אני מאוהבת בגיס שלי

קשה לי ממש להגיד את זה בפה מלא אבל כנראה שזה המצב ואני צריכה עזרה מכם.

אתאר לכם את המצב בבית פחות או יותר. אני די היצור המוזר של הבית (מבחינתם), בואו נגיד שהמשפחה שלי די שטחית כולל אחותי הנשואה אבל הם לא מודים או מודעים לזה בכלל, לדוגמא אותי מעניינים נושאים יותר מהותיים ומורכבים.
לפני כשנה אחותי התחתנה (נדלג על הקטע שהוא הגבר הכי חתיך שאני מכירה), עם בחור חכם, חיובי, שנון, בוגר והסגנון שלו שונה לחלוטין מסגנון המשפחה שלי.
הכל התחיל מזה שבעקבות היותי היצור של הבית אני רבה לא קצת עם המשפחה, בארוחות משפחתיות אני תמיד בפלאפון והבריחה שלי זה לצאת עם חברים. עד הרגע שגיסי נכנס לחיים שלנו.
מאז תמיד בחגים וארוחות (אנחנו משפחה שנחשבת משפחתית מאוד, כל שבת יש ארוחה חגיגית וכל יום יש ארוחת ערב משפחתית, עושים הרבה מנגלים, טיולים וכאלה), לענייננו, מאז שגיסי הגיע עם כל האופטימיות שלו והשיחות המעניינות שהוא יוצר, יש הרבה יותר עניין בבית. ואפשר לומר שאני והוא התחברנו על השנייה הראשונה, מכל המשפחה שלי יש לנו הכי הרבה תחומי עניין מקבילים ונושאים משותפים. הוא גם נהנה לדבר איתי ותמיד כשהוא מגיע הוא ניגש אלי ומתעניין לשלומי, תמיד אנחנו צוחקים על דברים ביננו כולל על המשפחה שלי. ובפסח האחרון, כאשר טיילנו כל המשפחה (שאגב גיסי זה שסגר ואירגן את רוב הדברים), באיזשהו שלב כולם היו מתעייפים וחוזרים לשרוץ במקום שבו ישנו ואני וגיסי היינו ממשיכים עוד להסתובב וללכת למקומות.

בגדול ממש אהבתי את גיסי תמיד, אבל עכשיו כשהוא לא כאן (הם גרים בעיר אחרת), אני מרגישה אליו געגוע עז עד שקשה לי להרדם בלילה. וכשקורה לי משהו לא נעים בבית או מחוץ לבית אני רק רוצה שהוא יהיה ליידי.
לא יודעת איך להגדיר את התחושה.
מה שבטוח זה שאין לי יותר מידי מה לעשות עם זה. אחרי הכל הוא גיסי והוא האדם שעושה את אחותי מאושרת.
ואני די כבולה בחוסר אונים שמכאיב לי עד שיתוק.
צריכה את עזרתכם, תודה למדהימים שקראו עד כאן.