אני לא מפסיקה לבכות זה פשוט פגע בי ואני לא יודעת איך להמשיך מפה .

הייתי חייבת ללכת להנשהו 45 דק הלוך חזור לקכת משהו, וביקשתי מאחותי שתלך איתי (היא בת 10 אני 16) היא לא רצתה בסוף שכנעתי אותה אבל היא הייתה ממש כועסת עלי ועצבנית עלי וכזה דיברת איתי כאילו אני חייבת לה משהו.
אז אנחנו כזה יוצאים מהבית הולכים ואני מתחילה לדבר איתה ( אני תמיד מספרת לה דברים כיאלו איך עבר עלי היום מקרים שקרו וכולי ) בקיצור היא כזה מתחילה לדבר עלי בזלזול ואנחנו מתחילות כזה לריב של למה היא צריכה ללכת איתי וזה וזה....
בקיצור בדרך חזרה אני מתחילה לצחוק ממשהו שהזכרתי בו והיא פשוט התעצבנה עלי והתחילה לצעוק עלי שאני יפסיק כבר לחייך (אני בנאדם שתמיד צוחק מכול שטוש)
בקיצור ממש נפגעתי
כשהגענו הבייתה אז היא שפכה מים על הריצפה ואמרתי לה שנגנב את זה היא הלכה אבל לשירותים חוזרת יושבת על הספא לראות טלוויזיה ואני התעצבנתי כי השליולית מים שהיא שפכה מול האף שלה ואני התעצבנתי וצעקתי עליה שתקום ותנקה היא התחילה לצעוק עלי מי זה את בכלל שתגידי לי מה לעשות וזה וזה ועוד כמה דברים


הלכתי לחדר שלי דפקתי את הדלת כול כך חזק שהיא נסגרה ושוב נפתחה יצאתי ואמרתי לה שנמאס לי שהיא חושבת שהיא מעלי ושהיא יכולה לזלזל בי כול הזמן והלכץי לחדר, זה כול כך כאב לי הלב שלא היה לי כוח אפילו לצעוק עלי ...
הלכתי לחדר היא כזה אמרה " אוייש עכשיו תתחילי לבכות כמו ילדה קטנה " בזלזול .
התחלתי כול כך חזק לבכות שלא יכולתי לנשום ממש כאב לי שאחותי זאתי שאני תמיד שומעת עליה מספרת לה הכול וזה מה שהיא אומרת לי
התחלתי לבכות את הנשמה שלי היא רצה אחרי שאחרי שמעה והתחילה להגיד סליחה סליחה את רוצה וזה .
ופשוט לא יכולתי לדבר .
והיא התחילה לבכות יחד איתי .
אני לא יודעת למה היא ככה איתי היא תמיד מזלזלת בי .
סליחה שזה כול כך ארוך פשוט הייתי חייבת להוציא את זה ממני.