3 תשובות
שואל השאלה:
כן אני יודעת.. אני מתחרטת על זה שפגעתי בעצמי.
אני בת 17.. ואני לא אוהבת את כל הטיפולים האלה.. הם גורמים לי סתם לחץ וגורמים לי להרגיש מושפלת ונזקקת לעזרה..
כן אני יודעת.. אני מתחרטת על זה שפגעתי בעצמי.
אני בת 17.. ואני לא אוהבת את כל הטיפולים האלה.. הם גורמים לי סתם לחץ וגורמים לי להרגיש מושפלת ונזקקת לעזרה..
אנונימית
שואל השאלה:
אולי אני זקוקה לעזרה אבל המילים שלהם גורמים להרגיש כל כך קטנה ומושפלת.. קשה לי לשמוע שאומרים היא ילדה נזקקת לעזרה היא ילדה בסיכון, אולי זה נכון אבל קשה לי לשמוע את זה אני מרגישה מושפלת כל כך!
אולי אני זקוקה לעזרה אבל המילים שלהם גורמים להרגיש כל כך קטנה ומושפלת.. קשה לי לשמוע שאומרים היא ילדה נזקקת לעזרה היא ילדה בסיכון, אולי זה נכון אבל קשה לי לשמוע את זה אני מרגישה מושפלת כל כך!
אנונימית
תקשיבי הייתי בדיוק במקום שלך לפני כמה שנים,
שאני הייתי בת 17 היו לי גם קשיים, וגם פגעתי בעצמי ואני הכי מבינה איזה מעצבן זה שגורמים לך להרגיש כאילו את ילדה קטנה שזקוקה לעזרה והיא בסיכון שעמוק בפנים את יודעת שתכלס את מבינה יותר מהם ואת יכולה לעזור לעצמך.
אבל אני אגיד לך משהו שאולי ישמע קצת מתנשא אבל זו האמת.
את באמת ילדה, ואת באמת זקוקה לעזרה כרגע,
אם כמה שהפסיכולוגים נראים טיפשים, ולא מבינים כי הם בסהכ למדו ואנחנו עצמנו עברנו את זה.
אולי הם באמת לא יוכלו להבין את הרגשות שאת מרגישה אבל זה סוג של יתרון.
כי הם רואים מהצד, הם רואים דברים ששתינו לא ראינו ואת לא רואה עכשיו ספציפית.
תקחי את העזרה, תביני שאת צריכה אותה, תביני שאת כן בסיכון
כי בן אדם שקשה לו נפשית ומגיע לרמה שהוא פוגע בעצמו כי קשה לו להבדיל בין החיובי לשלילי זקוק לעזרה.
ואני אומרת לך את זה בדיוק מאותו מקום כמוך, תאמיני לי שאני מבינה.
בסופו של דבר? את זו שמרימה את עצמך, לא החברות הטובות, לא המשפחה, לא האנשי מקצוע
הם רק מסייעים,
הכוח בידיים שלך.
אכפת לך מעצמך? תזיזי את עצמך, תתחילי לדאוג לעצמך, כי עם השנים בעזרת השם שתגדלי בדיוק כמו בסיטואציה עם הבחור הזה, את תביני שבסוף את צריכה להיות אנוכית, ולשים את עצמך בעדיפות ראשונה בשביל לא להגיע למקומות החשוכים האלו שוב
ואני תמיד פה בפרטי אם את צריכה כתף, אני פה לייסע, אבל תעזרי לעצמך
שאני הייתי בת 17 היו לי גם קשיים, וגם פגעתי בעצמי ואני הכי מבינה איזה מעצבן זה שגורמים לך להרגיש כאילו את ילדה קטנה שזקוקה לעזרה והיא בסיכון שעמוק בפנים את יודעת שתכלס את מבינה יותר מהם ואת יכולה לעזור לעצמך.
אבל אני אגיד לך משהו שאולי ישמע קצת מתנשא אבל זו האמת.
את באמת ילדה, ואת באמת זקוקה לעזרה כרגע,
אם כמה שהפסיכולוגים נראים טיפשים, ולא מבינים כי הם בסהכ למדו ואנחנו עצמנו עברנו את זה.
אולי הם באמת לא יוכלו להבין את הרגשות שאת מרגישה אבל זה סוג של יתרון.
כי הם רואים מהצד, הם רואים דברים ששתינו לא ראינו ואת לא רואה עכשיו ספציפית.
תקחי את העזרה, תביני שאת צריכה אותה, תביני שאת כן בסיכון
כי בן אדם שקשה לו נפשית ומגיע לרמה שהוא פוגע בעצמו כי קשה לו להבדיל בין החיובי לשלילי זקוק לעזרה.
ואני אומרת לך את זה בדיוק מאותו מקום כמוך, תאמיני לי שאני מבינה.
בסופו של דבר? את זו שמרימה את עצמך, לא החברות הטובות, לא המשפחה, לא האנשי מקצוע
הם רק מסייעים,
הכוח בידיים שלך.
אכפת לך מעצמך? תזיזי את עצמך, תתחילי לדאוג לעצמך, כי עם השנים בעזרת השם שתגדלי בדיוק כמו בסיטואציה עם הבחור הזה, את תביני שבסוף את צריכה להיות אנוכית, ולשים את עצמך בעדיפות ראשונה בשביל לא להגיע למקומות החשוכים האלו שוב
ואני תמיד פה בפרטי אם את צריכה כתף, אני פה לייסע, אבל תעזרי לעצמך
באותו הנושא: