8 תשובות
הקאתי על אישה בהריון ועל התינוק שלה חח
עליתי *פעם ראשונה* על האוטובוס תלמידים, וחשבתי שזאת הייתה התחנה שלי.. קמתי וראיתי שילדים יורדים ובאתי לצאת והנהג סגר תדלת.. ועפתי אחורהה.. הייתי בלי טלפון וחשבתי, אוקי. נאבדתי. (זה היה החודש הראשון שלי בקנדה ולא ידעתי את הדרכים לכל מקום) בסוף התחנה שלי הייתה התחנה הבאה..
דפקתי את הראש בעמוד כשבאתי ללחוץ על הכפתור
הרגל שלי נתקעה בדלת של האוטובוס. עמדתי ליד הנהג והרגל שלי הייתה מאחורי הפח הקטן הלבן הזה שיש שם והדלת נפתחה והרגל שלי פשוט נמחצה בין הפח לדלת. והפח נשבר ולא היה לי נעים מהנהג אז פשוט נשארתי ככה עם הרגל וחיכיתי שהוא יסגור. (בעיה של ביישנים).
^בוכה מבינה אותך ככ
התיישבתי בין שני ילדים בני 15-16 שהיו די מוזרים ופתאום הם התחילו לרקוד ריקודי פורטנייט
חזרתי מהים עם חברה ומישהו שחיכה לצדנו בתחנת אוטובוס שמע שאנחנו לא סגורות איזה קו לוקחים. הוא אמר לנו איזה קו. עד פה הכל סבבה. עלינו לאוטובוס והוא גם עלה עליו. הוא שאל אותנו כל מיני שאלות הזויות וחיטט עד רמה שאמרתי לו חד משמעית אנחנו לא מעוניינות להמשיך לדבר איתך. הרמתי את הטונים ואף אחד באוטובוס לא שם לב. בסוף כשהיינו שנייה לפני הרחוב שבו היינו צריכות לרדת האוטובוס פנה וירדנו ישר בתחנה הראשונה. הוא הטעה אותנו כדי שנעלה איתו. אי אפשר יותר לסמוך על "אנשים טובים".
אנונימית
איזה קריפ זקן עלה אחרי לאוטובוס, ניסה להתיישב לידי, בסוף ישב באלכסון אלי, סימן לי עם היד לבוא אליו וניסה להמשיך לבוא אלי... התקשרתי לאבא שלי ובכיתי, הוא המשיך לסמן לי עם היד וביקש שיחה... העמדתי פנים שאני לא רואה... ואז מפאניקה כמעט שכחתי ללחוץ בתחנה שלי ולחצתי ממש בשניה הראשונה, בייסיקלי קפצתי מהאוטובוס מהר כשהדלת נפתחה כי פחדתי שהוא ירד איתי ואני אהיה לבד.. זאת תחנה כזאת בשום מקום...
פחות הצחקתי?
פחות הצחקתי?
אנונימית
באותו הנושא: