8 תשובות
הייתי בסטיפס ולא שחזרו את השאלה הזאת !
אנונימית
אז פעם הלכתי ברחוב, וראיתי אור ממש בהיר בשמיים שמאיר עליי מלמעלה. לא היה מחובר אליו שום חוט ושום דבר.
חזרתי הביתה ושאלתי את סבתא שלי והיא אמרה לי "מטומטם אחד זו השמש"
חזרתי הביתה ושאלתי את סבתא שלי והיא אמרה לי "מטומטם אחד זו השמש"
היה שבוע אחרי שסבתא שלי נפטרה הלכתי ברחוב.. פתאום הרגשתי נקישות על הראש, התסתובבתי.וכלום
המשכתי ללכת ופתאום שוב, הסתובבתי וכלום.
פעם שלישית הסתובבתי וראיתי את הציפור האהובה על סבתא שלי על העץ לידי
המשכתי ללכת ופתאום שוב, הסתובבתי וכלום.
פעם שלישית הסתובבתי וראיתי את הציפור האהובה על סבתא שלי על העץ לידי
יש לי מלא סיפורים כי עשיתי סיאנס בשביל להראות שהוא לא אמיתי וקיצר הראיתי בדיוק את ההפך, אין לי כוח עכשיו לספר אבל תשלחי פרטי ואני אספר לך עוד מעט אם את רוצה (:
עריכה: אני מספרת אחד מתוך מלאא שאי אפשר אפילו לספור, חברה ישנה אצלי והיא ישבה על כורסא מול המסדרון בבית שלי והיא פתאום צרחה והיא אמרה כזה "צל שחור עבר ממש מהר מהחדר שלך לשלוח ההורים שלך" ואני עשיתי סיאנס בחדר שלי וסיףור כלכך ארון מי זו הדמות השחורה הזאת שזה בעצם שד אני יכולה להסביר אבל אני אספר אחד בינתיים קיצר החדר שלי ושל ההורים שלי בקצה של המסדרון אחד מול השני ואנחנו הייתי לבד בבית וההוריםש שלי חזרו בשתיים בלילה ואבא שלי כזה "מי פתח את המגירה בחדר שלי?" זה אפילו לא הפחיד אותי אני פאק*נג התרגלתי באותה תקופה לדברים על טבעיים שלא נלחצתי אפילו
עריכה: אני מספרת אחד מתוך מלאא שאי אפשר אפילו לספור, חברה ישנה אצלי והיא ישבה על כורסא מול המסדרון בבית שלי והיא פתאום צרחה והיא אמרה כזה "צל שחור עבר ממש מהר מהחדר שלך לשלוח ההורים שלך" ואני עשיתי סיאנס בחדר שלי וסיףור כלכך ארון מי זו הדמות השחורה הזאת שזה בעצם שד אני יכולה להסביר אבל אני אספר אחד בינתיים קיצר החדר שלי ושל ההורים שלי בקצה של המסדרון אחד מול השני ואנחנו הייתי לבד בבית וההוריםש שלי חזרו בשתיים בלילה ואבא שלי כזה "מי פתח את המגירה בחדר שלי?" זה אפילו לא הפחיד אותי אני פאק*נג התרגלתי באותה תקופה לדברים על טבעיים שלא נלחצתי אפילו
לא ממש על טבעי אבל פעם היו לי הזיות
כיאלו סוג של סכיזופרניה וכל פעם שהייתי לבד בבית בלילה הייתה לי תחושה שמישהו עומד בחלון והולך להרוג אותי או ששמעתי קולות בתוך הבית .
משהו הזוי זה היה באמת שפחדתי ובכיתי בלי סוג אל תדאגו זה טופל רפואית ועל ידי פסיכולוגים וכו .
כיאלו סוג של סכיזופרניה וכל פעם שהייתי לבד בבית בלילה הייתה לי תחושה שמישהו עומד בחלון והולך להרוג אותי או ששמעתי קולות בתוך הבית .
משהו הזוי זה היה באמת שפחדתי ובכיתי בלי סוג אל תדאגו זה טופל רפואית ועל ידי פסיכולוגים וכו .
אימלה.... ^^^
שואל השאלה:
לול סנדלרמן
ואני אשלח לך מחר אני עייפה):
לול סנדלרמן
ואני אשלח לך מחר אני עייפה):
אנונימית
היה לי שיעור ספורט בחדר כושר, והמורה הרשתה למי שרצה לעשות ספורט בחוץ. ואני זיהיתי זאת כאפשרות נפלאה להבריז משיעור שלא תורם לי בדבר. אז פניתי לכיוון השער וכשיצאתי החוצה וירדתי במדרגות, ראיתי את המחנכת שלי יושבת עם מורה על המדרגות. פחדתי שתזהה אותי, אז הבטתי בה מהזויות של העין, בערך. היא הבחינה בי, שתיהן הביטו בי. היא ידעה שיש לי שיעור, אבל היא לא אמרה דבר. והיא לא הייתה מתעלמת מכזה דבר. זה לא האופי שלה. או שזו באמת הייתה היא ומשום מה לא זיהתה אותי, למרות שהייתי כמה צעדים ממנה, או שזו הייתה מורה אחרת שדמתה לה להפליא בצורה לא הגיונית. היא רק הביטה בי כאילו היא מנסה להבין מי אני ולמה נעצרתי. אני הלכתי לדרכי והיא לא אמרה דבר. שום דבר.
אם זה לא היה מקרה על טבעי, אני לא יודעת מה זה היה. זה היה כל כך מוזר.
אם זה לא היה מקרה על טבעי, אני לא יודעת מה זה היה. זה היה כל כך מוזר.
באותו הנושא: