קשה לי, קשה לי לחיות

לא את לא אשמה.
לא משנה באיזה מקום אפל את נמצאת עכשיו ולא משנה מה הדברים שעוברים לך בראש - את לא אשמה.
זה הדבר הכי חשוב שאת צריכה לזכור, ששום דבר ממה שקרה הוא לא אשמתך.

בבקשה תפני אליי בפרטי

דקה, מה קרה? אולי תספרי לנו.. מה מציק לך?

את חייבת לדבר איתי את כותבת מדהים ואני מעריך את הכנות והיושר מאחורי כל זה כל הכבוד על האומץ.

אני מבינה אותך ברמה מטורפת
הדבר היחידי שאני יכולה להגיד לך מהניסיון האישי שלי, זה שאת ורק את! יכולה להרים את עצמך למעלה. את היחידה שמכירה את עצמך טוב מספיק לדעת איפה הנקודות הרגישות שלך, מה יגרום לך לצאת מהבורות שלך, ומי יכול לתת לך את הדחיפת תמיכה הזו שאת כל כך זקוקה לה.
תאהבי את עצמך, תעזרי לעצמך, ואני מבטיחה לך שעוד כמה שנים שתסתכלי אחורה את תהיי כל כך גאה ומאושרת בטירוף על הדרך שהתקדמת והצורה שבחרת ללכת בה.
אם את צריכה מוטיבציה, עידוד, עזרה, שיחה להתרחק ממחשבות לא נחוצות.
תוכלי לפנות אליי תמיד.
ואני שולחת לך חיבוק ענק

כפרה עליה^ היא לא אומרת סתם.

נגעת בליבי..
גם אני הייתי במקומות האפלים האלה, אני יכולה להבין את תחושת האשמה הנוראית הזו, כאילו הכל קרה בגללי (אבל יכולה לומר לך בוודאות שאת לא אשמה בכלום), אני מכירה את תחושת הריק הזו שממלאת את כל החלל ואת כל האופק, ואת החור השחור שהולך וגדל עד שאת טובעת בו לגמרי ורואה רק שחור...
אני מזדהה איתך מאוד, מבינה ממש, וחושבת שאני יכולה לעזור,
את מוזמנת לפרטי, אני ממש אשמח אם תפני
בכל מצב, אני שולחת לך חיבוק גדול

היי,
מההודעה שלך זה נראה שאת מרגישה שבורה, ששברו אותך, הרסו לך את החיים, ואת לא רואה דרך לתקן, וזה לא שלא ניסית. ניסית, אבל את לא יכולה. נראה שאת מרגישה שלקחו לך את כל הכוחות, שדיכאו אותך, שהותירו בך ריקנות, ובמעט שנשאר את נאלצת להציג לעולם סביבך מישהי שהיא לא את. אבל לא רק לעולם סביבך. כי את מרגישה שאת לא יודעת מי את, שאת משקרת לעצמך. ריקנות, ונראה שגם רגשי אשמה, שלא רק שאין להם הצדקה, הם גם לוקחים לך כוחות נפש, מפריעים לך לנסות לבנות את החיים מחדש.. קשה שלא להרגיש את הייאוש שאת מתארת.. ויחד עם זה, אני כן מבין שאת עדיין מנסה לחשוב חיובי, שיש בך איזה חלק, שבאיזשהו מקום, עדיין מקווה לטוב.
אני מניח שכתבת כאן כי רצית לפרוק, ואולי את גם מתמודדת עם הקשיים האלה לבד, כשכולם חושבים שהכל בסדר אצלך, וחשבתי שאולי היית רוצה לשוחח עם מישהו שיקשיב לך, שינסה להבין אותך, שלא תרגישי שאת צריכה להראות לו שהכל בסדר. אני מתנדב בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), שמפעילה צ'ט עם מתנדבים כל ערב (חוץ משישי וערבי חג), תוכלי לשוחח שם עם מתנדב או מתנדבת ולכתוב להם על הייאוש והדכאון, על רגשי האשמה ועל הריקנות שאת מרגישה, וגם על המחשבות על התאבדות, ויהיה שם בצ'ט מי שירצה להקשיב ולהבין, ולהיות איתך בתוך ההתמודדות, שירצה לדעת מה באמת את מרגישה, שירצה להרגיש איתך, כדי שלא תהיי לבד. אולי זה ייקל עלייך. אולי זה ייתן לך עוד קצת כוחות, עוד מקום בנפש שיש בו תקווה.
הצ'ט נמצא באתר העמותה בכתובת https://sahar.org.il
אנחנו כבר שם בצ'ט, ומקווים שתבואי.
שלך,
מתנדב סה"ר.