אני מתגעגע לזה שאנשים מסתכלים עלי כמעורר השראה, כבעל מעוף, גאון, שמרגישים זכות לדבר איתי.

שואל השאלה:
מה בעצם העצה פה? אני מכיר הרבה אנשים מדהימים, אני מכיר את עצמי, מכיר את האנשים סביבי

חסרים כאן האמצעים להפגין את הייחודיות שלי... אני כמו חד קרן ביער האסור. מקסים ככל שיהיה, היצורים ביער יראו אותו כחיה סתמית נוספת.

גם לי קרה בשנה האחרונה של התיכון אבל אין מה לעשות צריך להכיר את עצמך מחדש עם אנשים חדשים

להבין שיש עוד אנשים בעולם, ולנסות להכיר אותם

אם אתה רוצה שאנשים יסתכלו עלייך כך בחזרה תחזור לחטיבות, לבתי הספר היסודיים ותעביר שיעורים פרטיים. תפגין את הידע שלך שם וילדים יעריצו את החכמה וישאפו ללמוד עוד