6 תשובות
היי, קודם צר לי לשמוע שזה המצב, אני מבינה שאת עוברת תקופה מאוד מאוד קשה, וקשה להתאושש ממנה, אך לצערי אלו החיים, יש עליות ומורדות, וכל אחד חווה אותן, שתדעי שאת לא לבד, ואני פה בשבילך ואת תמיד מוזמנת לפרוק אצלי ולדבר איתי :)
תשארי חזקה! ❤
תיזכרי ,שאם עכשיו זאת התקופה הכי קשה זה אומר שהתקופה הטובה מתקרבת , וגם אני הרגשתי את אותו הדבר לפני חצי שנה ואני כן מבינה אותך למרוץ שלך אני מאמינה יותר קשה ,אבל תשארי חזקה וטם את צריכה משהו אני פה .
אוקיי,גם אני הייתי אצל פסיכולוגית ואני מאוד שפויה,פסיכולוג זה לא קשור לשפיות..זה מישהו שאת יכולה לדבר איתו ולהרגיש איתו בנוח כי הוא לא יספר כלום לאף אחד,
תנסי ללכת ותראי כמה טוב תרגישי,את לא חייבת לספר לאף אחד על הפסיכוחוג..תשמרי את זה בלב,אם את רוצה יש לי מספר טלפון של מישהי מדהימה,דברי איתי.
עכשיו בואי ננסה לסדר את שעובר עלייך עד ש...
אז לגבי אחותך,לכי אליה לחדר ותשתפי אותה בזה שגם לך ממש ממש קשה עם כל העניין על אבא שלכן אבל את לא רוצה להשבר כדי להגן עליה.
לגבי החברה הכי טובה,ביג פאקינג דיל.אם הקשר ביניכן טוב,אתן תשמרו על קשר,
אם הקשר לא טוב ולא אמיתי אז יאללה איבדת מישהי שגם ככה לא שווה אןתך.
לגבי קרובת המשפחה שלך,
כנראה שהיא עצובה מאוד טקשה לה עם המחלה ובגלל זה היא צגנה על עצמה ומתגוננת,כי הוא עוד בשלב ההכחשה.
אם היא גרה קרוב,לכי לבקר אותה עם עוגה ותשמחי אותה אני בטוחה שהיא זקוקה לזה.
סבתא שלך?
נכון זה עצוב וקשה אבל אין מה לעשות,את חא יכולה לתקן את העולם...אבל אני מציעה לך לבלות איתה כמה שיותר,לדבר איתה כמה שיותר ולבקר אותה...
בהצלחה ותדברי איתי,אני פה בשבילך
היי, מצטערת לשמוע על זה..
אבל הכי חשוב שתשארי חזקהה!
ולכולם יש תקופות פחות טובות זה נורמלי
ואם את צריכה מישהו לפרוק אני פה בישבילך ❤
היי, גם לי הייתה שנה מאוד קשה. יכול להיות שאם לא הייתי מתגבר על זה לא הייתי כאן. קודם כל, אל תפחדי להראות את מה שאת עוברת, מותר לבכות מול כולם ולהגיד שהכל לא פייר.
בקשר לאבא שלך - תתקשרי אליו ותנסי ליצור איתו קשר, תנסי להיפגש איתו ואולי תראי שטוב לו. נכון, הוא יהיה במקום אחר ויהיה לו טוב שם, אבל הוא לא יהיה מסכן.
חברה שלך- זה בסדר להיות עצובה שהחברה שלך עוברת בצפר, את יכולה להיפגש איתה, לדבר איתה ואפילו לנסות לעבור לאותו בצפר. גם חברה שלי עוברת בצפר, אבל היא ממש סבלה בבצפר שהייתה בו ולאן שהיא עוברת יש לה עוד חברים. כך שבסופו של דבר זה עשה לה טוב. תשאלי את החברה שלך מה הסיבות, ואז תנסי לראות את מה שהיא עוברת מהעיניים שלה ומהמצב שלה.
בקשר לחולת סרטן- גם לאמא שלי היה, ובזמן שהיא הייתה חולה היא בקושי דיברה איתנו ולא רצתה תשומת לב. יכול להיות שבשלבים יותר מאוחרים היא כן תדבר איתכם. פשוט תתנו לה זמן, היא עוברת משהו קשה.
בקשר לסבתא שלך-אם היא בת שמונים ו... תהיי מוכנה למוות שלה, נכון, זה לא הדבר המתאים להגיד, אבל להיות אופטימיים סתם זה לא עוזר. תדעי שכשהיא תמות, היא גם תבין את זה ותרשה לזה לקרות. היא לא תמות כשתרגיש שלא מיצתה את החיים. תמיד תזכרי שהיא עכשיו בגן עדן/גוף אחר/נמצאת בלא כלום, אבל נגאלה מייסוריה.
פסיכולוג- זו בחירה שלך, לפני דעתי יועץ/ת בצפר יותר טוב. אבל כן תדברי עם מישהו לא דרך המסך, תגידי את זה בקול, אפילו לעצמך. תבכי כמה שאת צריכה, לגמרי מותר לך. מותר לך להישבר, זה בסדר וזה אנושי. מותר לך להגיד לאמא שלך שאת כועסת עליה שרבה עם אבא שלך, ועל הגוף האנושי שגרם לסבתא שלך וקרובת משפחה שלך להיות במצב שהן היום, ועל זה שחברה שלך עוזבת השנה, מותר לך, מותר לך לבכות, מותר לך להוציא את הכל החוצה.
יקרה,

