29 תשובות
לא יודעת פשוט לא מרגיש לי שטיילור ובן זיני זה מוזיקה
בדרך כלל מי שאומר על מוזיקה שהיא לא מוזיקה אמיתית זה כל אלה ששומעים זמרים שאף אחד לא מכיר... בסופו של דבר המוזיקה תלויה בקהל, הביטלס היו גדולים כי הקהל הפך אותם כאלה, אמינם גדול כי הקהל הפך אותו לכזה... הם יכולים לספר עד מחר שזאת לא מוזיקה אמיתית אבל בסופו של דבר הקהל הוא הקובע.
^יש כאלה שיגידו את זה על טונה.

חופש הביטוי וזה.
להגיד "זה לא מוזיקה" זה אולי מטופש, כי רוב המוזיקה היום היא "לא מוזיקה" אם תשאלי את באך או בטהובן...
פשוט צריך ללמוד לקבל דעות של אחרים, כמו בכל נושא.
מה הקשר התנשאות?? כמו שלך יש את הזכות ליהנות מהמוזיקה שלך ולהביע את דעתך עלייה אז גם להם מותר להביע את דעתם. ומה לעשות? יש מוזיקה בימינו שקשה להגדיר אותה כמוזיקה בכלל מרוב שהיא תת רמה.
אני לא יכול לקרוא לשירים שכל ההתעסקות שלהם זה סקס מוזיקה אמיתית, ולצערי זה חלק נכבד מהשירים היום
כי זה כיף להתנשא
לא התנשאות
פשוט עובדה, שיש מוסיקאים שיודעים לקרוא תווים, כותבים מוסיקה כמו שצריך
ויש זמרות פופ שחושפות את התחת בשביל צפיות וכל השירים שלהם מורכבים משני תווים.
עכשיו בואו נשווה
טונה, חס וחלילה לא התכוונתי לומר משהו עלייך!
רק השתמשתי בכינוי שלך כדי להדגיש את העובדה שיש שונות בדעות של אנשים שונים.
לא כל מילים עם מנגינה הם מוזיקה.
מוזיקה זאת אומנות, זאת עובדה ולא דעה. לא כל מילים עם מנגינה הן אומנות, גם זו עובדה ולא דעה.
אם כל השיר מדבר על תחת וכל המוזיקה זה אותו קצב שחוזר על עצמו, זאת לא מוזיקה.
את יודעת מתי מוזיקה היא אמיתית? כשיש לה משמעות. כשהמילים אומרות משהו, כשהמנגינה אומרת משהו (כן, גם למנגינה צריכה להיות משמעות. יש סיבה לקצב של השיר, לכלים ברקע וכו').
זאת מוזיקה אמיתית.

