עשיתי שינוי מטורף ב4 שנים אתם חושבים שכדאי לי לעלות את זה?

אני יושבת וחושבת איך אפשר לסכם תהליך שעדיין לא נגמר, לא חסרים עוד אנשים שיכתבו על התהליך והשינוי המטורף שעשו בחייהם.
תמיד הייתי/ הרגשתי הילדה השמנה וה"פחות" טובה מבין כל הילדות שהיו סביבי, במשך שנים הייתי סובלת מירידות על המשקל שלי ועל המראה שלי, בתור ילדה ביסודי אני זוכרת איך בימי קיץ חמים עדיין הייתי הולכת עם סווצרט ומכנס ארוך כדי למנוע ירידות מילדים.
חשבתי שזה יעזוב אותי כשאגיע לחטיבה אבל גם שם זה פגש אותי, מ"חברי" לכיתה שיהיו הופכים אותי לבדיחה היומית שלהם..
באותה השנה החלטתי שאני שמה לזה סוף ומתחילה בתהליך של ירידה במשקל.
הפחתתי כמויות, הורדתי מזון גאנק מהתפריט והייתי מוותרת על ארוחת ערב, ככה עד שהגעתי למצב שאני מכניסה לקיבה שלי פחות מ500 קלוריות ביום.
הברזל שלי שאף ל0, השיער התחיל לנשור והמצב רוח שלי נעלם, נשארתי סגורה בתוך הבית בלי רצון לדבר או לראות אף אחד.
באיזה שהוא שלב בכיתה ט החלטתי שהמצב לא מתאים לי יותר ושאני רוצה לחזור להיות אני.
ניסיתי לאכול יותר בריא, לקחתי את הדברים הבודדים שהייתי אוכלת ומחפשת דרכים לפתח אותם לדברים מזינים ובריאים יותר.
התחלתי לצאת לבחוץ ומצאתי את האנשים הכי תומכים ומקבלים שהפכו אצלי בלב למשפחה.
הרגשתי טוב יותר, עד שהגעתי לכיתה י וקיבלתי בום רציני, שוב הרגשתי הלא שייכת, הבנתי שיש לי עוד הרבה על מה לעבוד, נרשמתי לחדר כושר כדי להרגיש יותר טוב עם עצמי, כי כשאני שלמה עם עצמי מי יכול עליי, נפתחתי כמה שיותר לילדים מהשכבה ועכשיו אני יכולה להגיד שטוב לי, אולי עדיין נשארו שריטות מהעבר אבל אלה דברים שעם עוד קצת רצון אוכל להתגבר עליהם.
עברתי שינוי משמעותי בשבילי לפחות, הצלחתי להפוך לחזקה יותר, גם נפשית וגם פיזית, אני יותר מאמינה בי מפעם, כן יש ירידות פה ושם כי אי אפשר להיות תמיד למעלה אבל אני אעבור אותם ורק אתחזק יותר, יש לי עוד הרבה להתחזק ועוד הרבה לעבוד על עצמי אבל אני מרוצה מהמקום בו אני נמצאת עכשיו ולא שוכחת מי היה לצידי בתקופה הזאת אפילו לא לרגע.