14 תשובות
כנראה את ממש מתגעגעת אליו זה נורמאלי
אנונימית
שואל השאלה:
לא חס ושלום.
פשוט קשה לי שהוא הולך ואני בלעדיו
זה נקרא להיות אובססיבית. אני מבינה את ההרגשה וגם אני הייתי ככה ובסופו של דבר הבנתי שאם זה ימשיך להיות ככה אז זה יפגע בי ובסביבה שלי בסופו של דבר אז שכנעתי את עצמי בכוח להקשיב ולחשוב על דברים אחרים ולהעסיק את עצמי יותר, עוזר :)
הוא הולך הביתה ותוכלי לפגוש אותו תתעודדי הכל בסדר!
שואל השאלה:
תודה לכולם זה ממש עוזר .
זה בסדר, אני גם ממש מתבאסת עשחבר שלי הולך הביתה . אבל זה קצת מוגזם לדעתי באופן שאת מציגה את זה לא צריך לבכות ולהתעצבן מזה כלכך, הרי הוא יחזור מחר או בעוד יומיים זה לא משנה. תזכירי לעצמך שהוא חייב גם לחזור הביתה ולא יכול להיות איתך כל הזמן ושזה לא בסדר שהכעס הזה יצא עליו ועל הסובבים אותך
אני ממש מבינה אותך, פעם גם אני הייתי כמוך, הייתי ממש חרדתית ולא רציתי שהוא יעזוב אותי.
עד שהוא התגייס והתחלנו להתראות פעם בשבועיים, והאמת שהתרגלתי לזה וזה לא כזה נוראי, כי בשבועיים האלה יש זמן לצבור חוויות, סיפורים מעניינים לספר אחד לשניה, והכי חשוב געגוע...
פשוט נסי להתרגל לזה ותחשבי על הטוב שזה יכול לתת לך.
נכון, אולי תתארו פעם ביומיים ולא פעם בשבועיים, אבל תחשבי על זה שזה הרבה יותר טוב קשר שיש בו ספייס ולא תקועים אחד בתחת של השני וזה.
הכל בסדר, אני מאמינה שגם הוא תמיד חושב עלייך ורוצה להיות איתך, אבל את צריכה לזכור שיש לשניכם חיים מחוץ לזוגיות.(:
את באמת קצת אובססיבית..
יש לו בית יש לו משפחה יש לו את החיים שלו אתם לא נשואים הוא לא צריך כל יום לישון איתך ולהיות איתך את חייבת לשחרר קצת ובמקום לעשות דרמות ולבכות פשוט להעריך את מה שיש
אני גם סוגשל הייתי ככה, אפילו הייתי מקיאה ברגע שהוא היה נוסע. עם הזמן פשוט הכנסתי לעצמי לראש שהוא יחזור, זה לא שאני לא אראה אותו יותר ושאם זה ימשיך זה פשוט יהיה אובססיה ותלותיות מוגזמת ויפגע בי ובו. זה קשה לשחרר מזה, אבל את צריכה להבין שגם לו יש חיים וגם לך צריך להיות חיים חוץ ממנו (לא אומרת שאין לך כאלה) ולזכור שאת תמיד תראי אותו שוב וזה לא שזו הפעם האחרונה שתיפגשו.
אוהבים אותך לא צריך לבכות
שואל השאלה:
תודה רבה לכולם מעריכה את הכנות ומקבלת את זה :)
זה דעה שלו ולא חייב כאילו תמיד ליהיות יחד יש את שאר היום
אנונימי
למה את בוכה ? הוא עושה לך משהו ?
תזכירי לעצמך שהוא לא הולך לצבא לחודשים, סהכ הולך הביתה