4 תשובות
כן , כל השורשים "הקלים" כמו- ישב וכאלה הם שלמים
נפיו זה לדוגמה, נולד- ואז השורש הוא ולד , במקרה כזה זה נפיו
נפיו זה לדוגמה, נולד- ואז השורש הוא ולד , במקרה כזה זה נפיו
בבצפר אמרו לנו שזה מתחיל בהו מו יו
הוריד, מוריד, יוריד
שלמים זה הבחין, מבחין, יבחין
הוריד, מוריד, יוריד
שלמים זה הבחין, מבחין, יבחין
תושיב זה נפיו לא?
הוא אתמול הושיב
הו מו יו
הוא אתמול הושיב
הו מו יו
אנונימי
גזרת השלמים -
גזרה שבה לכל פועל שלוש אותיות שורש, וכל שלוש אותיות השורש מופיעות בכל הזמנים. הגזרה מתקיימת בכל שבעת הבניינים (קל, נפעל הפעיל, הופעל, פיעל, פועל והתפעל).
בניין הפעיל - תחילית בחיריק בעבר - הלביש, ותחיליות בפתח בכל שאר הזמנים - מלביש, ילביש, הלבש. שורש ל-ב-ש
בניין הופעל - תחילית בקיבוץ (שלוש נקודות באלכסון) בכל הזמנים - הולבש, מולבש, יולבש (בכתיב חסר עם ניקוד הפעלים נכתבים ללא ו"ו).
בניין נפעל - נ' תחילית מנוקדת בחיריק בעבר ובהווה: נכנס, נכנס(שורש כ-נ-ס). בעבר ע' הפועל מנוקדת בפתח, ובהווה בקמץ (במקרה הזה - ע' הפועל היא ה-נ' שלפני ה-ס'). בעתיד ובציווי ה-נ' נופלת ובמקומה מופיע דגש חזק משלים ב-פ' הפועל - ייכנס, היכנס, היכנסות, להיכנס.
סימן לזיהוי: חד"ק (חיריק, דגש, קמץ) סד"ק (סגול, דגש קמץ) בעתיד. חד"ק - ייכנס (חיריק ב-יו"ד, דגש חזק משלים ב-כ' והכ' מנוקדת בקמץ). סד"ק רק בגוף מדבר - אכנס.
בניין קל - בניין שהוא קל מתוספות, במשקלים שונים:
פעל (paal) - שמר, שומר, ישמור. שורש ש-מ-ר.
פעל (pael) (מציין מצב) - דבק (שורש ד-ב-ק), גדל(שורש ג-ד-ל).
פעול (paol) (מציין מצב) - גדול. שורש ג-ד-ל.
פעול (paool) - קצוב.
בנקבה וברבים, פ' הפועל מנוקדת בחיריק: שמרי, שמרו. שורש ש-מ-ר.
אם ל' הפועל היא ת' או נ', היא מתלכדת עם האותיות של הגוף - שכנו (ולא שכננו), שבתי (ולא שבתתי), נחתי (ולא נחתתי). השורשים: ש-כ-נ, נ-ח-ת ו ש-ב-ת.
הבניינים הכבדים - פיעל, פועל והתפעל (בכל הבניינים יש דגש חזק תבניתי ב-ע' הפועל):
בניין פיעל - פ' הפועל מנוקדת בחיריק בעבר - סיפר, ובפתח בכל שאר הזמנים - מספר, יספר, ספר, לספר. שם פעולה: סיפור. שורש: ס-פ-ר.
ביקש, מבקש, יבקש, לבקש. שם פעולה: בקשה. שורש ב-ק-ש.
בניין פועל - פ' הפועל מנקודת בקיבוץ בכל הזמנים - סופר, מסופר, יסופר. שורש ס-פ-ר.
בניין התפעל - תחילית ב הת', מת' וית' בעבר, הווה ועתיד בהתאמה - התלבש, מתלבש, יתלבש, להתלבש, התלבשות. התלבש (בציווי). שורש ל-ב-ש.
תופעות בבניין התפעל:
1. שיכול עיצורים - התופעה חלה כאשר פ' הפועל היא ש*י"ן, *שי"ן או סמ"ך - הסתפר (שורש ס-פ-ר), השתכר (שורש ש-כ-ר), השתלם (שורש ש-ל-מ).
2. הידמות חלקית - התופעה חלה כאשר פ' הפועל היא ז' או צ' - הזדקן, הצטלם. (שורשים ז-ק-נ, צ-ל-מ).
התזקן --שיכול עיצורים--> הזתקן ---הידמות חלקית---> הזדקן.
התצלם --שיכול עיצורים---> הצתלם --הידמות חלקית---> הצטלם.
