מקווה שמישהו יצליח להבין אותי כי אין לי למי לפרוק..

זה קשור לאקס שלי. כבר שנתיים שזה לא עוזב אותי. הוא היה האהבה הראשונה שלי, הפעם הראשונה שהרגשתי אהבה תמימה למישהו בלי אינטרסים. גם כשהיה קשה הוא נלחם עליי ותמיד אמר את המילים הכי יפות שגרמו לי להאמין לו. אהבתי להיות איתו, התרגשתי כל פעם לפני שנפגשנו ורק ספרתי את השעות עד שניפגש. הוא פגע בי הרבה ותמיד סלחתי כי לא יכולתי לדמיין את החיים שלי בלעדיו. בסופו של דבר אחרי ריב שהיה לנו הוא החליט שלא מתאים לו ושהוא רוצה שניפרד. הרגשתי שהעולם שלי קןרס עליי. התחננתי שייתן לי עוד הזדמנות והוא אפילו לא הסתכל לי בעיניים ולא היה מוכן. בכיתי את חיי והייתי בדיכאון עמוק הרבה מאוד זמן. עם הזמן זה השתפר, הפסקתי לעקוב אחריו באינסטגרם כי זה עשה לי רע ואז גם הוא אחריי ובאיזה שהוא שלב הוא העלה תמונה עם החברה החדשה שלו. באותו רגע נכנסתי שוב לדיכאון. באמת שהרגשתי שרציתי למות. לא הבנתי איך הוא החליף אותי ככה ושברתי את הראש מה יש בה שאין בי. הם כבר יותר מחצי שנה ביחד ועוברת עליי תקופה של עליות וירידות ןכל מה שאני רוצה, עם כמה שזה נשמע מגעיל, זה שהם ייפרדו. אני יודעת שלא התאמנו, שלא באמת הייתי מאושרת איתו, אבל לדעת שיש לו מישהי אחרת זה פשוט שובר אותי!! ושהוא מבלה איתה ואוהב אותה..
כל מה שלא עשיתי לא עבד ויצאתי עם בנים אחרים, השקעתי בעצמי, טסתי לחול ותמיד כשאני לבד אני חוזרת לחשוב עליו.
זה יעבור לי אי פעם? כבר שנתיים שאני תקועה עליו וזה הזוי כי לא הייתי חוזרת אליו בחיים!! מה יש לי? למה זה לא עובר? מה לעשות? מישהו חווה את זה ויכול להגיד לי איך יוצאים מזה?