37 תשובות
תקשיבי ממש כואב לי בשבילך.אני לא באמת יכולה להבין,אני לא שם, אבל אני נשבעת לך שאם לא תסיימי עכשיו את החיים שלך,את תראי שהם ישתפרו.אולי עכשיו,אולי רק בעוד שנתיים,אבל תחזיקי מעמד ותחפשי בנרות אחרי משהו טוב שיש לך.
ואני באמת פה.ונכון שאני לא מכירה אותך,אבל אכפת לי ועכשיו את תהיי בראש שלי.את לא לבד.
זה נשמע ממש קשה, אני לא יכול לתאר לעצמי אפילו איך הייתי מרגיש במקומך.
אבל אל תוותרי על החיים.
תרימי את הראש, ותראי שאת יכולה
את יכולה להשתפר בלימודים, את יכולה למצוא חברים אמיתיים. גם אם כל מה שנשאר לך עכשיו זה לחפש משמעות, תחפשי אותה, ואני בטוח שתמצאי.
אני כאן אם תרצי לדבר על זה, ואני בטוח שעוד הרבה אנשים באתר ירצו לעזור לך
אבל אל תוותרי על החיים.
תרימי את הראש, ותראי שאת יכולה
את יכולה להשתפר בלימודים, את יכולה למצוא חברים אמיתיים. גם אם כל מה שנשאר לך עכשיו זה לחפש משמעות, תחפשי אותה, ואני בטוח שתמצאי.
אני כאן אם תרצי לדבר על זה, ואני בטוח שעוד הרבה אנשים באתר ירצו לעזור לך
לא לשכוח שלסיים את החיים זה דבר נורא וזה לא יכול לעזור, יש מקרים קשים גם לי היה אחד. אבל אפשר תמיד לשנות , ה' החליט שיהיה לנו החלטה חופשית עדיף שננצל אותה מאשר לבזבז אותה... תלך \ תלכי לעשות את הדברים שהכי משמחים אותך ולא לשכוח לדבר על זה עם מישהו מומחה והכי חשוב שאת לא לבד יש אנשים עם מצבים גרועים והם אמרו לעצמם : אני שווה משהו , אני יכול לקום ולשקם את עצמי , והם הצליחו
מקווה שזה עזר לך
מקווה שזה עזר לך
תתקשרי לרווחה
מגיע לך חיים טובים יותר מאנשים שמדכאים אותך או גורמים ל לרע בכוונה
מגיע לך חיים טובים יותר מאנשים שמדכאים אותך או גורמים ל לרע בכוונה
אני ממליץ לפנות לעזרה מקצועית (פסיכולוג, או אם אין כסף, פסיכיאטר) במיידיות. זה יכול להיות גם דרך יועצת בי"ס. את יכולה לדווח על מחשבות אובדניות ותופני מידית לפסיכיאטר שיעזור לך (מקור: מהלך כזה הציל לי את החיים, ממליץ בחום).
ממליצה לך ללכת לבקש עזרה מאדם קרוב, ואם אין אחד כזה אז למורה או יועצת בית ספר
לגמריי.תעשי את זה,אפילו אם זה נראה בלתי אפשרי מבחינתך.בבקשה
אני לא יכולה להבין אותך.
אבל מה שכן אני יכולה לומר לך זה- שהכל יהיה בסוף בסדר. זה לא שקר , ותחשבי חיובי כל הזמן, תחשבי שהחיים שלך ישתפרו, את תמיד יכולה לדבר עם מישהו שקרוב אלייך ואת סומכת עליו.
התקופה עוד מעט נגמרת. אל בחיים תחתכי ורידים,בעתיד זה לא טוב, אל תתייחסי לחברות שלך שלא אכפת להן שאת חותכת מזה ורידיםב אם הן חושבות שזה בצחוק.
אבל מה שכן אני יכולה לומר לך זה- שהכל יהיה בסוף בסדר. זה לא שקר , ותחשבי חיובי כל הזמן, תחשבי שהחיים שלך ישתפרו, את תמיד יכולה לדבר עם מישהו שקרוב אלייך ואת סומכת עליו.
התקופה עוד מעט נגמרת. אל בחיים תחתכי ורידים,בעתיד זה לא טוב, אל תתייחסי לחברות שלך שלא אכפת להן שאת חותכת מזה ורידיםב אם הן חושבות שזה בצחוק.
בואי נעבור על זה בצורה כרונולוגית:
תמיד הלכת לפגוש את אבא שלך במכון גמילה.
כשעברת לסבתא שלך, נהיה לך קשה.
התחלת להבריז.
הברזת יותר.
סבתא שלך מתה.
התחלת לצאת עם גברים רנדומלים.
את יודעת שזה לא יהיה מהנה לנצח.
בגלל שזה שאבא שלך היה במכון גם כשהיית בסדר גמור - זו לא הבעיה האמיתית.
כמו שאמרת, הבעיה התחילה כשעברת לסבא וסבתא שלך וקיבלת אחריות, אפשר להגיד שבגלל שלפני זה היית "ילדה של אמא", עברת שינוי חד בחייך.
במילים אחרות: היית במצוקה נפשית, ככה שגם מה שעובר על אבא שלך השפיע עלייך.
התחלת לצאת משיעורים בגלל המצוקה, עד למצב שאפשר להגיד שהתרגלת למצב הזה.
לא רואים פה שהשתנת, אלא רק שהתרגלת למצב החדש.
לאחר מכן, כשסבתא שלך מתה, אפשר להגיד ששוב חזרת למצוקה שהתחלת להתגבר עליה (בערך).
כרגע, זו הייתה הדרדרות גדולה יותר, ככה שהתחלת לצאת עם אותם גברים.
שוב, זה רק ביטוי רגעי של המצוקה, זה למה את בכל זאת פוגעת בעצמך ומרגישה שזה לא יספק אותך לנצח.
כמה דברים:
התאבדות היא דבר קשה, לעומת מה שהרוב חושבים.
חתיכת ורידים, גם לאורך וגם לרוחב, לא יעילים, מכיוון שזרימת הדם הם רק לכיוון אחד.
הייתי ממליץ לך להפסיק "לתת", זה ברור שזה השם שנוצר לך וזה יכול לגרום למקרים לא נעימים בעתיד.
זכרי גם שהתאבדות היא רעיון רגעי בלבד, תמיד אחרי ניסיון התאבדות האדם מתחרט.
תמיד הלכת לפגוש את אבא שלך במכון גמילה.
כשעברת לסבתא שלך, נהיה לך קשה.
התחלת להבריז.
הברזת יותר.
סבתא שלך מתה.
התחלת לצאת עם גברים רנדומלים.
את יודעת שזה לא יהיה מהנה לנצח.
בגלל שזה שאבא שלך היה במכון גם כשהיית בסדר גמור - זו לא הבעיה האמיתית.
כמו שאמרת, הבעיה התחילה כשעברת לסבא וסבתא שלך וקיבלת אחריות, אפשר להגיד שבגלל שלפני זה היית "ילדה של אמא", עברת שינוי חד בחייך.
במילים אחרות: היית במצוקה נפשית, ככה שגם מה שעובר על אבא שלך השפיע עלייך.
התחלת לצאת משיעורים בגלל המצוקה, עד למצב שאפשר להגיד שהתרגלת למצב הזה.
לא רואים פה שהשתנת, אלא רק שהתרגלת למצב החדש.
לאחר מכן, כשסבתא שלך מתה, אפשר להגיד ששוב חזרת למצוקה שהתחלת להתגבר עליה (בערך).
כרגע, זו הייתה הדרדרות גדולה יותר, ככה שהתחלת לצאת עם אותם גברים.
שוב, זה רק ביטוי רגעי של המצוקה, זה למה את בכל זאת פוגעת בעצמך ומרגישה שזה לא יספק אותך לנצח.
כמה דברים:
התאבדות היא דבר קשה, לעומת מה שהרוב חושבים.
חתיכת ורידים, גם לאורך וגם לרוחב, לא יעילים, מכיוון שזרימת הדם הם רק לכיוון אחד.
הייתי ממליץ לך להפסיק "לתת", זה ברור שזה השם שנוצר לך וזה יכול לגרום למקרים לא נעימים בעתיד.
זכרי גם שהתאבדות היא רעיון רגעי בלבד, תמיד אחרי ניסיון התאבדות האדם מתחרט.
מוזמנת לפרטי אם את צריכה ליפרוק ולדבר אם מישהו
היי, אני כל כך מצטערת בםנייך בשם החיים. ברצינות. את מטפלת במשפחה שלך בצורה יוצאת דופן, אבל בגלל שאמא שלך עסוקה באותו הדבר בדיוק היא לא מסוגלת לראות את המצב שלך. אבא שלך לא במצב להיות אבא. סבתא שלך כבר לא יכולה להיות כאן עבורך. והחברות שלך מתנהגות כמו כלבות חסרות רגישות, תסלחי לי אם זה פוגע בך שאני אומרת את זה. והחלק הכי נורא הוא שזה לא מגיע לך. את אדם נפלא, וחכם, ורגיש. ואת מקבלת המון שיט על הראש, את לא אשמה בדבר. את ראויה לאהבה ולאושר. לא לזה. אבל, וכאן מגיעה נקודה חשובה, את לא צריכה להפסיק את החיים שלך בגלל זה. מעבר לעובדה שכל האנשים הקרובים אלייך יטמוטטו, ואין לנו מושג מה קורה בצד האחר של המוות- אולי יותר טוב, אולי גרוע בהרבה- את מוותרת על עוד בממוצע 82 שנות חיים שאת לא יודעת מה יקרה בהן. יכול להיות שאת תמצאי אהבה, ואושר, ותרגישי טוב, ותצחקי. יכול להיות שלא. אז אם לדוגמה בבמשך החיים שלך ולאחר המוות יש סיכוי של 50-50 לאושר, מה דעתך לנסות להישאר? בבקשה אל תפגעי בעצמך. פגעו בך מספיק. את ראויה להרבה הרבה יותר טוב. בבקשה תשארי איתי.
ראשית, על סמך התיאור שלך כאן נשמע שחייך בהחלט לא היו קלים וגם כעת הם די מורכבים. מה שכן אני רוצה להגיד לך שכל אחד בחיים עובר כל מיני סוגי קשיים וניסיונות אם זה בלימודים/משפחה וכו, אך זכרי שכל דבר בחיים בסופו של דבר מסתיים ולא נשאר לנצח, אם את שרויה בקושי מסוים התמודדי עימו עם כמה שזה מורכב ומסובך - כי כוחות יש בך והמון, גם אם את לא בטוחה או יודעת זאת.
זכרי גם שהחיים עצמם הם כלל לא דבר נוצץ או ורוד אלא בדיוק ההפך הם רוב הזמן קשים וכל הניסיון שלך זה להיות חזקה עם כמה שזה קשה את מסוגלת לכך אהובה, אל תתייאשי לעולם!
אני מאוד מבקשת ממך שתדברי עם אדם מבוגר עליו את סומכת או חברה קרובה במה שאת מרגישה, זה חשוב מאוד אל תשארי בקשיים שלך לבד, זה עוזר שיש שם מישהו לצידך, גם אם האדם הנ"ל לא ממש יודע איך בדיוק לעזור - עצם העובדה שהוא שם מקשיב לך ותומך רק יעזור וירים מאוד. אני יודעת כמה זה קשה להמשיך ולהאמין שלא יהיה טוב כי זה הדבר הכי קל, לברוח, אבל את חזקה מאוד ואת מסוגלת להלחם ולהתגבר על הכל, לא לבד כמובן, שתפי מי שצריך, התאבדות איננה הפתרון, כאן תמיד אם תרצי - רק השארי בשביל אלו שאכפת.
זכרי גם שהחיים עצמם הם כלל לא דבר נוצץ או ורוד אלא בדיוק ההפך הם רוב הזמן קשים וכל הניסיון שלך זה להיות חזקה עם כמה שזה קשה את מסוגלת לכך אהובה, אל תתייאשי לעולם!
אני מאוד מבקשת ממך שתדברי עם אדם מבוגר עליו את סומכת או חברה קרובה במה שאת מרגישה, זה חשוב מאוד אל תשארי בקשיים שלך לבד, זה עוזר שיש שם מישהו לצידך, גם אם האדם הנ"ל לא ממש יודע איך בדיוק לעזור - עצם העובדה שהוא שם מקשיב לך ותומך רק יעזור וירים מאוד. אני יודעת כמה זה קשה להמשיך ולהאמין שלא יהיה טוב כי זה הדבר הכי קל, לברוח, אבל את חזקה מאוד ואת מסוגלת להלחם ולהתגבר על הכל, לא לבד כמובן, שתפי מי שצריך, התאבדות איננה הפתרון, כאן תמיד אם תרצי - רק השארי בשביל אלו שאכפת.
היי, את כאן? בבקשה דברי איתנו
שואל השאלה:
הייתה פה תגובה של להתקשר לרווחה. אמא שלי ממש לא מתעללת בי, שונאת אותי, חוסכת ממני כסף או דברים. החיבור הזה שיש בין אמא ובת- אין לנו אותו, וקורה לה שלפעמים היא שוכחת שאני די בן אדם עם רגשות ולא בן אדם שמח. היא חושבת שאני אני מגיל 11 אבל לא שמה לב שלא. בטוחה שהיא דואגת לי כמו כל אמא אבל זה צביעות. במיוחד אתמול כשהייתה לה יום הולדת והיא שיבחה אותי בפני כולם, אבל בחיים לא טורחת להזכיר לי כמה אני עוזרת לה בבית כמו אצמול כדי להראות לחברות שלה שיש לה בנות מקסימות ושהכל מושלם.
הייתה פה תגובה של להתקשר לרווחה. אמא שלי ממש לא מתעללת בי, שונאת אותי, חוסכת ממני כסף או דברים. החיבור הזה שיש בין אמא ובת- אין לנו אותו, וקורה לה שלפעמים היא שוכחת שאני די בן אדם עם רגשות ולא בן אדם שמח. היא חושבת שאני אני מגיל 11 אבל לא שמה לב שלא. בטוחה שהיא דואגת לי כמו כל אמא אבל זה צביעות. במיוחד אתמול כשהייתה לה יום הולדת והיא שיבחה אותי בפני כולם, אבל בחיים לא טורחת להזכיר לי כמה אני עוזרת לה בבית כמו אצמול כדי להראות לחברות שלה שיש לה בנות מקסימות ושהכל מושלם.
אנונימית
ואני חשבתי שהחיים שלי קשים.
אנונימית
תרשי לי לשתף אותך?
אני בת 22 ואם להגיד לך את האמת אני כל יום מחדש בהלם מהעובדה שאני חיה
בגיל 8 עברתי אונס ע"י אדם שלא ראיתי בחיים, זה היה ליד הבית שלי אף אחד מהשכנים לא טרח לשאול מה אני עושה אם איש מבוגר שאף אחד לא מכיר פשוט "נזרקתי" אליו, חזרתי הביתה כאילו לא קרה שום דבר אבל רצתי למקלחת לא בכיתי, לא התעצבנתי, לא כעסתי לא הרגשתי *כלום* הייתי בסוג של הדחקה עד גיל 13 ואז אי שם בגיל 13 משהו בי התפוצץ זה היה כאילו כל החיים הכו בי
כל מה שהדחקתי חזר אליי ובגדול, האונס, העזיבה של אבא שלי, המכות שהייתי מקבלת מאמא הכל פשוט הכל
שני האנשים היחידים שאמורים לאהוב בלי גבולות עזבו אותי או הרגו אותי במכות
התחלתי להסתגר בבית, בכיתי כל יום כל היום, הייתי מתפללת למות, חנקתי את עצמי, ניסיתי לחתוך אני פשוט לא יכולה לספור לך כמה פעמים רציתי פשוט לתלות את עצמי מהעץ הכי גבוה אבל משהו תמיד עצר אותי
בקיצור אלה היו חיי ובגיל 18 הכל השתנה עברתי אונס שוב ע"י אדם לא מוכר חשבתי להיאבק, חשבתי שעכשיו אני גדולה וחזקה אבל לא הצלחתי, השתתקתי ונתתי לו לעשות את שלו שוב הדחקתי, הכחשתי שזה קרה לי, לא סיפרתי, לא התלוננתי "המשכתי בחיי"
התגייסתי ואז שוב קרה אותו פיצוץ עם עצמי, הגיעו התקפי חרדה קשים אני חושבת שהשיא היה שהיה לי את הרובה ביד ושיחקתי עם הכדור והדבר היחידי שיכולתי לחשוב עליו זה הכדור בתוך הראש שלי, תפסו אותי והעיפו אותי מצה"ל התחלתי טיפול פסיכיאטרי ואובחנתי כחולת נפש.
את כנראה שואלת את עצמך למה? למה את? למה זה מגיע לי? מה החיים האלה שווים?
בתור אחת שהייתה קרובה למוות בין אם זה ניסיון רצח או ניסיון שלי אני יכולה להעיד לך שכל אדם עובר משהו קשה או קשה מאוד אף אחד לא אמור לעבור מה שאני, את או הוא עוברים אבל אלה חלק מהחיים
את בת 15 ואומנם החיים שלך הם לא חיים של ילדה בת 15 אבל הכל לטובה
להתאבד? לפגוע בעצמך? זה פתרון של פחדנים את בוחרת איך לראות את החיים שלך! כמו שעברת מה שעברת עד עכשיו את תעברי עוד הרבה אם תרצי או לא תרצי, אל תוותרי לעצמך לא בשביל להוכיח לאחרים שאת יכולה אלא בשביל להוכיח לעצמך שאת חזקה.
לא טוב לך? תגידי! תדברי! תילחמי!
אני לא יודעת מי את אני לא יודעת מה עוד תעברי אבל פאק איט את בת 15 כל החיים לפנייך
אל תעשי את הטעויות שלי, אל תפגעי בעצמך
הדברים תמיד משתנים שוב אחזור על זה שאת בוחרת איך לראות את חייך
תשתפי אנשים שאת סומכת עליהם, אפילו תפני לפסיכולוג או פסיכיאטר לאדם שיעזור לך ויקשיב לך מבלי לשפוט אותך
את תעברי את זה, אני סומכת עלייך!
ואם תרצי לדבר, אני אשמח לשלוח לך הודעה!
אני בת 22 ואם להגיד לך את האמת אני כל יום מחדש בהלם מהעובדה שאני חיה
בגיל 8 עברתי אונס ע"י אדם שלא ראיתי בחיים, זה היה ליד הבית שלי אף אחד מהשכנים לא טרח לשאול מה אני עושה אם איש מבוגר שאף אחד לא מכיר פשוט "נזרקתי" אליו, חזרתי הביתה כאילו לא קרה שום דבר אבל רצתי למקלחת לא בכיתי, לא התעצבנתי, לא כעסתי לא הרגשתי *כלום* הייתי בסוג של הדחקה עד גיל 13 ואז אי שם בגיל 13 משהו בי התפוצץ זה היה כאילו כל החיים הכו בי
כל מה שהדחקתי חזר אליי ובגדול, האונס, העזיבה של אבא שלי, המכות שהייתי מקבלת מאמא הכל פשוט הכל
שני האנשים היחידים שאמורים לאהוב בלי גבולות עזבו אותי או הרגו אותי במכות
התחלתי להסתגר בבית, בכיתי כל יום כל היום, הייתי מתפללת למות, חנקתי את עצמי, ניסיתי לחתוך אני פשוט לא יכולה לספור לך כמה פעמים רציתי פשוט לתלות את עצמי מהעץ הכי גבוה אבל משהו תמיד עצר אותי
בקיצור אלה היו חיי ובגיל 18 הכל השתנה עברתי אונס שוב ע"י אדם לא מוכר חשבתי להיאבק, חשבתי שעכשיו אני גדולה וחזקה אבל לא הצלחתי, השתתקתי ונתתי לו לעשות את שלו שוב הדחקתי, הכחשתי שזה קרה לי, לא סיפרתי, לא התלוננתי "המשכתי בחיי"
התגייסתי ואז שוב קרה אותו פיצוץ עם עצמי, הגיעו התקפי חרדה קשים אני חושבת שהשיא היה שהיה לי את הרובה ביד ושיחקתי עם הכדור והדבר היחידי שיכולתי לחשוב עליו זה הכדור בתוך הראש שלי, תפסו אותי והעיפו אותי מצה"ל התחלתי טיפול פסיכיאטרי ואובחנתי כחולת נפש.
את כנראה שואלת את עצמך למה? למה את? למה זה מגיע לי? מה החיים האלה שווים?
בתור אחת שהייתה קרובה למוות בין אם זה ניסיון רצח או ניסיון שלי אני יכולה להעיד לך שכל אדם עובר משהו קשה או קשה מאוד אף אחד לא אמור לעבור מה שאני, את או הוא עוברים אבל אלה חלק מהחיים
את בת 15 ואומנם החיים שלך הם לא חיים של ילדה בת 15 אבל הכל לטובה
להתאבד? לפגוע בעצמך? זה פתרון של פחדנים את בוחרת איך לראות את החיים שלך! כמו שעברת מה שעברת עד עכשיו את תעברי עוד הרבה אם תרצי או לא תרצי, אל תוותרי לעצמך לא בשביל להוכיח לאחרים שאת יכולה אלא בשביל להוכיח לעצמך שאת חזקה.
לא טוב לך? תגידי! תדברי! תילחמי!
אני לא יודעת מי את אני לא יודעת מה עוד תעברי אבל פאק איט את בת 15 כל החיים לפנייך
אל תעשי את הטעויות שלי, אל תפגעי בעצמך
הדברים תמיד משתנים שוב אחזור על זה שאת בוחרת איך לראות את חייך
תשתפי אנשים שאת סומכת עליהם, אפילו תפני לפסיכולוג או פסיכיאטר לאדם שיעזור לך ויקשיב לך מבלי לשפוט אותך
את תעברי את זה, אני סומכת עלייך!
ואם תרצי לדבר, אני אשמח לשלוח לך הודעה!
אנונימית
יכול להיות שלא מדובר בצביעות. יש אנשים שהאינטימיות שבמחמאה פנים מול פנים לבש מפחידה אותם. ניסית לדבר עם אמא שלך?
אני אוהבת אותך מאוד ואני שמחה שאת זועקת לעזרה
אבל תזעקי לעזרה למקום נכון יותר
לעצמך ולאנשים עם סמכות שיכולים לעזור לך לעבור את זה ❤
אבל תזעקי לעזרה למקום נכון יותר
לעצמך ולאנשים עם סמכות שיכולים לעזור לך לעבור את זה ❤
שואל השאלה:
בנוגע לאדם שסידר לי את החיים בסדר כרונולוגי, אני לא נותנת הכל שמועות. אני לא רואה איך אני משתפרת מפה ואולי אם הייתי מוצאת אהבה, בין אם זה חבר בין אם זאת חברה טובה אני הייתי פחות מתוסכלת בזה אני מסכימה איתך שזה יכול להשתפר, אבל זה לא. אני מחפשת והרבה וכולם מתייחסים אליי אותו דבר. 2 בנים "זכו" לנשק אותי. חבר שלי של חצי שנה שלקח אותי כמובן מאליו, קרה לפני כחצי שנה והוא ניצל אותי, ואחד שסינוור אותי. הכל שמועות לגמרי ואני יוצאת עם גברים רנדומליים באופן לא של מגע מעבר לחיבוק, עד שאני מקווה שאמצא מישהו.
בנוגע לאדם שסידר לי את החיים בסדר כרונולוגי, אני לא נותנת הכל שמועות. אני לא רואה איך אני משתפרת מפה ואולי אם הייתי מוצאת אהבה, בין אם זה חבר בין אם זאת חברה טובה אני הייתי פחות מתוסכלת בזה אני מסכימה איתך שזה יכול להשתפר, אבל זה לא. אני מחפשת והרבה וכולם מתייחסים אליי אותו דבר. 2 בנים "זכו" לנשק אותי. חבר שלי של חצי שנה שלקח אותי כמובן מאליו, קרה לפני כחצי שנה והוא ניצל אותי, ואחד שסינוור אותי. הכל שמועות לגמרי ואני יוצאת עם גברים רנדומליים באופן לא של מגע מעבר לחיבוק, עד שאני מקווה שאמצא מישהו.
אנונימית
קודם-כל, מזל טוב!
כן, זה יכול מאוד לייאש כשמתייחסים אלייך פחות ממה שאמורים, אבל חשוב לדעת שממש לא לכולם יש אינטליגנציה רגשית מפותחת. מה שכן, אני בטוח שאם תרצי, תמצאי מישהו שיתייחס אלייך כראוי ומעבר לזה.
שוב, אני ממליץ לך לפנות לגורם מקצועי. גיל ההתבגרות לעתים קרובות מלווה בדיכאון, דיסתימיה, חרדה, נטיות אובדניות, ביקורתיות יתר כלפי עצמנו ותחושת חוסר אונים. יכול בהחלט להיות שטיפול (רגשי או תרופתי) הולם יעזור לך "לחזור לחיים", שווה לנסות.
כן, זה יכול מאוד לייאש כשמתייחסים אלייך פחות ממה שאמורים, אבל חשוב לדעת שממש לא לכולם יש אינטליגנציה רגשית מפותחת. מה שכן, אני בטוח שאם תרצי, תמצאי מישהו שיתייחס אלייך כראוי ומעבר לזה.
שוב, אני ממליץ לך לפנות לגורם מקצועי. גיל ההתבגרות לעתים קרובות מלווה בדיכאון, דיסתימיה, חרדה, נטיות אובדניות, ביקורתיות יתר כלפי עצמנו ותחושת חוסר אונים. יכול בהחלט להיות שטיפול (רגשי או תרופתי) הולם יעזור לך "לחזור לחיים", שווה לנסות.
וואו... זה באמת מצב קשה תיראי גם אני עברתי למצב קשה ואני נלחם שלפחות יהיה לי 55 בשלוש יחידות במתימטיקה לפחות 55 באמת שכמה שיותר אני מנסה להתאמץ וכמה שיותר ללמוד אבל הבעיה שלמורה פאקינג לא אכפת מהתלמידים היא רק מפחידה אותי ומורידה לי את הביטחון עצמי היא אפילו לא חוזרת על החומר הקודם ומסבירה רק פעם אחת באמת שנתתי הכול... ועדיין נכשלתי..ת אני כול כך מפחד שהחיים שלי יהיו בפח אבל אני ממש לא נותן לפחד הזה להשתלט עליי ותקשיבי כדאי לך כמה שיותר ללמוד וללמוד אני מבין שהמצב שלך קשה אבל את באמת חייבת כמה שיותר ללמוד אחרת את פשוט תצטערי על זה ביב... אני לא למדתי במשך שלוש שנים אף פעם לא הכנתי שיעורי בית לא התכוננתי הרשתי לעצמי להבריז להגיע מתי שאני רוצה והשנה התחלתי כמה שיותר להשקיע בעצמי והגעתי להישגים רבים בכול כך הרבה מקצועות... אני גאה בזה שבאמת השתפרתי עד כדאי כך לא ציפיתי שאשתפר עד כדאי כך...
שואל השאלה:
חברות שלי מודעות לזה שאני חותכת ורידים וחושבת שזה בצחוק די, נוזפות בי מידי פעם וזהו. לא באמת אכפת להן ממני הן עושות את הדבר ש"נכון לעשות עכשיו". אמא שלי צבועה ואוהבת אותי מאוד, בחברת אנשים. בכללי ביום יום אני עושה דברים שילדה בת 15 לא עושה כמו לנגב צרכים ולקח מישהי מבוגרת ממנה ב30 שנה בערך אולי 29, ומקבלת על הראש אם היא לא מחזירה במקרה בגד אחד לארון.
חברות שלי מודעות לזה שאני חותכת ורידים וחושבת שזה בצחוק די, נוזפות בי מידי פעם וזהו. לא באמת אכפת להן ממני הן עושות את הדבר ש"נכון לעשות עכשיו". אמא שלי צבועה ואוהבת אותי מאוד, בחברת אנשים. בכללי ביום יום אני עושה דברים שילדה בת 15 לא עושה כמו לנגב צרכים ולקח מישהי מבוגרת ממנה ב30 שנה בערך אולי 29, ומקבלת על הראש אם היא לא מחזירה במקרה בגד אחד לארון.
אנונימית
אוקיי אני לא ממש יודעת מה לומר לך,אבל יהיה לך טוב.וזה לא קלישאה.בכלל לא.לי מבאס עכשיו,בקטנה לעומתך,אבל מחזיק אותי שאני יודעת שבהכרח דברים ישתנו.תשתפי,אם יש לך את מי,ותזכרי שהחיים מזמנים המון הפתעות ועוד יהיה לך טוב!ואכפת לאנשים ממך!כי גם אם נראה שאתה לבד,אתה לא.אין לי מושג אך עם אמא שלך אבל אם זה בסדר תשתפי.ובאמת תשתפי מישהו קרוב,אפילו לא קרוב שנראה לך שיקשיב.החיים יפים.באמת.ובבקשה תחזיקי את עצמך ותמצאי נקודות של אור בחיים שלך,כי גם אוצרים שגיל ההתבגרות הכי קשה.אז תעברי אותו!את תעברי אותו!אני ממש מבקשת.בשביל מי שאת אוהבת.בשבילי.
):
מבינה אותך באיזה שהוא מובן
מבינה אותך באיזה שהוא מובן
טוב אז, אני כנראה לא טוב בכתיבה כמו כל אלה שמעליי, אבל כן הייתי רוצה לנסות.
מה שסיפרת - זה אחד הסיפורי חיים הקשים ביותר שהכרתי, אם הגעת עד לפה, את בן אדם ממש חזק, אני שמח ששיתפת אותנו, את סטיפס, כי יש כאן כלכך הרבה אנשים מדהימים שיכולים לעזור לך!
רוצה לשמוע עוד משהו ? כמו שסיפרתי, הכרתי אנשים עם סיפור חיים קשה, סיפורי חיים דומים לשלך, נחשי מה ? הם עדיין בעולם הזה, הם עדיין מנסים לשרוד, ועוד משהו ? תתפלאי, אבל הם הגיעו לחיים טובים יותר, אחת מצאה בן זוג והתחתנה כבר והיא ממש מאושרת, אחד מצא חברה והוא חי טוב, אחד רווק אבל שהחיים שלו השתפרו מקצה לקצה, ואני יודע, אני יודע בוודאות שזה יקרה גם לך!! אני יודע בוודאות שאם לא תסיימי את החיים שלך ותלחמי עליהם כרגע, אז יהיו לך חיים טובים בהמשך.
סיפרת שאת חכמה, לפי הממוצעים רואים שאת חכמה.
נכון, עוברת עלייך תקופה לא פשוטה, הממוצעים מתחילים לרדת, בנינו ? ממוצע 80 זה עדיין מטורף. נכון, את מסוגלת ליותר, אבל לא נורא, קודם כל את צריכה לעבור את זה ואחרכך להתייחס לזה.
בנוגע לזוגיות אני בטוח שזה יגיע, אם לא עכשיו, אז מחר, אם לא מחר אז מחרותיים, וכן הלאה.
אגב, אני יכול לתת לך 1001 סיבות, אבל לא סיבה 1 מוצדקת למה לא לחיות.
אני לא חושב שיש מישהו או משהו שיוכל לשכנע אותך אחרת. אתה רק צריך לעבוד קשה על מנת לצאת מהבור בו אתה נמצא והזמן יעשה את שלו.
עצם העובדה שאתה פה, מראה על כך שאתה מעוניין לחיות. אף אחד לא באמת מעוניין למות, הם רק מתוסכלים מהתקופה שהם עוברים ולכן הם מתאבדים. גם אם אתה לא רואה את האור בקצה המנהרה והכל חרא, אתה ממשיך לשרוד יום אחר יום מבלי לעשות שטויות שאח"כ תתחרט עליהם (ואתה תתחרט).
מדבר מניסיון (ואני בטוח שאני לא היחיד).
יש לי כמה סטטוסים להגיד לך כי בגדול סיימתי להגיד את מה שיש לי על הלב, אפילו שאמרת שאת התחרטת, הם סטטוסים עוצמתיים.
"התאבדות - פתרון נצחי לבעיה זמנית."
"התאבדות אינה מעלימה את הכאב, היא פשוט מעבירה אותו הלאה אל אדם אחר."
