יש פה בנות שכותבות סיפורים בוואטפד??

אני בדיוק כמוך.
אם תכריחי את עצמך לכתוב את לא תצליחי, וגם אם כן מה שתצליחי לכתוב יצא לך כושל ולא תאהבי את התוצאה.
מה שכן, תקראי יותר ספרים שיתנו לך השראה מוטיבציה וכוח רצון להמשיך לכתוב
אני גם לא מתמידה ומעלה פה ושם, ומצדי לא להעלות שנה אבל העיקר שאני יאהב את התוצר.
אל תמהרי את עצמך, תכתבי בקצב שלך.
זה לא קשור בכלל למחוייבות, זכותך לעלות מתי שבא לך, חוץ מזה שלפני שאת כותבת לאנשים הכי חשוב שאת תאהבי את זה ותכתבי קודם בשביל עצמך.
אני כאן בפרטי להכל :)

זה לא קשור לפרסום או למחויבות.
לכתוב סיפור זה דבר קשה.

בהתחלה יש המון מוטיבציה, הרבה הרבה מוטיבציה,
אבל אי אפשר לסמוך על מוטיבציה.
אם את רוצה להתמיד- את צריכה להחליט שאת מסיימת את הסיפור,
גם אם איבדת את המוטיבציה (כי זה יקרה בכל סיפור שתכתבי, לא משנה כמה הוא מרתק)
גם אם יש לך רעיון טוב יותר לסיפור אחר (זה תמיד קורה שכהסיפור הנוכחי נהיה משעמם, קוראים לזה)
פשוט תחליטי- הסיפור הזה נכתב מהתחלה ועד הסוף.
כן, אין מה לעשות. לפעמים צריך להכריח את עצמך.
אצלי היו ימים שכתבתי, והייתי צריכה לתת לעצמי דחיפה קטנה כשלא היה לי כוח.
ככה זה.
ואני פה בפרטי להכל :)

אני כותבת ספר וגם התחלתי לפרסם את הפרקים הראשונים בוואטפד.
כן אני יכולה להגיד לך שיש תקופות שאין לי מטויבציה והשראה או רצון אז אני פחות כותבת ולמרות שיש לי רעיון כבר לספר אחר אני לא מפסיקה את הספר הזה כי אני החלטתי שאני כותבת אותו עוד הסוף.
אז הכי קל והכי נותן השראה זה לקחת סיטואציות מהחיים שלך ופשוט לכתוב עליהם בצורה שונה ומעניינת וככה יש חלק ממך ביצירה. אני גם הוספתי לסיפור שלי את כל החברות הקרובות שלי כדמויות משנה וזה גם עוזר לי בכתיבה ככה שכל סטיאוציה שיש לי איתן אני ישר חושבת אם אפשר להכניס לסיפור וזה נותן גם עוד מוטיבציה לכתוב.
אם תחליטי לא להפסיק ולסיים אותו את תצליחי. זה הכל עניין של רצון והתמדה וגם אם יש תקופות שפחות את כותבת כי אין לך כוח זה לגיטימי וזה קורה פשוט תנסי להקדיש זמן כל יום של כתיבה לא דווקא של הסיפור אפילו של רעיונות איך הסיפור ימשיך וככה לא תתקעי כל כך.

שואל השאלה:
בנות אשמח שתעזרו לי דקה!
התחלתי לכתוב ועכשיו אני רוצה להגיע כבר לשיא של הסיפור שבגללו התחלתי לכתוב את הסיפור הזה, ניסיתי לבנות התחלה כדי שיבינו את הרקע ואז שיקרה השיא אבל אני מתייאשת.
אני כבר בונה את זה מלא זמן כי אני לא יכולה ישר להגיע לקטע, אבל אני מתה לכתוב את השיא שבגללו התחלתי בכלל לכתוב.
מה אומרות? איך לא להתייאש ולהמשיך עד לשיא? מה אתן אומרות לעצמכן כשאתן שניה מלהישבר??

תכתבי את השיא

שואל השאלה:
אבל עדיין לא הגעתי אליו מבחינת העלילה הם נגיד עכשיו בנקודה אחת בסיפור ואני צריכה לשנות את זה ב180 מעלות, שהם בזמן אחר ובמקום אחר. מה ישר לעבור לשיא?

כן תכתבי את זה
ואז תוסיפי את הקטע האחר
תזרמי עם הסיפור

לדעתי אל תעשי את זה.
סיפור צריך להיבנות ושאת כותבת אותו את מוסיפה ומשנה דברים כל הזמן כי את היצירה בעצם. היא נטו שלך.
שאני חשבתי על הסיפור ידעתי איך הוא יגמר ומה הרגע הקריטי ביותר ואני עדיין לא הגעתי אליו בסיפור. אבל שאת כותבת את הספר הרגע הקריטי הזה שבו כל הספר מקבל משמעות הוא לא החלק הכי חשוב(הוא חלק חשוב מאוד אבל לא הכי) כי התהליך של הכתיבה ואיך הדברים נבנים אחד על השני ויוצרים משמעות גלויה או נסתרת הופכת את הספר ליותר מסקרן ומעניין.
אם תקפצי ישר לשיא את תאבדי את הפואנטה ובניית הדרך. את תפספסי את המהות ואולי תאבדי חלקים ותצרי חורים בסיפור שלך.
ספר צריך לבנות מהבסיס ולעלות. לכל דבר יש את הזמן שלו לכן אל תאיצי בכתיבה. תנסי להנות מהדרך ומהתהליך. והרצון להגיע לרגע הקריטי רק אמור לגרום לך לרצות להמשיך לכתוב בשביל אותו הרגע שיגיע.

אני בסך הכל נתתי את העצה שלי, אני לא מתכוונת שהיא תאיץ את הכתיבה שלה או תמהר להגיע לשיא, אלא שאם עכשיו יש לה רעיון להמשך ובמקרה הזה הוא השיא- עדיף לכתוב אותו מאשר לנסות לכתוב לפי הסדר.
ככה אני עושה לפחות

אני אוהבת לכתוב רעיונות בנקודות ואז לשלב אותם בתהליך הכתיבה. כי תמיד שאני מגיעה לרגע בסיפור אז דברים משתנים והרעיון משתנה. לכן אני לא אוהבת לכתוב קטעים מראש ואז לשלב אותם כי דברים יכולים להשתנות מאה פעם וזה יכול להיות כבר לא רלוונטי לסיפור. כי אני אוהבת לשחק עם הסיפור וליצור סוג של "מציאות חדשה" שהיא לגמרי שלי וזה נורא כיף לשחק עם זה ולשנות דברים. אבל כל אחד ותהליך הכתיבה שלו. אין נכון או לא נכון. זה נורא תלוי בכל אחד ובאיך שהוא כותב.

ברור. כל אחד והתהליך שלו
אני ייעצתי מתוך הניסיון שיש לי בכתיבה