לפני כמה ימים בא אלינו בן של חברים של ההורים... התחברנו די מהר והוא סיפר לי את הגישה שלו לחיים

ואחד מהדברים שהוא סיפר זה שהוא חושב שבגיל 30 בערך הוא ינתק קשר מההורים מכיוון שהקשר החברתי איתם כבר עכשיו פחות מעניין אותו מקשרים חברתיים אחרים והוא בטוח שעד גיל 30 הוא ימצא עוד הרבה יחסית קשרים חברתיים שטובים לו יותר מהוריו ולכן שלא יהיה זקוק להם פשוט ינתק מהם קשר.

האמת היא שאני לגמרי מבין אותו.... רק תועלת יוצאת לו מהעניין והורים באמת נהיים מאוסים ונטל בשלב כולשהו בחיים.
יש סיכוי שאנחנו חושבים ככה בגלל סיבות פרטיות שלנו (לא קשורות למען האמת להורינו) ולכן זה נראה לנו מעשה רציונלי לחלוטין שרבים כנראה צריכים לפעול לפיו.

תחשבו על זה: אם נשקיע פחות בהורינו שהזדקנו יהיה לנו זמן ליותר קשרים חברתיים שכן יניבו תועלת, יהיה לנו זמן לסטארט אפים, ולמשפחה שיצרנו לעצמנו (שאם תקשיב לנו ותפעל בצורה רציונלית תנתק מאיתנו קשר כאשר יהיו קרובים לגיל 30).

אני יודע שזו גישה די הזויה אבל אני בטוח ב 87% פלוס מינוס שאפעל בגישה הזו במהלך חיי... מה דעתכם על הגישה שלי ושל רותם (הבן של חבריהם של הורי) לחיינו? האם תאמצו אותה בעתידכם או תשקלו לאמץ אותה?

אני חושב שאם אדם משקיע בערך 5 שעות בהוריו בשבוע לא כולל שיחות טלפון הוא הורס לעצמו והוא יכל להניב תועלת מ5 השעות האלו שבחודש הופכות ל20 פחות או יותר וזה יוצר מצב שכמעט יממה בחודש האדם הזה משקיע בהוריו במקום בפיתוח קשרים חברתיים שיעזרו לו בעתיד ולדאוג למשפחתו הפרטית ולכך שהעתיקו לא יהיה תלוי אף לא לשנייה בילדיו.

עריכה: גם אני הייתי מופתע כאשר שמעתי זאת אך אז חשבתי עם ההיגיון ולא עם הרגש והבנתי שהגישה הזו כנראה תתאים יותר לאורח החיים שאני רוצה לנהל בעתיד.
כשהורי הביאו אותי לעולם הם לא ידעו שאני אהיה ילד עם חשיבה שונה משל הרוב, שאני אתחבר לאנשים שונים מהחברה לרוב בגלל מנת המשכל שלהם שגבוהה מהממוצע כמו שלי. כיום הם יודעים שאין איך לחזות את מה שאני עתיד לעשות כי אני לא עתיד לפעול בדרכים הנחשבות לנורמה בחברתנו ולכן לדעתי הם לא יתקשו יותר מידי אם אנתק את הקשר בעדינות. הם אנשים טובים אך לא סוג האנשים שלדעתי יצעד איתי במהלך כל חיי. אני חושב שאנו השליטים של חיינו ואנו צריכים להתמקד בראש ובראשונה במה שיהיה טוב לנו ורק אז לאחרים. אני חושב שלא תמיד האחרים שאנו באמת צריכים לדאוג להם הם הורינו עם כמה שזהו מעשה כפוי טובה.