מה הבעיות שלכן? מה מעיק עליכם? תשפכו

זה שאני גרוש אחרי שאיזה מלוכלכת בגדה בי :(

אין לי... אין לי בעיות

שואל השאלה:
למה זה מעיק עלייך? תניח לזה אתה יכול להיות עם מישהי אחרת תחשוב שעוד כמה שנים זה יהיה דבר חסר חשיבות עבורך

אין לי הערכה עצמית

שואל השאלה:
ה8 לא ככ גרוע הוא דווקא די טוב

אנונימית שהצטלמה בעירום, את חייבת לוודא מחיקה של זה. למחוק רגיל לא עוזר, אני קצת מבין בזה תדברי איתי אם תרצי

יש לי לחץ בזמן של עבודות
יש לי ש.ב לחופש במתמטיקה
באנגלית
בתנך
לסיים עבודת שורשים
ללמוד למבחן שלי בערבית(אני לא יודעת על איזה מילים ללמוד!)
מבחן בהיסטוריה
טקס יום השואה
מבחן בעברית

אף פעם לא מרוצה מעצמי ומאחרים תמיד אני מתאכזבת מאנשים.

אני רוצה לעלות 6 קילו לפחות.
עבודה בעברית
עבודה במתמטיקה
אווף

אני לא יודעת איך לצאת מהארון(ביסקסואלית)

אני צריך להוציא תעודת בגרות מפוצצת כדי להתקבל לפקולטה שאני רוצה בעתודה, וזה מכניס אותי ללחץ בכל פעם שאני נזכר שאם אני לא מוציא ציון גבוה מאוד אז אני יכול לנסות שוב רק אחרי הצבא.
מה גם שאני לא בטוח שאני סגור על מה אני רוצה ללמוד, וזה מפחיד להתחייב לשש שנים.
החבורה שלי מהתיכון נמצאת באיזשהו משבר פנימי ואני חושש לשלומם של חלק מהאנשים שם.
עברתי את 18 ואין לי רמז להתאהבות באופק. מי שרציתי במשך הרבה זמן אמרה לי לא(כמה פעמים, הייתי די עקשן) אבל נשארנו חברים טובים וגם לה יש חבר עכשיו. אני לא מצליח לראות אנשים באור רומנטי יותר מכמה דקות כבר.
אני לא סטרייט(מעדיף לקרוא לזה ככה ולא להתעסק עם הגדרות) ואני לא בטוח איך ההורים שלי יבלעו את זה כשאני אספר להם. מצד אחד הם מאוד אוהבים אותי, מצד שני, לאופי הרוסי יש בעיה עם כל העניין הזה.

בעיות עם ההורים והצבא... עד שאני חוזרת מהצבא הביתה, למקום הבטוח שלי, במקום להרגיש שמגנים עליי אז תוקפים אותי וזה דיי עצוב .

בעיות עם החבר

הפרידה אחריי תקופה ארוכה

שכתבת בעיות "שלכן"
ומצד שני כתבת, מה מעיק "עליכם"

שאני מסתירה מאבא שלי שיש לי חברה.
שניסיתי להתאבד 5 פעמים, והיה לי דיכאון 3 שנים.

שילד מהשכבה מציק לי ובגלל זה אני אנורקסית, אני מנסה להקטין את הנוכחות שלי כדי שהוא לא ישים לב אלי ולא יציק לי (זה לא קשור למשקל או מראה)
זה פלוס העובדה שגם לפני זה הייתי רזה מדי יוצר דימוי גוף מזעזע כי אני רואה שאני מרזה ושזה מכוער אבל עדיין פוחדת לאכול כדי שהנוכחות שלי תהיה קטנה

שאני מאוהבת

קשה לי לתת אמון באנשים.
אני מפחד להיקשר ולהיפגע.
יש לי תקופות שאני בדיכאון ואני לא רוצה כלום וזה מרחיק ממני אנשים שאני אוהב..
ויש עוד אבל לא רוצה ממש לשתף את השאר

שאני פשוט הפרעת אישיות גבולית מהלכת. כל שטות מורידה אותי לכל היום או מכניסה אותי לסטרס, אני לא מסוגלת שלא לקחת ללב כל דבר קטן ומטומטם.

אני בדיכאון, אני מרגישה שאין לי חברים, אין לי בטחון עצמי, נשבר לי הלב יותר מדי פעמים.

שכל דבר קטן שאנשים שאני אוהבת ואכפת לי מהם אומרים לי אני ישר נפגעת ובוכה.
קשה לי לשתף אנשים קרובים בדברים שעוברים עלי הרי אני זאת שעוזרת לכולם ולי לא אמורות להיות חולשות.
בכללי אחלה חיים אין תלונות רק קצת ביקורת...

