, הם רק דוחקים את הכאב ואחר כך הוא כואב יותר, הם לא מעלימים אותו).
אל תכריחי את עצמך להתקדם הלאה כמה שיותר מהר. זה בסדר להסתכל על תמונות ולקרוא הודעות, רק תשתדלי שזה לא יהפוך לאובססיה ושזה יתמעט עם הזמן. תשעני תמיכתית על משפחה וחברות, תעשי דברים שיעשו אותך שמחה, תתכנני את החופש שלך ככה שיהיה לך עיסוקים ביומיום ולא תשקעי יותר מידי בכאב. אפילו תנסי לאמץ לך תחביב, קריאה או נגינה, תטיילי עם חברים, תסעי לבד לים לחשוב ולעשות להגיע לבדך לתובנות. אני יכולה להגיד לך שאהבתי את הבן אדם הזה בלי סוף לפני חודשיים, הייתי בטוחה שהוא מושלם, ועכשיו אני יכולה להסתכל על תמונה שלו בלי להרגיש כאב או אהבה מלבלבת בלב (ברור שעדיין יש רגשות. אבל הזמן והמרחק והניתוק מהבנאדם עושים את שלהם).
בקיצור אני מאמינה שתצאי מזה, שולחת מלאאנאהבה ותמיכה ואם את רוצה לדבר אני כאןכאן

אני התחלתי לצפות בסדרה
ואכלתי מלא מלא גלידה
וככה הייתי במשך איזה שבוע
כאילו הייתי בראש של
"פאק איט מגיע לי אני עצובה אני עושה מה בא לי"
גם היתה לי בגרות בלשון ולא הצלחתי להיות מרוכזת ולגשת
אבל שבוע אח"כ הרגשתי ממש טוב

אם את רוצה תעשי ככה גם

שואל השאלה:
אני גם כמוך..ואני מעדיפה להיות לבד בלי אנשים בלי כלום

אני מבינה אותך כלכך, לפני כחודש הרגשתי אותו הדבר, הוא היה החבר הראשון שלי והאדם היחיד שהצלחתי להתאהב בו קשות.
זה הכל עניין של זמן.. זה ממש קשה וכואב בהתחלה
את צריכה לנסות להעלים כל דבר שקשור אליו
כדי לא לחשוב עליו יותר מידי
ובעיקר להיות עם חברות ולנסות כמה שיותר להנות

אני בשבוע שבו נפרדתי מחבר שלי נעלתי את עצמי בחדר לאיזה שבוע ולא תקשרתי עם אנשים כמעט
וזה עשה לי טוב יותר הרגשתי שאנשים יעשו לי רע יותר

אבל לרוב עדיף להיות עם חברים
כי לרוב השמחה של אנשים תלויה בחברים שלהם ולא בעצמם בדרכ