"המוות, על אף הקלישאה שהוא העובדה הצפויה והבטוחה ביותר בחיי האדם, תמיד מפתיע את המתאבדים, על אף הכל, דווקא אותם. 'כי הם מופתעים מזה שמשהו מצליח להם סופסוף.' לא, זה הפתרון הקל של השאלה. הם מופתעים מזה שרק בשנייה האחרונה מתברר להם שהפסידו. שעל אף הכוונה והידיעה והשליטה, בעפעוף האחרון, בנשימה האחרונה, בסתום האל חזור, המוות, כהרגלו, ניצח."
מה שסיפרת - זה אחד הסיפורי חיים הקשים ביותר שהכרתי, אם הגעת עד לפה, את בן אדם ממש חזק, אני שמח ששיתפת אותנו, את סטיפס, כי יש כאן כלכך הרבה אנשים מדהימים שיכולים לעזור לך!
רוצה לשמוע עוד משהו ? כמו שסיפרתי, הכרתי אנשים עם סיפור חיים קשה, סיפורי חיים דומים לשלך, נחשי מה ? הם עדיין בעולם הזה, הם עדיין מנסים לשרוד, ועוד משהו ? תתפלאי, אבל הם הגיעו לחיים טובים יותר, אחת מצאה בן זוג והתחתנה כבר והיא ממש מאושרת, אחד מצא חברה והוא חי טוב, אחד רווק אבל שהחיים שלו השתפרו מקצה לקצה, ואני יודע, אני יודע בוודאות שזה יקרה גם לך!! אני יודע בוודאות שאם לא תסיימי את החיים שלך ותלחמי עליהם כרגע, אז יהיו לך חיים טובים בהמשך.
סיפרת שאת חכמה, לפי הממוצעים רואים שאת חכמה.
נכון, עוברת עלייך תקופה לא פשוטה, הממוצעים מתחילים לרדת, בנינו ? ממוצע 80 זה עדיין מטורף. נכון, את מסוגלת ליותר, אבל לא נורא, קודם כל את צריכה לעבור את זה ואחרכך להתייחס לזה.
בנוגע לזוגיות אני בטוח שזה יגיע, אם לא עכשיו, אז מחר, אם לא מחר אז מחרותיים, וכן הלאה.
אגב, אני יכול לתת לך 1001 סיבות, אבל לא סיבה 1 מוצדקת למה לא לחיות.
אני לא חושב שיש מישהו או משהו שיוכל לשכנע אותך אחרת. אתה רק צריך לעבוד קשה על מנת לצאת מהבור בו אתה נמצא והזמן יעשה את שלו.
עצם העובדה שאתה פה, מראה על כך שאתה מעוניין לחיות. אף אחד לא באמת מעוניין למות, הם רק מתוסכלים מהתקופה שהם עוברים ולכן הם מתאבדים. גם אם אתה לא רואה את האור בקצה המנהרה והכל חרא, אתה ממשיך לשרוד יום אחר יום מבלי לעשות שטויות שאח"כ תתחרט עליהם (ואתה תתחרט).
מדבר מניסיון (ואני בטוח שאני לא היחיד).
יש לי כמה סטטוסים להגיד לך כי בגדול סיימתי להגיד את מה שיש לי על הלב, אפילו שאמרת שאת התחרטת, הם סטטוסים עוצמתיים.
"התאבדות - פתרון נצחי לבעיה זמנית."
"התאבדות אינה מעלימה את הכאב, היא פשוט מעבירה אותו הלאה אל אדם אחר."
"המוות, על אף הקלישאה שהוא העובדה הצפויה והבטוחה ביותר בחיי האדם, תמיד מפתיע את המתאבדים, על אף הכל, דווקא אותם. 'כי הם מופתעים מזה שמשהו מצליח להם סופסוף.' לא, זה הפתרון הקל של השאלה. הם מופתעים מזה שרק בשנייה האחרונה מתברר להם שהפסידו. שעל אף הכוונה והידיעה והשליטה, בעפעוף האחרון, בנשימה האחרונה, בסתום האל חזור, המוות, כהרגלו, ניצח."
ממש שמחה.תהיי חזקה
תקשיבי
מה שאת מרגישה יכול להשתפר אם תפני לעזרה במקום להשקיע אנרגיה בפגיעה עצמית , מה שרק גורר אותך יותר עמוק לסבל ומעמיק אותו.
אני בטוחה שאת חזקה ויפה ומדהימה, ואת יכולה לעבור את מה שקורה לך עכשיו.
את לא צריכה להתבייש בלבקש עזרה
תשתפי אנשים שאוהבים אותך במה שקורה לך, תבקשי פסיכולוג ותלכי לפסיכיאטר , תתאבחני, אולי זה יעזור לך.
אל תשאירי עם זה לבד
אפילו אשפוז זאת אופציה
אני מאמינה בך
בהצלחה
מה שאת מרגישה יכול להשתפר אם תפני לעזרה במקום להשקיע אנרגיה בפגיעה עצמית , מה שרק גורר אותך יותר עמוק לסבל ומעמיק אותו.
אני בטוחה שאת חזקה ויפה ומדהימה, ואת יכולה לעבור את מה שקורה לך עכשיו.
את לא צריכה להתבייש בלבקש עזרה
תשתפי אנשים שאוהבים אותך במה שקורה לך, תבקשי פסיכולוג ותלכי לפסיכיאטר , תתאבחני, אולי זה יעזור לך.
אל תשאירי עם זה לבד
אפילו אשפוז זאת אופציה
אני מאמינה בך
בהצלחה
תתקשרי לרווחה או יועצת ביהס
את אדם ממש טוב שעוזרת לאחרים ונותנת מעצמך לאחרים.
אל תתני לאחרים להגיד לך מה את, תסתכלי על עצמך תראי איזה ילדה מדהימה את, איזה ילדה שנותנת מעצמה לאחרים.
זה ממש לא מובן מאליו
אני רק מאחל לך שתמצאי את הטוב בחייך ותהיי מאושרת.^~^
אל תתני לאחרים להגיד לך מה את, תסתכלי על עצמך תראי איזה ילדה מדהימה את, איזה ילדה שנותנת מעצמה לאחרים.
זה ממש לא מובן מאליו
אני רק מאחל לך שתמצאי את הטוב בחייך ותהיי מאושרת.^~^
מאמין שתצאי מזה.
היי לך.
אני חושבת שאנשים מדהימים כאן שעברו יותר מדבר אחד בחיים כתבו לך כאן כל כך הרבה דברים מעודדים, ואני רוצה להוסיף להם ולומר לך לא לוותר.
אצלי למשל המשפחה התפרקה מלפני הרבה מאוד שנים. מלפני שאני נולדתי אפילו, והם ניסו בכל הכוח להסתיר את העובדה שמשהו איתנו לא בסדר ולא תקין.
