אני ממש לא מסתדרת עם

זאת אמא שלך, אין הרבה מה לעשות.. תתבגרי תגיעי לגיל שלעזוב את הבית ותחלישי קצת את הקשר. לא לגמרי. מידי פעם כן תדברי איתה, בכל זאת אמא שלך..

אני חושבת שתנסי להבין את הצד שלה אני לא נקודת מבט אובייקטיבית כי איבדתי את אמא שלי שנה שעברה אז אני תמיד אדגיש להעריך את אמא שלך כי אני הייתי רבה איתה כל הזמן ולא הייתה לי הזדמנות להיפרד כמו שצריך

שואל השאלה:
אני שונאת אותה וזה לא ריב מדי פעם
זה כל יום כל היום
ובשנייה שאני יכולה כני עוזבת את הבית שלי כדי להיות רחוקה ממנה

גם אני ואמא שלי היינו ככה, עד שנסענו לחופשה בלפלנד ביחד.
כל אחד דיברה על הבעיות שלה עם השנייה וזה ממש עזר, ברור שיש עדין ריבים, אבל אני לומדת "להוריד פרופיל". אגב, זה נשמע ממש מטומטם אבל לצרוח לכריות זה עוזר חחח...
תמיד היה לי ברור שברגע שאוכל אעזוב את הבית, תמיד אשמור איתה על קשר, זה כן, אבל תמיד היה נחמד לחשוב על הרעיון של בית משלי ומה לעשות בו...
אני חושבת שאמא שלי קשה מידי איתי, אבל זה האופי שלה, ואין לי יותר מידי מה לעשות עם זה. אפשר להעיר, להסביר מה לא נעים, אבל זהו, את לא רוצה להיכנס עם אמא שלך לכאסח.
לי יש אפילו יתרון קטן, ההורים שלי גרושים, אז כשהייתי רבה עם אמא ועם חבר שלה לפעמים הייתי רצה לאבא שיגיד לי מה לעשות עכשיו ואיך להתנהג ולהשלים את המצב הזה.
בכל זאת, צריך להעריך את העובדה שיש לך אמא, לדבר איתה באמת עוזר, כיום אנחנו כמעט כבר לא רבות. מקווה שעזרתי :)
נ.ב: תמיד היה לי קשה לראות בנות שסתם רבות עם ההורים שלהם, כי אמא לא הרשתה לי ממתק, כי האח הקטן נוגע לי ברגל ודברים כאלה... היו לי ריבים הרבה יותר רציניים עם אמא שלי. זהו. מקווה שעזרתי (עוד הפעם):)

שואל השאלה:
תודה לכן מדהימות
באמת דיברתי איצה ובינתיים המצב השתפר
מקווה לטוס ללפלנד ושהקשר עוד יותר ישתפר;)
מאמינה שכתבתי את הדברים בשעת כעס ולכן אלו הדברים שכתבתי.
באמת זכיתי שיש לי אמא ומעבר לזה: היא גם תומכת, עוזרת ומקשיבה
אוהבת אתכן באמת
לילה טוב

שואל השאלה:
אז אתה מדהים