אני מנסה להוציא חברה מדיכאון... מה לעשות וממה להימנע?

חשוב שתזכרי שאת לא יכולה להוציא אותה מזה בעצמך, את יכולה בהחלט לעזור אבל זה חייב לבוא ממנה
הכי חשוב להראות לה תמיד שאכפת לך ממנה ןלהיות שם בשבילה כשצריך, לרומם את המצב רוח כשאתן ביחד ולייעץ לה בבעיות שלה

תדברי איתה ותיפתחי איתה נושאים ותראי לה שלא כל דבר הוא סוף העולם תיצאו ותבלו ביחד שהיא תיסמוך עלייך ושאת תיהיה הבן אדם שהכי קרוב אליה תנשאי אולי לתת עצות... לעזור לה תמידד ליראות שהיא לא ניכנסת לזה יותר ואם כן תבקשי עזרב מיקצועית מהיועצת או מההורים

תחילה, יהיה קשה מאוד להגיד מה לעשות ומה לא לעשות כי זה תלוי באופי של חברתך, וכן הדברים הטובים ביותר נאמרים בזה הרגע, בעת לקיחת זמן קצרה למחשבה על הנושא - רק כך מגיעות העצות הטובות ביותר.

הנה כמה דברים שלדעתי, בתור אחד שהיה שם, לא כדאי לעשות:
1. לא להגיד "עשי דברים שאת נהנית מהם" - אדם המדוכא בצורה קשה, כנראה שאין דבר היוכל לגרום לו ליהנות. זה יכול לעבוד, רק אם היא זוכרת ממה היא נהנתה, אבל עבור אנשים בדיכאון חמור החוויה של עשיית משהו שהם רגילים ואוהבים, מבלי לחוש דבר - היא ריסוק נשמה. במילים אחרות, לעשות דברים שדיכאוניים נהגו לעשות, גורם להם להרגיש רע יותר.

2. "פני לאדם/ארגון המוסמך על כך, אגיד להם את פרטייך" - אל תתני את פרטיה למרכז טיפול במטרה שאותו מרכז הטיפול יצור קשר עם חברתך ויציע את שירותיו. זו פלישה לפרטיותה וזה עלול להיות לא מועיל.

3. לקיחת שליטה - אין להניח כי האדם אינו מסוגל לקבל החלטות ולנסות להשתלט על חייהם במאמץ לעזור להם. זה מגביר את תחושת הדיכאון על ידי חיזוק הרגשות של להיות כישלון ואיבוד השליטה על חייהם.

4. "הכרת תודה" - אדם מדוכא מאוד בדרך כלל לא מרגיש אסיר תודה על הדברים הטובים בחיים שלו. הם מרגישים אשמים. הם מרגישים שהם לא ראויים לדברים האלה, במיוחד כאשר אנשים אחרים ראויים יותר, לטענתם. למה אני צריך משפחה אוהבת, כאשר כל כך הרבה אנשים לבד? למה אני צריך להיות שטוח כאשר כל כך הרבה חסרי בית?

עצות אלה הן כנראה סבירות עבור אנשים עם דיכאון מתון, או שכבר נמצאים על הדרך להחלמה. אבל הם, במקרה הטוב, חסרי תועלת, ובמקרה הגרוע, מזיקים עבור מישהו שסובל מדיכאון חמור.


ודברים שכן כדאי לעשות, ואף מומלץ:
1. תני לחברתך לדעת שמה שהיא מרגישה זה דבר בעל תוקף, אמיתי וחשוב. תיידעי לה שאת לוקחת את הדיכאון שלה ברצינות רבה, ותוכיחי לה שאת תומכת בה. לא משנה מה. את רוצה לעזור לה, תראי לה את זה. כמובן שכמו שאמרתי לעיל, מבלי לדחוף יותר מדי. אמירה של "אני איתך"; "אני פה לכל דבר שתרצי", יכולה להביא לחברתך הרגשה מדהימה. מניסיון.

2. הקשיבי לה בקפידה. אנשים דכאוניים בדרך כלל רוצים להגיד מיליון מילים אבל בוחרים לשתוק. תני לה לדבר ופחות להעמיס אותה במילים שלך, תני לה להביע את רגשותיה. תעודדי אותה לדבר ואת תקשיבי לה יותר ממה שאת מדברת. לפעמים אני רק צריך מישהו שיקשיב לי וככה אוכל להביע את הרגשות שלי בצורה טובה יותר. בין אם זה בהודעות - שיתן לי לסיים את כל מה שיושב על לבי ורק אז יגיד את דבריו.
*אלו שני הדברים המרכזיים שהייתי ממליץ לעשות. אלו הדברים הכי טובים שאפשר לעשות!*

אני מאמין שהיא תעבור את זה, תהיי איתה.
ובכללי, כל אדם דכאוני שקורא את מה שכתבתי כאן - תדעו שאתם לא לבד. תפנו לחבר הכי טוב שלכם, שתפו אותו בכל מה שיושב על לבכם. תהיו בטוחים שכל מה שהחבר הזה יעשה זה לתמוך בכם. תוכלו לשתף גם את ההורים שלכם, להם תהיינה העצות הטובות והעוזרות ביותר. אם קשה לכם לפתוח זאת בפני חברים או אנשים קרובים לכם, מוזמנים לפנות אליי בפרטי. מבטיח שאשמור על פרטיותכם ואהיה כאן על מנת לעזור לכם. בכל דבר. שייקספיר כתב במחזהו רומיאו ויוליה: "הוא מסתגר, אוטם חלונותיו, מגיף תריסיו מפני זיוו של אור ובעיצומו של יום בורא לו לילה." - שייקספיר תיאר את רומיאו בשעת יגונו. מה שאני מנסה לומר - האדם הדיכאוני רואה חשכה, אין לו אור בחיים, הוא עצוב. גם ביום הכי מואר, בשבילו עדיין לא יהיה אור. הוא לא יהיה בחוץ, הוא לא יהיה עם אנשים, הוא יהיה לבד, מתבודד, מסתגר ככל הנראה בחדרו. אל תהיו ככה. אל תהיו רומיאו. שתפו אנשים. היו חזקים.

שואל השאלה:
לא ציפיתי לתשובה כזו חחח
אתה מדהים evolve

הוא אכן מדהים.
מסכימה איתו!!