אז נולדתי לתוך מציאות לא כזאת תקינה, לתוך מציאות של לראות אלימות במשפחה וריבים וצעקות. אז סתמתי את הפה רוב הזמן, למרות שעמד לי על קצה הלשון כל כך הרבה פעמים להגיד את זה למישהו.
אז אתה יוצא מסכה שהכל בסדר אבל מבפנים- הכל מתמוטט.
מהמילים שלך אני חושבת שאת יודעת מה זה לשים מסכה על הפנים כל יום ולהעמיד פנים שהכל בסדר.
מכל המצב של המשפחה שלי תמיד חשבתי שאני טיפשה. הייתי בדיעבד מאוד תמימה והציונים שלי היו מאוד נמוכים.
מגיל 12, כמעט קרוב לגיל שלך- הכל התחיל להתמוטט ולהעמיד פנים נהפך להיות קשה יותר.
אימא שלי עזבה את הבית והייתי צריכה לעזוב ביחד איתה לעיר אחרת שבה צחקו עליי והציקו לי.
במשך כל כיתה ז' לא הייתי באה. לא ראיתי טעם לחיים, ואני לא מתביישת אפילו להגיד שרציתי למות.
בכיתה ח' עברנו בחזרה לעיר הקודמת שלי וזה היה קשה לראות את החיים הקודמים שלך משתנים. מי שחשבתי שהיו חברות שלי, לא היו בכלל. והמשפחה שחשבתי שיש לי התבררה כלא מבינה שיש מישהי ביניהם שלא מרגישה שייכת.
ואז כל מיני מחשבות מתחילות להגיע, למה דווקא אני ולמה זה מגיע דווקא לי. אפילו כעסתי בגלל שלא בחרתי להיוולד, אף אחד לא הראה לי את החיים שיהיו לי כי רוב הסיכויים שלא הייתי פה עכשיו אם היו מראים.
אני לא יכולה להתחיל לתאר לך כמה חרא עברתי בחיים האלה, בין אם זה במשפחה שעד היום לא מבינה אותי ואוהבים לרדת עליי, בין אם זה בעובדה שאין לי כל כך חברות ושהמצב שלי בכללי על הפנים.
עדיין דברים השתנו. ומכיתה ט' הדעה שלי על עצמי השתנתה וגיליתי שאני לא כזאת טיפשה כמו שחשבתי וכמו שאנשים הרגילו אותי לחשוב.
ובסוף הוצאתי תעודת בגרות ואפילו הייתי מצטיינת.
כי הבנתי שאני היחידה שיכולה לסמוך על עצמי, ודברים עומדים להסתדר כי אני עומדת לסדר אותם ואני סומכת על עצמי.
אז חברה, לכי למראה ותגידי לעצמך שאין אף אחד בעולם הזה שאת יכולה לסמוך עליו חוץ מעצמך. תתחילי בדברים קטנים, כמו לא להבריז מאותו שיעור (גם אם תבריזי ביום אחרי, עדיין מאותו שיעור לא הברזת), כל יום תעבדי על עצמך.
את חייבת, בשבילך, ובשביל ליצור לעצמך חיים טובים הרבה יותר ממה שיש לך. כי את שווה את זה וזה מגיע לך.
לצערנו אין אף אחד לבוא אליו בתלונות ולהגיד לו שא', ב' וג' לא בסדר, אין אף אחד שאת יכולה להגיד לו 'שומע? זה לא פייר שקרה לי ככה בגלל שלפני שנה קרה לי ככה, למה אני צריכה לסבול?'
אלה החיים.
אז דברים נראים לך קשים עכשיו, ואני כל כך מבינה אותך שהדבר היחידי שאת רוצה זה להיעלם, כיאלו זה הדבר הטוב ביותר שיקרה לעולם.
אבל זה לא אחות קטנה.
תחשבי שכל מעשה שעשית גרם לשרשרת של מעשים. סתם דוגמה: הלכת וקנית משהו בסופר, הקופאי נותן את הכסף שאת נתת בתור עודף לבן אדם אחר ואותו בן אדם תרם נגיד 10 שקל מהכסף שבמקור היה שלך למישהו נזקק. אותו נזקק הלך וקנה לו משהו מתוק לאכול.
וזה רק בעקיפין. תארי לך מה היה קורה אם לא היית עושה את אותו מעשה, אם לא היית עוזרת לאנשים, העולם היה נראה אחרת.
אז אל תוותרי. יש הרבה מאוד אנשים שצריכים להתאבד בעולם הזה ואת ממש לא אחת מהם.
אז תחייכי, הכל יהיה בסדר (:
אני חושבת שאנשים מדהימים כאן שעברו יותר מדבר אחד בחיים כתבו לך כאן כל כך הרבה דברים מעודדים, ואני רוצה להוסיף להם ולומר לך לא לוותר.
אצלי למשל המשפחה התפרקה מלפני הרבה מאוד שנים. מלפני שאני נולדתי אפילו, והם ניסו בכל הכוח להסתיר את העובדה שמשהו איתנו לא בסדר ולא תקין.
אז נולדתי לתוך מציאות לא כזאת תקינה, לתוך מציאות של לראות אלימות במשפחה וריבים וצעקות. אז סתמתי את הפה רוב הזמן, למרות שעמד לי על קצה הלשון כל כך הרבה פעמים להגיד את זה למישהו.
אז אתה יוצא מסכה שהכל בסדר אבל מבפנים- הכל מתמוטט.
מהמילים שלך אני חושבת שאת יודעת מה זה לשים מסכה על הפנים כל יום ולהעמיד פנים שהכל בסדר.
מכל המצב של המשפחה שלי תמיד חשבתי שאני טיפשה. הייתי בדיעבד מאוד תמימה והציונים שלי היו מאוד נמוכים.
מגיל 12, כמעט קרוב לגיל שלך- הכל התחיל להתמוטט ולהעמיד פנים נהפך להיות קשה יותר.
אימא שלי עזבה את הבית והייתי צריכה לעזוב ביחד איתה לעיר אחרת שבה צחקו עליי והציקו לי.
במשך כל כיתה ז' לא הייתי באה. לא ראיתי טעם לחיים, ואני לא מתביישת אפילו להגיד שרציתי למות.
בכיתה ח' עברנו בחזרה לעיר הקודמת שלי וזה היה קשה לראות את החיים הקודמים שלך משתנים. מי שחשבתי שהיו חברות שלי, לא היו בכלל. והמשפחה שחשבתי שיש לי התבררה כלא מבינה שיש מישהי ביניהם שלא מרגישה שייכת.
