זה לא פרדוקסלי שאנשים שתומכים בפוסטמודרניזם מאמינים שאין אמת, אבל כן מאמינים שזה שאין אמת זה אמת?

זה לא סתם פארדוסקלי, אלא גם אירוני.
לדעתי, באין אמת, הכוונה היא שהכל לא בוודאי, והקרוב ביותר לאמת, הוא שלעולם לא נגיע לאמת.
כמו למשל, אדם שרוצה להגיע לשלמות, זה בלתי אפשרי, אבל הוא בכל זאת מתקדם, למרות שהיעד הסופי בלתי אפשרי,כמה שיותר קרוב אליו.
אישית, לדעתי, יש אמת, העניין הוא שהתפישה שלנו רחוקה כל כך מקיומה של האמת הזו, ולכן היא יכולה להיות סובייקטיבית.

הכביכול פרדוקס הזה, לא מוכיח כי התפיסה היא פרדוקסלית, אלא כי השפה עצמה היא הפרדוקסלית.
הלוגיקה המתהווה שבשפה, היא לוגיקה מעגלית, שחוזרת על עצמה.
למעשה, כל הסימנים הללו של השפה מעולם לא מתגשמים בעולם המסומנים. והעניין הוא לא רק שאין אמת, אלא שהכל זה אמת.

אמת - השקר הומצא עם השפה.
עוד אמת - האמת עצמה הומצאה עם השפה.
עצם הפעולה של להבדיל בין עצמים שונים לדוגמה בין חולצה לבין אבן, עצם הפעולה של מחשבה ראשונית - כל זה לא יכול להתבצע ללא השפה שלנו.

כל זה מוביל בהתחלה לתפיסות בזרם האידיאליזם, וכצפוי, זה באמת הוביל כך את הפילוסופים הפוסט קאנטיניים.
אבל בסופו של דבר זה גם הוביל לרלטיביזם רדיקלי.

שאלה יפה ובאמת מעצבנת אותי הדעה הזאת שאין אמת