3. הידמות מלאה - כאשר פ' הפועל היא ד' או ט', היא מדמה ל-ת' של בניין התפעל. ה-ת' נופלת ובמקומה מופיע דגש משלים:
התטהר ----> הטטהר ---> הטהר (שורש ט-ה-ר).
4. הבלעות/התלכדות - תופעה שחלה כאשר פ' הפועל היא ת' - היא מתלכדת עם ה-ת' של בניין התפעל ל-ת' אחת שבה מופיע דגש חזק משלים, ואז ב-ע' הפועל מופיע דגש חזק תבניתי:
התתמם ---> התמם.
גזרת נפי"ו (נחי, פ' הפועל, יו"ד או ו"ו)- מתקיימת בבניינים קל, נפעל, הפעיל והופעל בלבד. בגזרה זו פ' הפועל היא יו"ד או ו"ו.
בניין קל: ירש, יורש, יירש, ינק, יונק, יינק.
מספר פעלים שבהם ה-יו"ד השורשית חסרה בעתיד: תצא, תשב, תדע, תלד, תלד.
פועל מיוחד: הלך, הולך (בעבר ובהווה הפועל שייך לשלמים), ילך, תלך, לך, ללכת (בשאר הזמנים הפועל שייך לגזרת נפי"ו).
בניין נפעל - ה-יו"ד השורשית הופכת ל-ו"ו אם קריאה, תחיליות נו (no) בעבור ובהווה בלבד - נולד, נולד (הכתיבה והניקוד זהים בשני הזמנים), בשאר הזמנים ה-יו"ד מופיעה - יוולד, היוולד (ציווי), להיוולד, היוולדות.
בניין הפעיל - ה-יו"ד השורשית הופכת ל- ו"ו אם קריאה, תחיליות הו, מו ויו (ho mo yo) בזמנים עבר, הווה ועתיד בהתאמה:
הוריד, מוריד, יוריד, להוריד, הורדה, הורד (ציווי).
חמישה שורשים שבהם ה-יו"ד השורשית נחה ולפניה צירה (תחילית בצירה):
הימין, הישיר, היטיב, היניק, י-ל-ל.
בניין הופעל - תחילית בשורוק (ולא בקיבוץ, משום שהו"ו צריכה להיכתב, מאחר והיא חלק מהשורש), תחיליות הו, מו ויו (hoo moo yoo) בזמנים עבר, הווה ועתיד בהתאה:
הורד, מורד, יורד.
אז במקרה הזה:
הפועל תושיב שייך לגזרת נפי"ו, מאחר שאם נעביר את הפועל לצורת הנסתר בזמנים שונים נקבל: הושיב, מושיב, יושיב.
הו-מו-יו. לכן הגזרה היא נפי"ו, בניין הפעיל.
גזרה שבה לכל פועל שלוש אותיות שורש, וכל שלוש אותיות השורש מופיעות בכל הזמנים. הגזרה מתקיימת בכל שבעת הבניינים (קל, נפעל הפעיל, הופעל, פיעל, פועל והתפעל).
בניין הפעיל - תחילית בחיריק בעבר - הלביש, ותחיליות בפתח בכל שאר הזמנים - מלביש, ילביש, הלבש. שורש ל-ב-ש
בניין הופעל - תחילית בקיבוץ (שלוש נקודות באלכסון) בכל הזמנים - הולבש, מולבש, יולבש (בכתיב חסר עם ניקוד הפעלים נכתבים ללא ו"ו).
בניין נפעל - נ' תחילית מנוקדת בחיריק בעבר ובהווה: נכנס, נכנס(שורש כ-נ-ס). בעבר ע' הפועל מנוקדת בפתח, ובהווה בקמץ (במקרה הזה - ע' הפועל היא ה-נ' שלפני ה-ס'). בעתיד ובציווי ה-נ' נופלת ובמקומה מופיע דגש חזק משלים ב-פ' הפועל - ייכנס, היכנס, היכנסות, להיכנס.
סימן לזיהוי: חד"ק (חיריק, דגש, קמץ) סד"ק (סגול, דגש קמץ) בעתיד. חד"ק - ייכנס (חיריק ב-יו"ד, דגש חזק משלים ב-כ' והכ' מנוקדת בקמץ). סד"ק רק בגוף מדבר - אכנס.
בניין קל - בניין שהוא קל מתוספות, במשקלים שונים:
פעל (paal) - שמר, שומר, ישמור. שורש ש-מ-ר.
פעל (pael) (מציין מצב) - דבק (שורש ד-ב-ק), גדל(שורש ג-ד-ל).
פעול (paol) (מציין מצב) - גדול. שורש ג-ד-ל.
פעול (paool) - קצוב.
