אז אני עבריניית... בבקשה אל תלשינו אני רוצה שתעזרו לי (כנסו בבקשה ממכם)

שואל השאלה:
היי אני בת 14...
תמיד שמתסכלים עליי במבט ראשון רואים ילדה חמודה לא בעייתית בכלל.. כולם אומרים לי את זה.
אבל אחרי שהם מחליפים איתי כמה מילים הם מחשיבים אותי כ"ערסית" או כ"עבריינית" הרבה קוראים לי ככה אבל מן הסתם שזה לא מזיז לי..
היו לי ויש לי חיים כל כך חרא.. בטח תגידו"את כולה בת 14 מה את כבר יכולה לעבור" אבל תתפלאו שעברתי די הרבה יחס לגילי.. כמו זה שאמא שלי מתה שהייתי בת 9 והאבא בקושי בבית הוא כל הזמן היה בדיכאון הבית היה תמיד מטונף ולא חינכו אותי טוב בגלל זה ולא היה כסף להשים אותי בבצפר..
לכן התחלתי להדרדר, הייתי כבר בת 12. לא היה כלום לאכול. ממש כלום. לא הייתה לי ברירה הלכתי למכולת ומן הסתם מה שעשיתי זה לגנוב ולברוח. ככה עשיתי תמיד.
יום אחד בדרך לבית ראיתי חבורת ערסים צועקת לעברי אז הלכתי אליהם ואמרתי כזה מה יש? מיפה לשם משם לפה הם היו בני 16 והם החברים הראשונים שהיו לי לקחתי מהם מספר ולא היה יום אחד שלא ניפגשנו, הם נידלקו עליי אהבו אותי..
ואז התחלתי לעשות דברים יותר גרועים עשינו שחנ"ש וכשהגיע תורי לדבר התחלתי לבכות באמצע כשניזכרתי באמא שלי..הם ניחמו אותי וזה ואז לא יודעת מה קרה לי לקחתי להם סיגריה מהקופסא והדלקתי אותה אבל עוד לא שאפתי, הם הסתכלו עליי במבט של"מה את לעזאזל עושה?" נשמתי עמוק והתחלתי לשאוף ואז ישר השתעלתי נחנקתי השתגעתי ולקחתי עוד שאכטה ועוד אחת..
עד שהגיע למצב שאני מעשנת כל כך הרבה (וגם סמים).
כשסיפרתי להם על הקטע שאני גונבת הם אהבו את זה ואמרו איזה גבר את וזה.. קיצר הם הצטרפו אליי גם וככל יום שעבר התחלנו לגנוב גם דברים אחרים נגיד כמו אופניים חשמליים ורגילים וגם כסף וטלפונים מאנשים.. מה לא גנבנו.
בחיים לא תפסו אותנו אבל כן רדפו אחרינו והזמינו שוטרים והיה בלאגן..
קיצר אפשר להגיד שכל מה שאסור במדינה הזאת אני עשיתי אותו.
וכן גם לנהוג ברכב גנוב ואופנוע. אבל אותם אחרי זה החזרנו כי יכלו לאתר אותנו.
בקיצור עכשיו אני בת 14 עוד פחות משבועיים יש לי 15 החברים האלה עדיין חברים שלי
אבל קשה לי... באמת שקשה אני לא עשיתי את כל זה מתוך בחירה זה התחיל רק מדבר קטן אבל זה הדרדר כל כך רחוק ואני לא רציתי שזה יקרה אני לא רציתי להיות כזה כל יום אני בוכה.. מתגעגעת לאמא רוצה שתהיה לי ותחבק אותי.. לפעמים אני מנסה לחשוב מה היא הייתה אומרת במצב כזה אבל אני לא מצליחה.. אני רוצה להעלם מיפה לנצח מה אני כבר עשיתי אני כולה רציתי לחיות חיים נורמאליים.. אפילו בצפר לא היה לי מכיתה ז אני לא לומדת אין לי מושג באנגלית וחשבון כלום.. את הכתיבה למדתי עוד כשהייתי בבצפר ומפני שאני קוראת די הרבה ספרים אז לרוב אין לי שגיאות כתיב.
אני רוצה ואני מתחננת לעזרה כי אין לי עוד למי לפנות תאמינו לי לא רווחה לא משפחה זה ברור ומן הסתם שלא שוטרים וכולי.. אז אני מנסה את מזלי פה.
תודה שקראתם..:(
היי אני בת 14...
תמיד שמתסכלים עליי במבט ראשון רואים ילדה חמודה לא בעייתית בכלל.. כולם אומרים לי את זה.
אבל אחרי שהם מחליפים איתי כמה מילים הם מחשיבים אותי כ"ערסית" או כ"עבריינית" הרבה קוראים לי ככה אבל מן הסתם שזה לא מזיז לי..
היו לי ויש לי חיים כל כך חרא.. בטח תגידו"את כולה בת 14 מה את כבר יכולה לעבור" אבל תתפלאו שעברתי די הרבה יחס לגילי.. כמו זה שאמא שלי מתה שהייתי בת 9 והאבא בקושי בבית הוא כל הזמן היה בדיכאון הבית היה תמיד מטונף ולא חינכו אותי טוב בגלל זה ולא היה כסף להשים אותי בבצפר..
לכן התחלתי להדרדר, הייתי כבר בת 12. לא היה כלום לאכול. ממש כלום. לא הייתה לי ברירה הלכתי למכולת ומן הסתם מה שעשיתי זה לגנוב ולברוח. ככה עשיתי תמיד.
יום אחד בדרך לבית ראיתי חבורת ערסים צועקת לעברי אז הלכתי אליהם ואמרתי כזה מה יש? מיפה לשם משם לפה הם היו בני 16 והם החברים הראשונים שהיו לי לקחתי מהם מספר ולא היה יום אחד שלא ניפגשנו, הם נידלקו עליי אהבו אותי..
ואז התחלתי לעשות דברים יותר גרועים עשינו שחנ"ש וכשהגיע תורי לדבר התחלתי לבכות באמצע כשניזכרתי באמא שלי..הם ניחמו אותי וזה ואז לא יודעת מה קרה לי לקחתי להם סיגריה מהקופסא והדלקתי אותה אבל עוד לא שאפתי, הם הסתכלו עליי במבט של"מה את לעזאזל עושה?" נשמתי עמוק והתחלתי לשאוף ואז ישר השתעלתי נחנקתי השתגעתי ולקחתי עוד שאכטה ועוד אחת..
עד שהגיע למצב שאני מעשנת כל כך הרבה (

