אנשים שחיים עם מחלות כרוניות, איך אתם נשארים אופטימיים? ואיזה מחלה/ות יש לכם?

כי התרגלתי אני מניחה(?)
זה יכול להיות מתסכל אבל לא אתן לזה ככ להשתלט עליו.
חוץ מזה שאני לא אדם ככ אופטימי.
ןאעדיף לא להגיד מה יש לי

המחלה שלי היא סוג של כרונית מבחינת זה שהוא לא עוברת, אבל היא באה בגלים - מתפרצת ונרגעת עם טיפול, אבל כשהיא מתפרצת אז היא רצחנית.
אני לא תמיד נשארת אופטימית אבל אני מתעודדת בזה שכרגע יש לי דברים שלא לכולם יש.. יש לי חבר מדהים שאוהב אותי ממש, יש לי אמא שדואגת לי, יש לי מקצוע שבחרתי ואני מנסה להשקיע בלימודים שלו כדי להתפרנס בעתיד. הכל בנוי על תקוות, תקווה שזה לא יתפרץ ושאני אצליח להגיע הכי רחוק שמתאפשר לי.
דווקא למרבה הפלא לפני שהתפרצה לי המחלה הייתי תמיד אובדנית ורציתי למות, רק מאז שהיא התפרצה פתאום התעורר בי הרצון הממש חזק לשרוד.

היי יש לי גם צליאק^
לא חושבת שזו נחשבת למחלה כרונית רלוונטית כי כל עוד לא אוכלים גלוטן אז נשארים בריאים לחלוטין:)