וואי אני מתחרפנת-אמא שלי הגיעה לגיל הזה שמתלוננים על כל דבר, אין אני רק חוזרת הביתה מהבית ספר היא ישר מעירה למה השארת את השער פתוח, אני הולכת מהחדר לסלון,

לספוג, להתעלם.
אי אפשר להעיר לה על זה כי סביר להניח שלא תבין. פשוט תתעלמי מיזה.

תדברי איתה
תגידי לה שאם לא סגרת את החלון פעם אחת זה לא סוף העולם, והיא צריכה ללמוד להתגבר על זה ולהפסיק להעיר לך על כל שטות.

ככה גם אמא שלי.. זה יכול להיות מעצבן ותסכימי עם כל מה שהיא אומרת

שואל השאלה:
אבל אחר כך הכל נאגר אצלי ואני פשוט כועסת ורבה איתה ואני לא רוצה להגיע למצבים כאלה
עריכה: אוקיי תודה רבה

וואי מבינה אותך ובאמת שאין מה לעשות אם זה.. צריך פשוט להתמודד או שתנסי לדבר איתה ולהסביר לה שזה מעצבן שהיא כל שניה מעירה לך

אני מבינה ממש
מאז שהתחלתי להגיב לאמא שלי כל פעם שהיא עושה עניין מכל דבר
היא התחילה לחשוב שאני שונאת אותה, אז התחלתי פשוט להתעלם
או להגיב דברים מייבשים כמו "אופס"
תנסי
ככה זה לא מתגלגל לוויכוח מעצבן

מבינה אותך לגמרי !! גם אמא שלי הגיעה לגיל הזה אבל צריך להתמודד עם זה, כמו שהיא התמודדה עם השטויות שלנו בגיל קטן עכשיו זה תורנו לעזור לה ולהשיב לה אהבה ללא תנאים ובסבלנות רבה.