קשה לי כל כך..

תנסי לדבר על זה לעומק עם מישהו מקצועי שיוכל לעזור. אם את רוצה אני לא מקצועי אבל אוכל לנסות להקשיב

גם אני...

תדברי עם המשפחה תספרי על המצב . קודם כול תיתיעצי עם משהוא מהמשפחה שמבין אותך או לפחות חבר/ה אחד/ת שיש לו/ה מצב דומה . אוליי תנסי לפעמים לשלוט קצת עם לא יוצא לא נורה בסוף תצליחי להשתלט על עצמך .

שואל השאלה:
^^הבעיה היא שהתקופה הזאת היא לא במשך חודשיים.. היא במשך 8 שנים. ניסיתי להתאבד פעם אבל הבנתי שזה לא ילך והנה אני פה.
אני נכנסת לאינטרנט רק כדי לברוח מהבעיות בחיים שלי, אבל זה כשאני שוכחת שגם באינטרנט לא הכל דבש.
כמות האנשים שהבטיחו שהם יהיו שם ועזבו אותי בלי סיבה היא בלתי נספרת, ואין לי אף חבר/ה שאני יכולה לשפוך בפניהם את הלב.
כל בן אדם שאני פורקת מולו בסוף משתמש בזה נגדי מכיוון שהוא יודע מה נקודות החולשה שלי.
כשהתחלתי את החטיבה הייתי בטוחה שמתחילה תקופה חדשה בה אני מאושרת. אבל אני כבר כיתה י' ושום דבר לא השתנה מאז היסודי.
אני לא מרגישה בטוחה באף מקום ועם אף אחד.
כל בן אדם שאני מדברת איתו ומרגיש לי נחמד משתנה אחרי שבוע.
אני מפחדת להיקשר לאנשים כי אני יודעת שבסוף אני אפגע.
אני לא מכירה אף בן אדם במצב דומה לשלי, כל מי שאני מכירה אוהב את המקום שהוא נמצא בו ואוהב את עצמו.
פעם הייתי שמחה הרבה יותר אבל כשאני מתאכזבת כל כך הרבה זה כבר קשה.
חברותית אני תמיד כי למרות שאני יודעת שזה לא ייגמר טוב אני תמיד מנסה ליצור קשר עם אנשים חדשים.

אני פשוט טעות, תקלה בפס ייצור.
ההורים שלי בכלל רצו ילד אחד ולא תאומים
אני לא מסוגלת יותר..

מוזמנת לדבר איתי בפרטי

אני מאוד מבינה אותך
אני במצב מאוד דומה
אם את רוצה לדבר, את מוזמנת בפרטי

למי את חושבת יש כוח לקרוא

תכתבי לי בפרטי, אני באמת רוצה לנסות לעזור לך