אם מישהו אומר שהוא מאמין באלוקים "בדרך שלו" - למה הוא משייך את האמונה הזאת לאלוקים?

יש כאלה שמאמינים שיש משהו , לא ה' אבל משהו בשמיים ..
יש כאלה שמאמינים שיש ה' אבל גם יש את המפץ הגדול וככה נוצר ה'
יש חילוניים שמאמינים בה' אבל לא מקיימים את המצוות או חלק מהמצוות
ויש כאלה שמקבלים את תורת השם :)
לכל אחד יש אמונה אחרת פה לדעתי ואין לי מושג למה אנשים שמאמינים בשלושת הדרכים הראשונות שכתבתי עדיין מחשיבים את עצמם כמאמיני השם..

שואל השאלה:
אני ממש מסכים איתך. אני אגיד לך יותר מזה: יש אפילו מישהי שכתבה שהיא "דתייה", ויש מצוות שהיא לא רוצה לקיים (אז איזה מי "דתייה" היא"? אחד כזה נקרא "מומר", לא "דתי".) והיא מאמינה באלוקים "בדרך שלה". נראה לך שה' יקבל את זה? הרי היא לא מקבלת את כל מה שה' מסר לנו, יותר בזה היא לא רואה בעין יפה כן לקקבל את כל מה שהתורה אמרה (לתעב עת משכב זכור והם דברים מתועבים)...

היא מאמינה בדרך שלה. לא כל בן אדם עושה את אותן מצוות, כל אחד מאמין בדרך שלו ועושה את מה שנראה לו לנכון.

שואל השאלה:
קקטוסית1, אם מישהו עושה את רק מה שנראה לו לנכון - זה אומר שהוא ממאין בעצמו ולא בה'. להאמין בה' - זה להתבטל אליו לגמרי ולהאמין שמה שה' צוה - זה דבר הכי נכון והכי טוב שיכול להיות. בטח שלא לחלוק עליו יתברך.

הוא מאמין באלוקים אבל לא שומר שבת ועושה דברים שמקרבים אותו לאלוקים..
הוא עושה דברים בדרך שלו
ובכך הוא מתבטא אליו ומצליח להאמין בה'

אם הוא ככ גדול ודגול מה שהיא תעשה לא כזה יזיז לו
והיא לא חייבת לאמין בכל ההלכות היא יכולה לאמין במה שנשמע לה הגיוני

שואל השאלה:
heyout, לה' זה לא לא יכול להזיק, מי שיפגע שהחוטא ולא ה'.
וכן, היא חייבת להאצן בכל ההלכה, כי ככה ה' צוה עלינו.

הוא מאמין בכוח עליון פשוט לא בצורה שאתה מאמין בו, לא צריך להתפלסף על כל דבר