ואז כל מיני מחשבות מתחילות להגיע, למה דווקא אני ולמה זה מגיע דווקא לי. אפילו כעסתי בגלל שלא בחרתי להיוולד, אף אחד לא הראה לי את החיים שיהיו לי כי רוב הסיכויים שלא הייתי פה עכשיו אם היו מראים.
אני לא יכולה להתחיל לתאר לך כמה חרא עברתי בחיים האלה, בין אם זה במשפחה שעד היום לא מבינה אותי ואוהבים לרדת עליי, בין אם זה בעובדה שאין לי כל כך חברות ושהמצב שלי בכללי על הפנים.
עדיין דברים השתנו. ומכיתה ט' הדעה שלי על עצמי השתנתה וגיליתי שאני לא כזאת טיפשה כמו שחשבתי וכמו שאנשים הרגילו אותי לחשוב.
ובסוף הוצאתי תעודת בגרות ואפילו הייתי מצטיינת.
כי הבנתי שאני היחידה שיכולה לסמוך על עצמי, ודברים עומדים להסתדר כי אני עומדת לסדר אותם ואני סומכת על עצמי.
אז חברה, לכי למראה ותגידי לעצמך שאין אף אחד בעולם הזה שאת יכולה לסמוך עליו חוץ מעצמך. תתחילי בדברים קטנים, כמו לא להבריז מאותו שיעור (גם אם תבריזי ביום אחרי, עדיין מאותו שיעור לא הברזת), כל יום תעבדי על עצמך.
את חייבת, בשבילך, ובשביל ליצור לעצמך חיים טובים הרבה יותר ממה שיש לך. כי את שווה את זה וזה מגיע לך.
לצערנו אין אף אחד לבוא אליו בתלונות ולהגיד לו שא', ב' וג' לא בסדר, אין אף אחד שאת יכולה להגיד לו 'שומע? זה לא פייר שקרה לי ככה בגלל שלפני שנה קרה לי ככה, למה אני צריכה לסבול?'
אלה החיים.
אז דברים נראים לך קשים עכשיו, ואני כל כך מבינה אותך שהדבר היחידי שאת רוצה זה להיעלם, כיאלו זה הדבר הטוב ביותר שיקרה לעולם.
אבל זה לא אחות קטנה.
תחשבי שכל מעשה שעשית גרם לשרשרת של מעשים. סתם דוגמה: הלכת וקנית משהו בסופר, הקופאי נותן את הכסף שאת נתת בתור עודף לבן אדם אחר ואותו בן אדם תרם נגיד 10 שקל מהכסף שבמקור היה שלך למישהו נזקק. אותו נזקק הלך וקנה לו משהו מתוק לאכול.
וזה רק בעקיפין. תארי לך מה היה קורה אם לא היית עושה את אותו מעשה, אם לא היית עוזרת לאנשים, העולם היה נראה אחרת.
אז אל תוותרי. יש הרבה מאוד אנשים שצריכים להתאבד בעולם הזה ואת ממש לא אחת מהם.
אז תחייכי, הכל יהיה בסדר (:
אנונימית
שואל השאלה:
זה הפוסט שלי, אני בסדר עכשיו ומקבלת את התמיכה שאני צריכה. תודה לכולם
זה הפוסט שלי, אני בסדר עכשיו ומקבלת את התמיכה שאני צריכה. תודה לכולם
אנונימית
היי יקרה.
קודם כל, את נשמעת בנ"א ענק. ומלא חכמת חיים.
ואני בטוחה שאחרי שתעברי את כל זה את תגיעי רחוק.
מרגיע היה לקרוא שעכשיו את בסדר, ו - תדאגי שהתמיכה הזו תמיד תישאר, אל תישארי לבד...
ותני למי שמסביב לגייס בשבילך את כל מה שאת זקוקה לו. עברת מספיק.
אני רוצה להזמין אותך למקום בו תוכלי קצת לשתף במה שאירע, לנסות להעלות את התחושות והרגשות ולחשוב איך לחזור לאט לאט אל דרך המלך... אני מתנדבת באתר שנקרא סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ויש לנו צ'אט שפעיל כל ערב (חוץ משישי) בין השעות 21:00 ל24:00. את מוזמנת להגיע ולהיות מול מישהו שמקשיב ויהיה שם בשבילך. נעשה הכל בשביל לעזור. https://sahar.org.il.
דואגת לך,
מתנדבת סה"ר.
קודם כל, את נשמעת בנ"א ענק. ומלא חכמת חיים.
ואני בטוחה שאחרי שתעברי את כל זה את תגיעי רחוק.
מרגיע היה לקרוא שעכשיו את בסדר, ו - תדאגי שהתמיכה הזו תמיד תישאר, אל תישארי לבד...
ותני למי שמסביב לגייס בשבילך את כל מה שאת זקוקה לו. עברת מספיק.
אני רוצה להזמין אותך למקום בו תוכלי קצת לשתף במה שאירע, לנסות להעלות את התחושות והרגשות ולחשוב איך לחזור לאט לאט אל דרך המלך... אני מתנדבת באתר שנקרא סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ויש לנו צ'אט שפעיל כל ערב (חוץ משישי) בין השעות 21:00 ל24:00. את מוזמנת להגיע ולהיות מול מישהו שמקשיב ויהיה שם בשבילך. נעשה הכל בשביל לעזור. https://sahar.org.il.
דואגת לך,
מתנדבת סה"ר.
תתני לעצמך הזדמנות לחיות באמת ולהיות מאושרת כמו שאת רוצה ותראי שלא טעית שלא וויתרת לעצמך
שואל השאלה:
תודה לכולם באמת שהתחרטתי, לא מתאבדת. אל תזמינו אליי משטרה הביתה יותר, נורא הביך אותי המצב ביחד עם ההורים שלי, אמרנו שזאת טעות
תודה לכולם באמת שהתחרטתי, לא מתאבדת. אל תזמינו אליי משטרה הביתה יותר, נורא הביך אותי המצב ביחד עם ההורים שלי, אמרנו שזאת טעות
אנונימית
היי הלוו להתעורר!! החיים זה אתגר אחד גדול!!! עליך להיות חזקה פלוס פלוס ולא לתת לשום דבר לשבור אותך! אני מבינה עברת קשיים אבל תראי לאן הגעת! ממוצע מטורף! לילדה שהבריזה כמעט כל הזמן. תתאוששי מהר את לא תחתכי שום ווריד את תתגברי על הקושי תעברי אותו תסיים ביהס עם בגרות מלאה + מצטיינת ותגשמי את החלומות שלך! אז בכלל לא לחשוב על התאבדות תהני מהחיים. גם מהאתגרים.
:))))))))
:))))))))
אנונימית