אז למה אנשים חושבים שהם יכולים להחליט מה זאת מוזיקה אמיתית? כי הם חושבים שהם יודעים לזהות מתי שיר הוא אומנות ומתי לא. יכול להיות שהם טועים, יכול להיות שלא. אבל זאת זכותם.
ככה כי מי ששומע עומר אדם ומושיקו לא יכול להגיד שהוא שומע מוזיקה אמיתית לעומת הביטלס ונירוונה או כל הלהקות הטובות של פעם שבאמת היו עושים מוזיקה אמיתית בלי עריכות ופוטושופ בקול.
כי אנחנו גאונים
אני לא חושבת, אני בטוחה
כל כך
מישהי התווכחה איתי פה היום בגלל שאני לא אוהבת את פרדי מרקורי
כי יש מוזיקה שהיא שזה פשוט לא בסדר לומר שהיא מוזיקה אמיתית גם אני יכולה לזייף למיקרופון ויערכו אותי ויהיה לי מלא צפיות
אני אוהב אנשים שאומרים על דעה מוחלטת שהיא עובדה. "מוזיקה היא אומנות" סבבה... "לא כל מילים עם מנגינה הן אומנות"? איפה העובדה פה? שיר על תחת זה לא אומנות? למה?מוזיקה היא אמיתית כשיש לה משמעות? אני חושב שמוצרט יחלוק עלייך... אבל אני מניח שהמוזיקה שלו היא לא אומנות, זאת הרי עובדה לא דעה.
שואל השאלה:
מוזיקה זו אומנות, נכון.
אבל מי מחליט מה זה אומנות ומה זה לא?
ולמה המוזיקה של עומר אדם היא לא מוזיקה אמיתית ושל הביטלס כן?
אתם הופכים דעות לעובדות.
אז כן, יש שירים שהם יותר מורכבים מבחינה מוזיקלית, והמילים שלהן ברמה יותר גבוה,
אבל זה ששיר הוא פשוט, והמילים שלו פשוטות זה לא הופך אותו לנחות או ל"מוזיקה לא אמיתית." כמו שהרבה פה חושבים.
אנונימית
ההגדרה של אומנות מחליטה מה זאת אומנות ומה לא.
לא יודעת בנוגע לעומר אדם כי השירים שלו לא מעניינים אותי מספיק כדי להקשיב. אני לא אוהבת את הקול שלו אז לא התעמקתי במילים, אישית.
נכון שיש שירים ברמה גבוהה יותר וכאלו ברמה נמוכה, אף אחד לא מצפה ממך להקשיב למוצרט בזמנך החופשי רק כי המוזיקה שלו ברמה גבוהה. וכמובן שגם טעם אישי במוזיקה משפיע על מה שאנשים שומעים.
אבל יש רמה מסויימת שכשיורדים מתחתיה זה כבר לא נחשב שיר.
לדוגמה הזוועה שהתאומות מלול הוציאו פעם. זאת לא מוזיקה נקודה.
(ולא אני לא משווה את עומר אדם לתאומות מלול)
נכון, לאומנות יש הרבה צורות. אבל לכל יצירת אומנות יש רגש כלשהו מאחוריה, מסר כלשהו, סיבה כלשהי. איזשהו סיפור. כשצייר מצייר דמות הוא מנסה לספר את הסיפור של הדמות לפי הפוזה, מבנה הגוף, הלבוש, הצבעים... הכל. גם אם הוא לא מנסה לעשות משהו סופר מורכב אלא סתם להשתעשע עם דמות אקראית, יש איזשהו סיפור קטן מאחוריה שהוא חשב עליה בזמן שהוא צייר.
כשאני כותבת קטע קצר, אני מנסה לתת לו משמעות כלשהי. אולי שהוא יהיה מצחיק, אולי שהוא יעביר מסר מסויים.
כשאדם מפסל משהו, הוא חושב על מה שהוא יוצר. נניח שהוא סתם מפסל תכשיט קטן שהמטרה שלו היא להיות יפה. הוא עדיין יושב ומתכנן לפני, וחושב לפני שהוא עושה, כדי שהתכשיט יצא כמה שיותר טוב. מאחורי העבודה שלו יש השקעה וחשיבה, גם אם אין מסר, יש משמעות כלשהי.
דברים שמיוצרים במפעל לדוגמא הם לא אומנות. דברים כמו כיסאות או מחשבים. התוצר הוא לא אומנות, גם אם העיצוב המקורי כן נחשב.

אז שיר שהמטרה שלו היא לגרום לך לרקוד, בלי חשיבה מאחורי המילים, הוא לא מוזיקה. גם אם השקיעו המנגינה כדי להעביר רגשות של שמחה ולגרום לרקוד, אם המילים אומרות "תחת תחת תחת, כולם להקפיץ את התחת" אז זה לא שיר וזאת לא מוזיקה.
כמו ששיר עם מילים יפות בלי חשיבה מאחורי המנגינה גם הוא לא מוזיקה. תחשבי רגע על שיר עם מילים מרגשות, שהאמן שכתב אותן ניסה להעביר מסר עצוב, ומישהו לקח אותן וכתב להן מנגינה שמחה בלי להתחשב במילים. אני לא מדברת על לכתוב בכוונה מנגינה שמחה כדי להעביר איזשהו מסר, אלא לכתוב מנגינה שמחה בלי להתחשב במילים בכלל. זאת לא אומנות, זה זלזול.

