אני בת 17 וגרה עם ההורים שלי בבית ועם אחי, ואבא שלי הוא בן אדם נורא עצבני תמיד היה, אבל הוא גם עובד בעבודה שמוציאה ממנו עצבים בלי סוף, בעיקר בשנים האחרונות אבא שלי תמיד הוציא עלי את העצבים שלו, אם זה בקללות או בהשפלות והכל.. היום בבוקר קמתי להתארגן לבית ספר והיה ממש חם.. ואבא שלי דפק לי על הדלת שעה ואני כל שניה אמרתי לו שאני ערה ואני ערה והוא המשיך בכוונה (תחסכו תגובות של הוא לא שמע, הוא שמע) וקמתי והתחלתי להתארגן ואח שלי אמר לי שמשאירים אותו בבית וששאלתי את אמא שלי למה אבא שלי קפץ ואמר כי ככה באלי שהוא ישאר ושאלתי את אמא שלי למה ולא אותו והוא המשיך כי ככה באלי כוסרעבק ערס יא מטומטמת, הלכתי לבכות בחדר ובסוף הלכתי לבית ספר ושחזרתי לפני עשר דקות בערך הוא שאל אותי איך חזרתי והלכתי לחדר בעצבים, והוא המשיך לשאול ופשוט התעלמתי ממנו.. מוצדק? מה לעשות? למה היחס הזה מגיע לי
ברור שמוצדק, ולאף אחד לא מגיע יחס כזה. אל תיתני לו להתייחס אלייך ככה, גם אם הוא אבא שלך. התנהגות כזאת לא מצדיקה דבר. אם הוא לא ילמד לשלוט בכעסים שלו, תנקטי במעשים.