נכנסתם פעם לדיכאון עמוק? אם כן איך יצאתם מזה?

אמרו לי שיהיה בסדר ונרפאתי :)

כן ועוד לא יצאתי מזה

נעלי פקקים אז זה לא באמת דיכאון זה לא עובר כל כך בקלות

עוד לא יצאתי לא נראלי אני אצא מתישהו

כן, ויצאתי מזה בזכות החבר שלי שעושה אותי שמחה בכל יום

^ אוו

כן תני לזה תזמן תבכי תתפרקי (רק לא לחתוך וכאלה ממש לא הפיתרון) ובאיזשהו שלב כאילו די בא לי לחיות תחיים ולא לבכות כל יום בום שימי מוזיקה תעשי משהו שאת אוהבת ותתפרעי

כן, עוד לא יצאתי מזה אבל אל תוותרי! אם את צריכה משהו, כל דבר - אני פה

עד היום לא יצאתי מיזה זה יכול לקחת גם שנים עד שזה יקרה צריך איזשהו משהו שיכניס אור לחיים ושימחה וככה הדיכאון ישכח ויחלוף עד אז הוא לנצח ישאר חזק או חלש ישאר אפילו שאריות

את צריכה לזכור את כל ההישגים שלך בחיים, מה השגת שאחרים לא השיגו.
ואם לא השגת, להרכיב מטרה.
זה יכל להיות-רשיון
סכום כסף מסוים שאת רוצה שיהיה בזמינות שלך
יכל להיות ידע מסוים
יכל להיות הכל

כמה פעמים
בפעמים הראשונות פשוט דיברתי עם חברים על זה, בפעם האחרונה הבנתי את הסיבות שבגללן הכל התחיל ואז הבנתי שהן לא נכונות והסברתי את זה ואז אחרי כמה שבועות העצב נעלם, ואתמול התחילה לי עוד אפיזודה.
הגעתי למסקנה שהדרך הכי טובה להתמודד עם זה היא פשוט שיהיה לי פחות אכפת אם אני עצובה או לא ולתת לזה לעבור לבד. כי אם אני מנסה לברוח מהדיכאון אני לא מצליחה (flight), אם אני מנסה להילחם בו אחרי כמה שבועות אני מתרסקת הרבה יותר (fight), אז אני עברתי ל freeze

כן.. זה עבר לי עם הזמן..