ספקות בזוגיות, מה עושים?

היי, אני וחבר שלי יותר משנתיים יחד, הוא גדול ממני בשנה ויש לנו זוגיות שהיא כיפית, חברית, ועובדת מאוד לשני הצדדים, כמו בכל זוגיות, לא תמיד מסתדרים, אבל מוצאים דרך בריאה כל פעם מחדש לעבור אי הסכמות, וויכוחים ורק להתחזק. מאוד כנים ואמיתיים בנוגע לזוגיות ומה שמרגישים בתוכה, אוהבים ללא תנאים, התבגרנו יחד ואפשר לומר שהזוגיות הזאת הוציאה את הטוב ביותר מכל אחד מאיתנו.
לפני כמה ימים הייתה לנו שיחה שבה חבר שלי העלה איזשהו ספק שהוא מרגיש, לא משהו שעשיתי, אלא משהו שמדובר בו.
שנינו מאוד פתוחים ויודעים שאנחנו רוצים לחיות יחד כל החיים בהנחה שהקשר ימשיך לעבוד בצורה טובה ונרצה את זה בהמשך, אבל הוא מרגיש תחושת פספוס, בידיוק בגלל העובדה שהוא רואה איתי עתיד, הוא לא בטוח אם הוא מרגיש פספוס מהסקרנות של איך הוא היה מרגיש אם הוא היה חיי בסגנון חיים אחר, בין אם זה בתור רווק בשנים הבאות, או איך הוא היה מרגיש בזוגיות אחרת, חווה אחרת דברים. מצד אחד הוא מרגיש ככה, אבל מצד שני הוא אוהב אותי וטוב לו איתי, והוא רואה את כל העתיד שלנו יחד ולא רוצה לוותר על מה שיש לנו, הוא מפחד שלא ימצא אחת כמוני ובסופו של דבר יפספס אותי.
התחושה מובנת לי, הבנתי מאיפה זה, ואני מקבלת את זה, זה דבר שיצא לי גם לחשוב עליו, עם מי יכולתי להיות או איך החיים שלי היו נראים אבל בלי תחושת הפספוס שאותה מעולם לא הרגשתי בנוגע אלינו. בכל אופן, אמרתי לו שאם יום אחד הוא ירגיש שהוא רוצה ללכת ולנסות סגנון חיים אחר, אני אקבל את זה, כי הסקרנות טבעית בסך הכל. אבל מצד שני אני מפחדת שעכשיו הספקות שלו יגרמו לו כל הזמן לחשוב על זה, מפחדת להעזב, לא רוצה שזה יגמר, ולמרות שדיברנו על זה הרבה והוא אמר שאין לי מה לדאוג ושהוא איתי במאה אחוז, אני עדיין מפחדת שיום יבוא והוא יחליט שהוא רוצה לנסות דברים אחרים.
מה אני יכולה לעשות? איך אני יכולה להוריד את העצב הזה ממני? איך ממשיכים הלאה?