אני לא יודעת מה לעשות, אני לא יכולה יותר ... הסבר בפנים, זה ארוך

חיפשתי עבודה לקיץ ומישהי יצרה איתי קשר בפייסבוק ואמרה שהמליצו לה עליי שאהיה בייביסיטר טובה ושהיא צריכה לקיץ. אמרתי טוב, בשמחה. מפה לשם ונפגשנו ומסתבר שזה ילד בן שנתיים, שמאוד קשור להורים שלו ובכל עת הוא בוכה שהם לא שם, אפילו אם הם בחדר השני. הם מכריחים אותי להיות איתו כל היום כדי ש"יתרגל" כפי שהם טוענים ואני כל הזמן חייבת למצוא איך להעסיק אותו ואני לא מסוגלת, אני מאוד עייפה והם גם מרעיבים אותי, לא אוכלים באופן מסודר אלא רק שהילד רעב ! ואתמול הוא לא היה רעב בכלל. יש לי מבחנים ענקיים וחשובים רצח סוף החודש ואמרתי להם שאני לא יכולה לבוא והם עושים לי מניפולציות כמו "אני צריך אותך, אני עובד, את ממש עוזרת לי" וכד' ... האבא עובד מהבית.
אני אתמול בכיתי, כי הרגשתי שאני לא מסוגלת. לא יודעת איך להרגיע אותו שהוא בוכה, אין לי ניסיון בגיל הזה, לא נותנים לי לאכול. היום ביקשתי לשתות קפה כמה פעמים והם אמרו טוב ולא הביאו לי בכלל, תקעו אותי עם הילד שלהם. הם אומרים שאני אבוא ל-5 שעות ובסוף משאירים אותי כל היום לשחק איתו.
אני מרגישה שמנצלים אותי, וגם חבר שלי אמר את זה ואמר לי לעזוב מיד ולחסום את המספר שלהם. התקשרתי אליהם אתמול ואמרתי מצטערת זה לא מתאים לי. אבל הם עושים לי מניפולציות ואומרים שאני הבייבסיטר המושלמת.
בכללי לא נעים לי אצלם בבית. הם מלוכלכים, בגדים זרוקים על הרצפה בכל מקום, הם לובשים בגדים קרועים למרות שכסף לא חסר להם (הם אוכלים רק אוכל אורגני), הם אוכלים ארוחת בוקר, משאירים את הצלחות ומאותן צלחות אוכלים ארוחת צהריים וערב. זה מגעיל.
הבאתי אוכל משלי לאכול כי הם לא מביאים לי לאכול, והם עוד עושים לי פרצופים ואומרים לי למה את אוכלת ולא מציעה לילד. אתמול לא הרגשתי טוב כי אני ממש עייפה, כי הם משאירים אותי מהבוקר עד הערב, והם הכריחו אותי לצאת לטייל איתו החוצה עם העגלה. הוא בכה וצרח ואני כולי עייפה ודמעות מתקשרת לחבר שלי. יש להם אובססייה שלא להיות עם טלפון ולא וייפיי ליד הילד בטענה שזה קרינה. הם אובסיססים נגד קרינה באופן קריפי.
אני לא יודעת מה לעשות.