למה אומרים על כל מיני שירים היום שזאת לא מוזיקה? כי אנשים התחילו לקחת בסיסים מאוד ספציפיים, לשנות אותם טיפה ולקרוא להם מוזיקה. התחילו להתפרסם בלי להשקיע כי הם נטו נשמעים טוב, והם גונבים את התהילה מאנשים שחושבים לפני שהם כותבים. אני כותבת סיפורים, ואני יושבת שעות לתכנן סיפור לפני שאני רושמת מילה אחת על הדף. לפעמים שבועות לפני שאני מגיעה למצב של כתיבה. וגם אחרי שכבר כתבתי אני אשב שעות לערוך ולשכתב את הקטע עד שאהיה מרוצה ממנו. וזה ככה בסיפור קצר, שיכול לקחת לי בין שבועיים לחודשיים לסיים, תלוי באורך. אם זה היה ספר שלם, היו לוקחים לי חודשים לתכנן רק את הרעיון. יש לי סיפור אחד שאני מתכננת את הרעיון שלו כבר 4 שנים כמעט ועדיין לא התחלתי לכתוב אותו כי הוא לא גמור.
עכשיו תחשבי שאני מנסה לפרסם ספר, ופתאום מגיע סופר אחר, שלקח בסיס מוכר של ספרים, כתב משהו בסיסי+ שלקח לו חצי מהזמן שאני ישבתי רק לחשוב על הרעיון, וזוכה בכל התהילה למרות שאני השקעתי הרבה יותר, הרמה שלי גבוהה יותר והרעיון שלי מקורי יותר?
זה בדיוק מה שקורה עם ה"מוזיקה" של היום.
שואל השאלה:
אני מבינה למה את מתכוונת, אבל אני לא הכי מסכימה איתך.
יש קצת הבדל בין מוזיקה לבין כתיבה.

"שיר שהמטרה שלו היא לגרום לך לרקוד, בלי חשיבה מאחורי המילים, הוא לא מוזיקה."
לא מדויק בכלל, הרבה שירים פעם נכתבו נטו כדי לגרום לאנשים לרקוד. ריקוד זו אומנות. אז איך מוזיקה לריקודים זו לא אומנות?
אולי זה לא "מוזיקה איכותית." אבל זה כן מוזיקה. גם אם את לא אוהבת את השירים של עומר אדם, זו עדיין מוזיקה.
חוץ מזה את מתייחסת רק למילים, מה עם שירים אינסטרומנטליים?
אנונימית
דיי לדחוף את עומר אדם, אני לא מקשיבה לו אז אני לא יכולה להחליט אם הוא שר מוזיקה או לא, אני לא מדברת עליו.

בטח שזאת לא מוזיקה. את אומרת לי ששיר שהמילים שלו הם "תחת תחת תחת, כולם להקפיץ תתחת" זאת מוזיקה?

ובנוגע לשירים אינסטרומנטליים, אז מתייחסים רק למנגינה, כמובן.
כמו שאמרתי, גם למנגינה יש משמעות.
יש שירים ישנים שהרבה לא יודעים שיש להם שם, שכל מה שהם זאת מנגינה, אבל הכותבים שלהם השקיעו הרבה מחשבה כדי להעביר בהם מסרים או סיפורים. האחד שעלה לי הרגע זה in the hole of the mountain king. כולם מכירים את השיר הזה, מעטים יודעים את השם שלו. צירפתי קישור אגב, נסי לשמוע את הסיפור מאחורי המנגינה.
שואל השאלה:
כן. אני אומרת שזאת מוזיקה, ואני אומרת את זה בתור מישהי שלא סובלת שירים כאלה.
ואף אחד לא דחף את עומר אדם.
אנונימית
אממ תיקון קטן שנייה, התכוונתי לומר ***אמנות, ולא אומנות. עברית זאת שפה כל כך מבלבלת -_- שתי המילים דומות מידי.