נשמע שאת נמצאת בתקופה מאוד מטלטלת בחייך, תקופה שהכול נשבר מול עינייך ואת לא מוצאת את הדרך להרכיב את הכל מחדש. כל הצרות הגיעו אחת אחרי השנייה דבר שעלול לגרום לך לתחושת אובדן, בדידות, חוסר כוחות, מאוכזבת ומיואשת ואולי גם למקום שאין לך למי לפנות, שאין מקום לתחושות ולרגשות שלך כי לכולם "יותר קשה" ואת היא זו שצריכה לשים את המסכה, להעלים את הרגשות ולהראות שהכול בסדר, למרות שבתחושתך שום דבר אינו בסדר.

לפעמים כאשר אנו מוצפים בכל כך הרבה בעיות וצרות מסביבנו יש תחושה שעוד רגע ואנו טובעים, תחושה שבה אנו מנסים להרים את הראש מעל המים, והם בוגדים בנו, הגל שמגיע הוא גדול יותר ואכזרי יותר מקודמו, והמעט אוויר שניתן לנשום בין גל לגל נותן את האופציה לחכות לגל הבא... נשמע שאת מחכה לרגעים הקצרים הללו של האוויר שבהם לא תשמעי שום צרה או בעיה שצצה בסביבתך, נראה שאת מחפשת את המקום שתוכלי להניח את הראש על הכר ללא צרות ובעיות, להגיע למקום של שלווה..

נראה שאת עוטה על פנייך מסכה במשך כל שעות היממה, דבר העלול לעייף בפני עצמו ולכן, אולי, את עייפה מהתקופה הנוראית הזו, אולי תוכלי למצוא מישהו/י לדבר איתו על כל הקשיים שמלווים אותך, מישהו שמולו לא תצטרכי להעמיד פנים שטוב לך, מישהו שמולו תוכלי לפרוק את מה שעל ליבך, ואם את לא מוצאת מישהו כזה בסביבתך אולי כדאי לחשוב על הרעיון של אמך שאולי היא כן מצליחה לראות את הקושי שאת נמצאת בו...

בנוסף, אני מתנדבת באתר סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אני רוצה להזמין אותך לצ'אט אישי ואנונימי עם אחד ממתנדבנו. תוכלי לעלות אלינו ולמצוא מקום שיכיל ויקשיב לכל הקשיים שיש לך להביא אתך. אנו זמינים כל יום, מלבד שישי, בין השעות 21:00 00:00 בכתובת www.sahar.org.il.

שלך,
מתנדבת סה"ר