בנקבה וברבים, פ' הפועל מנוקדת בחיריק: שמרי, שמרו. שורש ש-מ-ר.
אם ל' הפועל היא ת' או נ', היא מתלכדת עם האותיות של הגוף - שכנו (ולא שכננו), שבתי (ולא שבתתי), נחתי (ולא נחתתי). השורשים: ש-כ-נ, נ-ח-ת ו ש-ב-ת.
הבניינים הכבדים - פיעל, פועל והתפעל (בכל הבניינים יש דגש חזק תבניתי ב-ע' הפועל):
בניין פיעל - פ' הפועל מנוקדת בחיריק בעבר - סיפר, ובפתח בכל שאר הזמנים - מספר, יספר, ספר, לספר. שם פעולה: סיפור. שורש: ס-פ-ר.
ביקש, מבקש, יבקש, לבקש. שם פעולה: בקשה. שורש ב-ק-ש.
בניין פועל - פ' הפועל מנקודת בקיבוץ בכל הזמנים - סופר, מסופר, יסופר. שורש ס-פ-ר.
בניין התפעל - תחילית ב הת', מת' וית' בעבר, הווה ועתיד בהתאמה - התלבש, מתלבש, יתלבש, להתלבש, התלבשות. התלבש (בציווי). שורש ל-ב-ש.
תופעות בבניין התפעל:
1. שיכול עיצורים - התופעה חלה כאשר פ' הפועל היא ש*י"ן, *שי"ן או סמ"ך - הסתפר (שורש ס-פ-ר), השתכר (שורש ש-כ-ר), השתלם (שורש ש-ל-מ).
2. הידמות חלקית - התופעה חלה כאשר פ' הפועל היא ז' או צ' - הזדקן, הצטלם. (שורשים ז-ק-נ, צ-ל-מ).
התזקן --שיכול עיצורים--> הזתקן ---הידמות חלקית---> הזדקן.
התצלם --שיכול עיצורים---> הצתלם --הידמות חלקית---> הצטלם.
3. הידמות מלאה - כאשר פ' הפועל היא ד' או ט', היא מדמה ל-ת' של בניין התפעל. ה-ת' נופלת ובמקומה מופיע דגש משלים:
התטהר ----> הטטהר ---> הטהר (שורש ט-ה-ר).
4. הבלעות/התלכדות - תופעה שחלה כאשר פ' הפועל היא ת' - היא מתלכדת עם ה-ת' של בניין התפעל ל-ת' אחת שבה מופיע דגש חזק משלים, ואז ב-ע' הפועל מופיע דגש חזק תבניתי:
התתמם ---> התמם.
גזרת נפי"ו (נחי, פ' הפועל, יו"ד או ו"ו)- מתקיימת בבניינים קל, נפעל, הפעיל והופעל בלבד. בגזרה זו פ' הפועל היא יו"ד או ו"ו.
בניין קל: ירש, יורש, יירש, ינק, יונק, יינק.
מספר פעלים שבהם ה-יו"ד השורשית חסרה בעתיד: תצא, תשב, תדע, תלד, תלד.
פועל מיוחד: הלך, הולך (בעבר ובהווה הפועל שייך לשלמים), ילך, תלך, לך, ללכת (בשאר הזמנים הפועל שייך לגזרת נפי"ו).
בניין נפעל - ה-יו"ד השורשית הופכת ל-ו"ו אם קריאה, תחיליות נו (no) בעבור ובהווה בלבד - נולד, נולד (הכתיבה והניקוד זהים בשני הזמנים), בשאר הזמנים ה-יו"ד מופיעה - יוולד, היוולד (ציווי), להיוולד, היוולדות.
בניין הפעיל - ה-יו"ד השורשית הופכת ל- ו"ו אם קריאה, תחיליות הו, מו ויו (ho mo yo) בזמנים עבר, הווה ועתיד בהתאמה:
הוריד, מוריד, יוריד, להוריד, הורדה, הורד (ציווי).
חמישה שורשים שבהם ה-יו"ד השורשית נחה ולפניה צירה (תחילית בצירה):
הימין, הישיר, היטיב, היניק, י-ל-ל.
בניין הופעל - תחילית בשורוק (ולא בקיבוץ, משום שהו"ו צריכה להיכתב, מאחר והיא חלק מהשורש), תחיליות הו, מו ויו (hoo moo yoo) בזמנים עבר, הווה ועתיד בהתאה:
הורד, מורד, יורד.
אז במקרה הזה:
הפועל תושיב שייך לגזרת נפי"ו, מאחר שאם נעביר את הפועל לצורת הנסתר בזמנים שונים נקבל: הושיב, מושיב, יושיב.
הו-מו-יו. לכן הגזרה היא נפי"ו, בניין הפעיל.