התכוונתי שהמשכת לציין את עומר אדם למרות שכבר אמרתי שאני לא אומרת שהוא לא אמן. אני לא יכולה להגדיר אם משהו שלא שמעתי הוא מוזיקה או לא.
את באמת אומרת שזאת מוזיקה? אז ההגדרה שלך למוזיקה קצת משובשת לדעתי.
קצת קשה להגדיר עכשיו מה זאת שירה, כי אין באמת הגדרה חד משמעית, אבל אני מציעה לך לקרוא את ההגדרה של שירה בויקיפדיה כדי לראות שהמילים האלו פשוט לא מתאימות לאף הגדרה שם.

ואם את בכל זאת מאמינה שזאת כן שירה, אז לאיזה סגנון שירה השיר "תחת תחת, כולם להקפיץ תתחת" שייך?

בלדה - שיר המספר סיפור.
פיוט - במקור נועדו הפיוטים להחליף את נוסח הקבע של התפילות, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
מקאמה - יצירה שירית-סיפורית מגוונת, המשלבת בתוכה פרוזה מחורזת בעלת ברק רטורי ושירים שקולים[2].
שירה אפית - ז'אנר של שירה פולקלוריסטית, המגולל סיפור על חיים ומעשים של גיבור או של קבוצת גיבורים, היסטוריים או אגדיים.
שירת איגיון (נונסנס) - שירה שהיא לכאורה בשפה מובנת ותקנית, אך בעצם אין לה משמעות או שהמשמעות אינה הגיונית או אפשרית; היא יכולה להכיל סתירות, הברקות, מוזרויות וגם שטויות. ניתן למצוא כי מחוללי שירים אוטומטיים, מפיקים שירים איגיוניים[3][4].
שירה לירית - שירה המביעה רגש או רגע חולף מנקודת מבט אישית של הפרט.
שיר תיאורי - יצירות העוסקות בתיאורי טבע, נופים, עצמים, מראות ונופים קונקרטיים, שאינם דימויים למצבי נפש, אלא מציגים את "הדבר עצמו".
שירה מודרנית - סגנון שירה שהחל להתפתח בתחילת המאה ה-20, ושבר מוסכמות ותבניות קלאסיות מקובלות, כרבים מזרמי האמנות במאה ה-20.
שירה פוליטית - שירה שמנסה באופן ברור לשנות את דעת הקהל בנוגע לנושאים שאינם קשורים באמנות על פי רוב בנושאים חברתיים ומדיניים.
אימג'יזם - ז'אנר שירה שדגל בתיאורים פשוטים של הדברים עצמם, בשפה חדה וחסכונית ככל האפשר ושיאו בין השנים 1912 ל-1917. האימג'יזם חתר נגד השירה הרומנטית ושפת הפואטיקה המצועצעת של תקופתו.
אקספרסיוניזם
הרמטיזם
אקמאיזם - זרם בשירה הרוסית, שניסה להשתחרר מזרם השירה הסימבוליסטית המעיק, המעורפל והמיסטי במידה רבה, זרם ששלט תקופה ארוכה בשירה הרוסית בפרט ובשירה האירופית בכלל. שירה זו התאפיינה בדיבור ישיר ומאופק, תוך שימת דגש על מילה בודדת.
סימבוליזם
שירה ביטניקית
שירה מקראית
שירת ימי הביניים של יהדות ספרד
שירת יהדות תימן
שירת הקודש של ביתא ישראל

(העתקתי את הכל מויקיפדיה ולא טרחתי לערוך, אז אם יש פה טעויות מוזרות או משהו תתעלמי)
שואל השאלה:
שירה פופולרית- זו התשובה לשאלה שלך. פשוט מוזיקה פופולרית.
זה מה שרוב האנשים מקשיבים לו.

ההגדרה שלי למוזיקה היא ממש לא משובשבת, היא פשוט לא מקובעת. אני לא אומרת ששיר x=מוזיקה אמיתית, ושיר y=לא מוזיקה.
אני מקשיבה להרבה מאוד סגנונות, אני שומעת גם את הביטלס, גם קלאסית, גם בלוז, גם ג'אז, גם פופ וכן, כשאחיינים שלי שמים סטטיק ובן אל תבורי אני מקשיבה לשירים ביחד איתם. חוץ מזה בסופו של דבר מוזיקה זה רק עניין של טעם.
אנונימית
מוזיקה פופולארית? אוקי. איזה מהם?


