איך להשלים עם העובדה שאהיה בן 100 בלי שום ידידה ולא אמצא אהבה בחיים? יש לי בעיה אמיתית

אל תדאג, אתה תצליח למצוא קשרים עם בנות
לפעמים זה מרגיש שלא יהיה לך אהבה בחיים, רק בגלל שאתה מתבייש לפעמים לגשת למישהי ולהתחיל לדבר איתה
יהיה טוב, אני מבטיחה לך שתמצא מישהי ויהיו לך עוד הרבה בנות שתדבר איתן בעתיד

מי קבע שאתה לא תמצא בחיים ידידה?
אחי אפילו עם כל הידידות שלי יש אתה חושב שכל אחת שהיא פעם דיברתי איתה הכל היה טוב ויפה לא היו שום בעיות כלום?
זה יגיע אל תדאג אתה בטח עוד ילד אין לך מה לדאוג

שואל השאלה:
אני לא מדבר עם בנות וגם לא מתכוון לנסות... ניסיתי פעם וכולן דחו אותי ואין סיכוי שאנסה יותר בחיים.... והבעיה שזו לא תקופה כי זה כל החיים ככה, וזה קורה עם כולן. אני לא מבין למה לאחרים הולך בקלות ואותי כולן פוסלות *תמיד*.

אני מדבר על מצב ממש רציני וחמור, ואני אפילו לא יודע למה זה קורה וממה זה נובע

כי אתה מתייחס אל עצמך כמו אל קורבן מסכן של החיים ולא לוקח עליהם שום אחריות ולא עושה שום צעד כדי לשנות אותם. אתה נמנע מלהאמין שזו אשמתך כי זה לא נוח.

הנה, זה למה. והבנתי את זה רק מהאופן שבו כתבת דברים.

שואל השאלה:
זה לא קשור לזה... את בכלל לא מבינה... אני יודע שזו אשמתי כי אמרתי שכולן מתרחקות ממני וזה לא משנה מה קורה

אני מעצבנת, אני יודעת, אבל זה רק בגלל שאני כנה איתך.
אני חוקרת מערכות יחסים והתנהגויות של בני אדם כבר שנים, אני אמנם רק בת 17 אבל יש לי מספיק הבנה כדי לומר לך שזה לא נובע משום בעיה פסיכולוגית, בריאותית, נפשית או זיבי אחר.
אם יש תחום שאתה לא מצליח בו, זה רק בגלל שיש לך שם אמונות מגבילות.
אם אתה חושב בתת המודע שלך שאף אישה לא רוצה אותך, ואתה ניגש לאישה, אז היא לא תרצה אותך כי אתה משדר החוצה "אף אחת לא רוצה אותי". זו לא אשמתה שהיא לא מעוניינת במישהו שמתקרבן ומרחם על עצמו כל היום.
אני רואה את השאלות האלו שאתה שואל המון, וגם דברתי איתך פעם באופן אישי.

זו לא אשמתך אם נולדת עם בעיה כלשהי, זו כן אחריותך להגיב לבעיה הזו באופן מסוים.
בוא ניקח לדוגמה פוקר: פוקר זה עניין של מזל בקלפים, נכון? יש אנשים שמקבלים קלפים מדהימים ויש אנשים שמקבלים כלפים חרא. מי מנצח בפוקר? אלו שקיבלו את הקלפים הכי טובים? לא. מי שמנצח בפוקר זה מי שעשה את הבחירות הכי טובות עם מה שקיבל.
אותו הדבר בהתנהלות בחיים לגבי כל דבר.

שואל השאלה:
כבר ניסיתי שיטות כמו nlp והרבה שיטות אחרות, שום דבר לא עובד.... יש הוכחה שהשיטות האלה בכלל עובדות? לדעתי זה הרוב פסאודו מדע וכל המנטורים האלה לא באמת עושים הרבה

שואל השאלה:
וגם אם נניח ואת צודקת...זה יקח לי הרבה שנים לתקן את הנזק והמצב שלי כבר הגיע לנקודת האל חזור.... זה רק נהיה גרוע יותר ויותר עם הזמן

רוצה לשמוע סוד? שינוי לא באמת לוקח זמן. זה או שאתה עושה או שאתה לא עושה.

אף מנטור ואף שיטה לא הולכת להשפיע לך על החיים. הדברים האלו רק נותנים לך כלים, אתה זה שצריך להיות אמיץ מספיק בשביל להשתמש בהם.

