אני רוצה לכתוב ספר אבל אני ממש מפחדת שהכתיבה שלי לא מספיק טובה. אני כותבת קטע ותביעו את דעתכם (למטה)

כבר חודשים שלמים שראשי שני השבטים מנהלים שיחות סמויות בקשר להתבוללות הסוררת בין שני השבטים. האם השבטים יופרדו?. בעוד דקות ספורות כולם כבר ידעו. זהו ללא ספק יום שרבי. הלחות,החום. עברו על השבטים ימים קשים. ימים מבלבלים ומעייפים. כבר כמעט זריחה ומחנה ההתכנסות כבר מלא בקהל העומד כאחד. אלו רגעים עוצרי נשימה. רגעי ההכרזה. כל אחד מבני הקהל ידע שמרגע ההכרזה והלאה הכל הולך להשתנות. הכל היה כל כך משונה באותם רגעים. לפתע אין ציפורים מצייצות או בכי של תינוק. הכל היה שקט. כאילו העולם החליט להיעצר. ועכשיו כל מילה שתצא מהמחנה תשנה הכל. בכל המחנה שקט מחריש וקהל המחולק לשניים לפני שבט נראה כאילו מפרידה בניהם קיר זכוכית ענק ודקיק. בסוף המחנה אפשר למצוא במה עצומה עשויה מזהב טהור כאשר מעליה עומדים בשורה שניים עשר ראשי השבטים שישה מכל שבט כולם לבושים בגדים לבנים מכף רגלם ועד לראשם. קרני השמש שרק לפני דקות זרחה פרצו מתןך החורים שהתבצרו בקירי המחנה העשויים מרצועות הצומות של בד סטן. קירות המחנה היו מלא אבק ועובש. רואים שכבר שנים לא התקיימו במחנה ההתכנסות אירועים