מוזיקה מינימליסטית
מוזיקת לו-פיי

בוגי ווגי
דלתא בלוז

אסיד ג'אז
בי בופ
ביג בנד
דיקסילנד
קול ג'אז
ג'אז חופשי
הארד בופ
ג'אז פיוז'ן
ג'אז לטיני
ג'אז מודאלי
סווינג

פופ ברזילאי
דיסקו
איטלו דיסקו
j-pop
סינת'פופ

בלאק מטאל
דת' מטאל
דום מטאל
פולק מטאל
גלאם מטאל
מטאל גותי
גריינדקור
גרוב מטאל
אינדסטריאל מטאל
מטאלקור
נו-מטאל
פאוור מטאל
מטאל מתקדם
מטאל סימפוני
ת'ראש מטאל

רוקסטדי
דאב
ראגה
סקא
דאנסהול

דו-וופ
פאנק
מוזיקת נשמה
אר אנד בי

בוסה נובה
סמבה
טרופיקליה
רגאטון
ביילה פאנק
אשה באייה

אמביינט
אינדסטריאל
סינת'פופ
מוזיקת דאנס
דראם נ' בייס
יורודאנס
גואה טראנס
טראנס פסיכדלי
האוס
idm
מוזיקת טראנס
אלקטרו
טכנו
טריפ הופ
דאבסטאפ

רוקבילי
בלוגראס

גנגסטא ראפ
אולד סקול
ראפ אלטרנטיבי
אנדרגראוונד
פריסטייל
אלקטרו היפ הופ
טריפ הופ

איזה מאלו?
(אני שמה קישור לעמוד בויקיפדיה שלקחתי את זה ממנו כדי שתוכלי לבדוק אותם למקרה שאת לא בטוחה איזה. אני באמת ובתמים מתעניינת לדעת איזה סוג מוזיקה זה, אם זאת באמת מוזיקה. אם את אומרת שזאת אמנות, אני רוצה לדעת איזו אומנות זו)
גם אני מקשיבה להמון סגנונות, בעיקר שירים ישנים כי זה הטעם שלי, אבל בהרבה סגנונות שונים.
גם הרבה פעמים אני מקשיבה לשירים שהגיעו מסדרות ומסרטים, כי מאחורי רובם יש המון מחשבה כדי שתהיה להם משמעות שמתחברת לעלילה. איזשהו סיפור במילים, או להעביר רגש של דמות ואיך היא מרגישה וזה.
שואל השאלה:
זה פופ.
זה מאוד מאוד טראשי, אבל שוב, זו מוזיקה.
כמו שפעם היו מקליטים גם רכבות נוסעות וכל מיני צלילים שאין להם משמעות וזה נחשב לסגנון מוזיקלי.
אנונימית
זה שזה נחשב סגנון מוזיקלי לא הופך את זה לאמנות.
תראי, אין לי מה לומר לך. אם את מחשיבה שיר שאומר "תחת" רוב הזמן כאומנות, זאת בעיה שלך, אבל זה פשוט לא עונה על ההגדרה של אומנות. זה עונה על ההגדרה של מסחור, של ליצור זבל שאנשים יוכלו לרקוד כשהם שומעים אותו כדי להרוויח כסף.
פופ זה הרבה יותר מזה. יש שירי פופ שהם באמת אומנות.
אני הסברתי את הסיבה שאנשים אומרים שעל שירים שהם לא מוזיקה אמיתית את יכולה לא להסכים, אבל לומר ששיר שמדבר רק על תחת זאת אומנות זה קצת מוגזם.
שואל השאלה:
את אמרת שמוזיקה זה אומנות.
אני אמרתי שזו מוזיקה, פשוט לא אומנותית.
אנונימית
אין דבר כזה מוזיקה שהיא לא אומנות.
ההגדרה של מוזיקה היא שהיא תחום באומנות. אם שיר הוא לא אומנות, אז הוא לא נחשב מוזיקה.
אגב, להקליט כל מיני צלילים כמו רכבות יכול להיחשב כאומנות אם יוצרים איתם משהו.
שואל השאלה:
רק הקליטו אותם.
אנונימית