דיכאון (פירוט למטה)

את מאובחנת?

לבקש לדבר עם איש מקצוע
או לנסות לדבר עם יועצת הבית ספר שלך
לנסות לפרוק לחברה או חבר טוב

תאמרי שזה כבר שנתיים ככה וזה לא עובר
ואת צריכה עזרה

לדבר עם מישהו מבוגר על זה
אם זה יועצת
פסיכולוגית
הורים
ולספר להם למה
ותמיד אפשר גם אצלי❤

שואל השאלה:
אני לא מאובחנת... אבל זה לפי ההרגשה, וגם ההורים שלי אומרים לי שאני לא צריכה ללכת לאיבחן... כי הם חושבים שזה סתם שטויות

תסבירי להם שזה לא סתם שטויות

למבוגרים יש נטייה להגיד למתבגרים זה שטויות
תשבי איתם או עם אחד מהם אחד על אחד ותסבירי להם או תכתבי להם למה זה מכביד עלייך ולמה זה לא שטויות בעינייך ושזה תקופה ארוכה ושזה לא עובר ושאת צריכה עזרה

שואל השאלה:
זה גם בחלקים יש תקופות קצרות כמו כמה ימים או שבוע.. שאני מרגישה יותר טוב ואחריי שהתקופה הממש קצרה הזו עוברת אני חוזרת לדיכאון ולההרגשה החרא הזו

לדעתי קחי לך זמן עם עצמך ותחשבי מה עושה לך רע ואיך תוכלי לשפר את זה(אשמח לעזור לגבי זה בפרטי)
דבר שני לדעתי לפרוק הוא כלי מדהים להתגבר על עצבות או דיכאון ולכן לדעתי כדאי לך לדבר עם ההורים ולספר להם על המצב לגמרי בכנות ולהגיד להם שאת חייבת עזרה כי את מרגישה שזה מה שיעזור,פסיכולוג
בנוסף את יכולה ללכת ליועצת בבית ספר שלך ולדבר איתה בלי שההורים ידעו מזה ולפרוק לה
דבר שלישי את תמיד יכולה לפרוק אצלי
כי לא תפגשי אותי לעולם ולכן אין לך שום סיבה להתפדח או לחשוש ממה שתספרי לי

שואל השאלה:
הייתי כבר אצל פסיכולוגית ודיברתי איתה על הדברים...
אבל זה הרגיש לי שהיא לא ממש עוזרת לי עם זה אם כבר ההפך...
היא כאילו נתנה לי להרגיש יותר חרא עם עצמי ויותר עצבות...
אז ביקשתי לעזוב את הטיפול אחריי 3 חודשים. היא הייתה נחמדה אבל בשבילי זה הייתה הרגשה לא נעימה או מועילה