דבר ראשון אני שמחה לדעת שאת מודעת למעשים שלך.. דבר שני את חייבת לפתוח דף חלק למרות הקשיים בבית ולנסות איך שהוא לחנך את עצמך.. את צריכה להתחיל לקחת את עצמך בידיים את עוד צעירה כל החיים עוד לפנייך יש לך הזדמנות לתקן את עצמך. את צריכה להתנתק מהחברים שלך, הם רק מדרדרים אותך תנסי להתחבר לילדים אחרים שקיבלו חינוך טוב, להתחיל ללמוד ואם קשה לך תבקשי מילדים שיעזרו לך. זה לא בושה לבקש עזרה. תנסי להתחיל לעבוד בעבודה ולקנות לעצמך דברים בסיסיים ולא לגנוב. אם תמשיכי בדרך הזאת הדרך רק תהיה גרועה ואפילו באיזשהוא שלב את תתפסי ויכניסו אותך לכלא עד עכשיו היה לך מזל. בבקשה אל תמשיכי בדרך הזאת.. אם את צריכה ממני עזרה ביום יום אין לי בעיה לעזור לך :)

וואי אני בכיף אעזור

לא נורא כולם עוברים/עושים טעויות בחיים..

נגמלת מסיגריות ?

שואל השאלה:
לא ניגמלתי בכלל.. ההפך אני מעשנת 2 קופסאות ביום

ואין טעם שאשלח פרטי. אני רק רוצה עזרה זה לא משנה אם זה פה או שם.

זה דווקא כן משנה ...

אז פשוט תפסיקי

שואל השאלה:
זה לא להפסיק מה אתה חושב שלא ניסיתי בכלל?!

אי אפשר "פשוט להפסיק"

שואל השאלה:
*זה קשה

אז תפסיקי חזק יותר

שואל השאלה:
אתה ממש עוזר לי... תודה

אם את צריכה עזרה בכיף אבל בפרטי לא כאן ...

אני בעד מה, שמח לעזור

אין*

שואל השאלה:
sorry bro
אני לא רוצה להתנתק מהם.. הם החברים היחידים שלי.
ואיך אתחבר לחברים חדשים אם אין לי מאיפה:(
ולעבוד? איך בדיוק אף אחד לא מקבל אותי

בואי לפרטיי

יש מכוני גמילה כמו רטורנו מסמים וסיגריות עדיף לך לנסות את זה, תנסי להגיד לחברים שלך בצורה כנה שאת רוצה לפתוח דף חדש בחיים ואת צריכה להתרחק מהם מקווה שהם יבינו אותך, בהצלחה! תזכרי שהשינוי מתחיל מהרצון לשינוי..

בגיל 14 עוד שנייה 15 יש ה מ ו ן מקומות שיסכימו לקבל אותך. מניסיון.

הי,
את כותבת על הרבה דברים שקרו בשנים האחרונות והרבה התמודדויות שעברת ושאת עדיין עוברת. איפה את גרה כרגע? חוץ מאבא, יש לך גם אחים ואחיות?
כתבת שאת לא מאמינה לרווחה, למשטרה ולמשפחה, זה נשמע שאת מתמודדת עם הכל לבד וזה בטח מאוד לא פשוט. אני עובדת בתוכנית של עלם שמלווה בני נוער ברשתות החברתיות. אני מזמינה אותך להמשיך להתכתב איתי, לספר מה שלומך וננסה לחשוב מה יהיה לך הכי נכון. כתבת גם בתוך כל הדברים על הרבה כוחות ודברים משמעותיים שאת עושה, נוכל לחשוב ביחד מה היית רוצה שיקרה עכשיו ואיך אפשר להתמודד עם זה.
מחכה לך

יעל מעלם דיגיטל.
אפשר להתכתב פה בהודעות פרטיות, במייל שלנו [email protected] או באינסטגרם nayedet.digital