רק אני מיואש סופית מהמציאות של העולם והאנשים?..

כולם ככה משחר האנושות
זהו טבע האדם

שואל השאלה:
באלי לברוח מהכל;-;

מבינה אוץך כל כך שלח לי הודעה נדבר

לא

שואל השאלה:
עייף לי מהחיים

כנל

יקירי,

נשמע כי אתה מותש מהחוויות, כנראה הקשות, שהחיים מביאים עימם, נראה כי אתה פגוע, מאוכזב מסביבתך הקרובה והרחוקה יותר, וכנראה המציאות שלך מביאה איתה המון דברים שאינם נעימים וקשים לעיכול ולהתמודדות, ואתה אולי נמצא בתחושה שכבר אזלו לך כל הכוחות מהניסיון להתמודד, ואולי בהרגשתך אתה רוצה להרים ידיים מהכול, והבדידות הנוראית שאני שומעת מבין מילותייך.. התחושות הללו שמביאות אותך למצב של דכדוך...

לפעמים, כאשר האדם נמצא במצוקה כלשהי, מריבוי של מקרים קשים, מהעומס של החיים, מפגיעה חוזרת מהאנשים שמסביבו.. מצב שעלול לצבוע את הכל בשחור, מביא לייאוש, הוא איננו מסוגל למצוא שום צבע אחר, הכל הופך להיות קשה, מאכזב ופוגע. ולעיתים אולי כדאי להסתכל על החיים כרגעים קטנים ואולי ניתן לבחור להסתכל רק על שנייה אחת ביום שבה האדם הרגיש שלא הכל שחור, האמין ולו לרגע שיש גם צבע אפור..

יקירי, לא שיתפת בהרבה, וממעט מילותייך ניתן לראות כי אתה אולי זקוק לאוזן קשבת, למישהו שיכיל, יקשיב, יהיה שם למענך עם כל הקושי. אולי תוכל לנסות ולראות אם יש מישהו/י בקרבתך שתוכל לסמוך עליו, שיהיה שם למענך מבלי לשפוט...

בנוסף, אני מתנדבת באתר סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אני רוצה להזמין אותך לצ'אט אישי ואנונימי עם אחד ממתנדבנו. תוכל למצוא אצלנו אוזן קשבת, מקום שיוכל להכיל אותך ולקבל אותך כפי שאתה עם כל הקשיים שיש לך להביא עמך, ואולי תוכל בצורה אנונימית לחלוטין לשתף אותנו קצת יותר. אנו זמינים כל יום, מלבד שישי, בין השעות 21:00 00:00 בכתובת www.sahar.org.il.

שלך,
מתנדבת סה"ר

שואל השאלה:
אני בסדר זה לא לרמה שאני אובדני.. זה סתם תסכול יאוש ואולי קצת כעס ואכזבה..

שואל השאלה:
תודה בכל אופן על ההצעה.. אני די חושש שתקחו אותי בקיצוניות מדי ושכל העניין יעבור הלאה.. לא אישי אבל קשה לי להאמין שהעניין ישאר ביננו ..