אני בן 14, כתבתי שיר למבוגרים יותר... לקח לי ימים לכתוב... בבקשה תביעו דעה..

שוב אותו סיפור חוזר,
המחשבות מתחילות להיגמר,
העיניים מנסות להיעצם,
להיזכר ברגעים ההם,
הלב רוצה שוב להרגיש אותך
כשאת איתי אני מרגיש כמו מלאך,
ההרגשה שלי אלייך עצומה,
כן יש לזה מילה "אהבה"
והלב שלך נסגר לאט לאט,
השארת אותי לבד כאן ממוטט.
רק המחשבות הבודדות, עוד זוכרות את הדרכים הנפלאות...
שלנו יחד.....
פזמון:
ולא מבין למה......
כל זה קרה...
מסתכל על העבר בעין פקוחה,
והלבד שלי גומר אותי סופית
איך כל זה ביננו נגמר,
איך הלב שלך את שלי שבר..
הזכרונות שלנו מעלות לי דמעות,
כבר מתחיל להישכח הזכרונות,
הדיבורים שלנו יחד, והחיבוק שלנו באמצע הסופה
כבר ראיתי את עצמי איתך בחופה.
ואני כאן לבד... שבור כלכך....
בית 2:
ועכשיו..., אני מנסה לדמיין... לעצום עיניים ולחשוב שאת כאן...
לחבק את עצמי ... כאילו זה את.... איך פרידה של שנינו......
הרסה חיים...
בואי חזרי אליי....
תתני לי חיבוק אמיתי ותהיי כאן איתי...
פזמון:
ולא מבין למה......
כל זה קרה...
מסתכל על העבר בעין פקוחה,
והלבד שלי גומר אותי סופית
איך כל זה ביננו נגמר,
איך הלב שלך את שלי שבר..
הזכרונות שלנו מעלות לי דמעות,
כבר מתחיל להישכח הזכרונות,
הדיבורים שלנו יחד, והחיבוק שלנו באמצע הסופה
כבר ראיתי את עצמי איתך בחופה.
ואני כאן לבד... שבור כלכך....
בית 3:
אז בקיצור ....
הלב שלי שבור..
צריך אותך איתי כמו מים
אהבה כזאתי באה משמיים...
אז תלכי, תבלי ותצאי עם חברות.. אני לך כבר לא חשוב
העתיד שלנו היה כתוב...
אז אהובתי , להתראות...
פזמון:
ולא מבין למה......
כל זה קרה...
מסתכל על העבר בעין פקוחה,
והלבד שלי גומר אותי סופית
איך כל זה ביננו נגמר,
איך הלב שלך את שלי שבר..
הזכרונות שלנו מעלות לי דמעות,
כבר מתחיל להישכח הזכרונות,
הדיבורים שלנו יחד, והחיבוק שלנו באמצע הסופה
כבר ראיתי את עצמי איתך בחופה.
ואני כאן לבד... שבור כלכך....{x2)