שואל השאלה:
מה את כבר מציעה לעשות? זה לא שיש יותר מדי פתרונות או איך לתקן את המצב.... המצב שלי דפוק מדי מכדי לעשות בכללמשהו

שואל השאלה:
לפחות את מודה שזה חארטה... הייתי אצל 1000 כאלה וכלום לא עזר...אבל באיזהשהו שלב זה כבר מאוחר מדי לתקן... יש מקום שכבר אין דרך חזרה

אתה לא מנסה לקום בבוקר, נכון? אתה פשוט קם.
אותו הדבר עם שינוי. אתה לא מנסה להשתנות-אתה משתנה.
זה עד כדי כך פשוט, זה רק לא קל.

אני לא אומרת שזה חרטה, אני אומרת שלאף בן אדם, לא משנה כמה הוא ירצה, גם לא לי, אין את היכולת לשנות אדם אחר.
אני נותנת לך פה המון נקודות למחשבה, אתה זה שבוחר מה לעשות איתן.

אני מציעה לשנות את קו המחשבה שלך, את הערכים שאתה מודד את עצמל לפיהם, את התפיסה שלך על העולם.

אני אשמח לעזור לך עם זה, אבל אני מזכירה-השינוי זה משהו שרק אתה עושה. הדרך זה משהו שרק אתה עושה. לא אני משנה אותך, אתה משנה אותך.

שואל השאלה:
הבעיה שלי עם כל המטפלים שכל מטפל סותר מטפל אחר ואומר דברים אחרים לגמרי... קשה לדעת למי להאמין כבר.... אבל הבעיה העיקרית שאני פשוט מאמין שהבעיה שלי בלתי פתירה, אז מבחינתי כל עוד אין הוכחה שהמצב יכול להשתנות אני לא אטרח לעשות שום דבר

מצוין! איזו התקדמות נהדרת! (לא צינית)
אתה יודע כמה אנשים היום חושבים שהבעיה שלהם לא פתירה? יותר ממחצית האוכלוסייה בעולם.
ונוסף על כך-יודע מה קורה כשחושבים שהבעיה שלך אינה פתירה? (מה שכמובן לא נכון) קורים שני דברים:
או שאתה הופך להיות אדם ששם את עצמו מעל כולם וחושב שכולם נחותים ממנו ולכן מגיע לו יחס מיחד.
או שאתה הופך להיות אדם שחושב שנוא נחות מכולם ומאחר והוא בתחתית מגיע לו יחס מיוחד.
שני אלו צורות של נרקיסיזם.
תחושת ה"מגיע לי" הזאת. מזל טוב ידידי, אתה נרקיסיסט דגול.

מה עושים נגד זה? משנים את ההתייחסות שלך לבעיה.
אם אתה קטוע יד וחושב שבגלל שאין לך יד אז אף אחת לא תרצה אותך, והבעיה שלך לא פתירה, אז ישר כשתיגש למישהי אתה תזהה את הדברים הכי קטנים של חוסר עניין בך וישר תסיק שאף אחת לא רוצה אותך בכלל שאתה קטוע יד.
ולצורך העניין אם תיגש לטפל בזה עם מחשבה שהבעיה שלך לא פתירה, נחש מה-נכון! היא גם לא תיפתר. מבין איך ההגיון השכלי עובד? אתה קובע ידידי. הכל.

ואם נמשיך עם דוגמת קטוע היד-אם תפסיק לחשוב שבשביל אהבה צריך שתי ידיים, ותתחיל לחשוב נניח שבשביל אהבה אתה צריך להיות אדם ישר, נאמן, מכבד את עצמו, מוכן לטעות ולוקח אחריות על חייו-האהבה תגיע.
הכל תלוי בך. אך ורק בך.

ולגבי זה שכל מטפל אומר משהו אחר-תקשיב למה שנשמע לך נכון. זה הכל.
אני הייתי אצל המון מטפלים וכל אחד אמר משהו אחר. יש דברים שלקחתי ויש דברים שלא. אני בוחרת במה להשתמש.

שואל השאלה:
את צודקת במה שאת אומרת, אבל מה הטעם לנסות אם כולן דוחות ישר ופוסלות אותי? אני לא מדמיין את זה, זה באמת ככה.... מה הטעם לנסות אם זה בחיים לא יצליח? אם הייתה לי הוכחה שיש לי סיכוי של 0.001% שזה אפשרי שאוכל להכיר בנות...הייתי ניגש עד שאני מצליח.. אבל הסיכוי לא קיים...

אל תנסה. זה לא יעבוד אם לא תשנה את התפיסה שלך.

אם תמשיך לנסות אבל עדיין תחשוב שאין לך סיכוי-אז אין טעם שתנסה.