בת 25.ידיד שלי שאל אם יש לי חברות ואמרתי שאין לי כי אני לא מסתדרת איתן אני מסתדרת עם גברים ולכן יש לי כמה ידידים והוא

אמר לי אין פלא שאת מבודדת את שמה מסביבך חומות ורק את אשימה בזה שאת לבד. את לא חברותית ואין פלא שאת לבד. אחר כך הוא אמר שהוא מצטער ואני מרגישה שהוא גועל נפש של בן אדם בזה שהוא שופט אותי הוא לא בין הידידים הכי טובים שלי ואני לא חייבת לספר לו קטעים שלי עם בנות ולמה אני מסתדרת או לא מסתדרת והוא לא חייב להגיד לי מילים רעות ופוגעות להגיד לי שאני לא יודעת להסתדר חברתית שאני אשמה שאני שמה מסביבי חומות הוא מכיר את העבר שלי הוא חי את החיים שלי הוא עבר מה שעברתי? הוא מכיר את הבנות שהיו בחיים שלי מילדות ועד היום? לא אז למה לשפוט. לא בא לי לדבר איתו יותר.זהו. נכון יש לי בעיה חברתית אבל אני לא חושבת שהאשמה בי.הוא פשוט זבל שגרם לי להרגיש רע