מערכת היחסים שלי לעתים מורכבת וזה יכול די לדכא אותי

יש לי 3 עבודות לחופש
שתיים מהן בקבוצות ואני עם אותה ילדה בשתי העבודות בקבוצה והיא בחול כל החופש ואין לנו איך לכשות את העבודה
יש לי מבחן במתמטיקה כמה ימים אחרי יום השואה, שזה גם לפני יום הזיכרון וזאת תקופה שממש קשה לי ואני לא חושבת שאהיה מסוגלת ללמוד
אני אוכלת ממש לא בריא ואני צריכה לשנות את אורח החיים וההרגלים שלי
בנוסף להכל יש לי בעיות עם חברה טובה שמתעלמת ממני ובכללי אני מרגישה שאין לי עם מי לדבר

טקס יום השואה מכביד עליי נפשית
ויש לי עוד הרבה בעיות, לא אפרט פה

אני לא בריאה כל כך וההורים שלי לא מאמינים לי, האמת שהיום שאלתי על זה פה שאלה כי לא הצלחתי לנשום (אחרי איזה חצי שעה או רבע שעה הייתי בסדר אבל זה קורה לי הרבה פעמים)
כל פעם שאני רק מזכירה את העניין עם הבריאות שלי ההורים שלי צועקים עליי ואומרים לי שאני בריאה וסתם אומרת שטויות, מפחיד אותי לדעת שיום אחד אני יכולה להתעלף והם לא ישימו לב, אבל זה כבר לא בשליטתי.
הם מראים את האהבה שלהם בכסף אבל כסף לא יכול לקנות בריאות.

אני לא סובלת את הבית ספר שלי, אני עוברת דירה למקום רחוק וזה אומר שאני יתחיל בית ספר חדש בפעם השישית ( יש למעבר דירה הזה גם יתרונות אבל זה בטח לא הדבר הכי נחמד שיכול לקרות ), החברה הכי טובה שלי היא אחד האנשים שאני לא סובלת, הרמה הלימודית בבית ספר שלי דפוקה לגמרי ובגלל זה גם הרמה הלימודית שלי יורדת, אני לא מצליחה להרוויח כסף ויש מלא דברים שאני רוצה לקנות, אני לא מצליחה לרדת במשקל, אני האחות הבכורה ובגלל זה אני מרגישה שמצפים מימנה ליותר ושאני לא תמיד חופשייה לעשות מה שאני רוצה.

מזלזלים בי לפעמיים וזה ממש מעצבן אותי לאחרונה.
יש לי חודש הבא פיצוץ של בגרויות ומתכונות ואני מרגישה שאני לא מנצלת יותר מידי את החופש לזה.
יש לי חשש שלא הוציא בכלל בגרות מלאה. ולפעמיים אני מרגישה ממש מטומטמת ליד אנשים.
אני לא יודעת מה ארצה להיות בעתיד ואיזה תחום מקצוע ללמוד וזה מעיק ומפחיד כי זה הולך ביחד איתך לכול החיים.
אני עוד מעט ממש 18 ואני לא רוצה להמשיך להתבגר ואני לא יודעת איך אני אסתדר בחיים שלאחר מכן.
אני בדיכאון כזה של החיים.
אני לא גרה עם אמא כי הורים גרושים ולפעמים אני מרגישה שאני חייבת אותה לידי.
אין לי ממש חברים ואני בודדה רוב הזמן

אמא שלי כבדה איתי מאוד..

נפרדנו לפני 4 חודשים ואני עדיין מתגעגעת

^למה לא? (אני אחת האנונימיות)

ההורים שלי מעצבנים אותי

זה שאני מרגישה שאמא שלי שונאת אותי
ובזמן האחרון היא עושה הכל נגדי

שהחברה הכי טובה שלי התחתנה ונשארתי לבד בלי חבר ובלעדיה

החדר שלי מבולגן ואין לי כוח לסדר אותו
יש לי מלא שיעורים בחופש ואין לי כוח לעשות
קר לי

אני כמוך^

חברות שלי לא זורמות איתי ויש לי ממש קצת חברות כך שאני כל הזמן לבד בחופש.
לא עפה על המראה החיצוני והגוף שלי.
ביישנית כך שלא מצליחה להכיר אנשים ולהתחבר

יש לי בעיות כרגע עם הגוף שלי, לא מרוצה מיזה וזה מכניס אותי ללחצים מיותרים ומצבי רוח רדודים

ברגעים אלה ..האוכל של פסח

אני מרגישה לבד ואני צריכה אהבה.
אני כל הזמן מאשימה את עצמי בהכל.
יש סביבי אנשים שגורמים לי להרגיש נחותה מהם ולא מספיק טובה בשבילם.
אני רבה עם ההורים שלי על בסיס יום יומי.
אני דתיה ואני לא רוצה להיות כזו.
אני שמנה.
יש לי לחץ מכל הכיונים

אני חושבת למות?

יש לי לחץ של כמה עבודות ומבחנים.

עברתי הטרדה מינית והגשתי תלונה על זה אבל אני קצת מפחדת .

ידיד טוב שלי ואני לא בקשר , ממש באסה בגלל זה ואני ניסיתי להחזיר את הקשר אבל הוא פשוט חא אכפת לו .

אני מדברת עם אקס של חברה לא ממש קרובה ולא מאותה עיר בכלל , שהוא עדיין רוצה אותה ואני עוזרת לו עם זה ואתמול הוא אמר לי שזה אבוד וזרק לי כזה יואו אם היית חצי שנה יותר אני נשבע שהייתי יוצא איתך , ואני יכולה להתאהב ממש מהר ודי נדלקתי עליו ( שיט )

סבתא שלי לא מרגישה טוב בכלל היא עם כיסא גלגלים ואני עוזרת להורים שלי לטפל בה ואני ממש עצובה :/

שאני מאושפזת בבית חולים 3 תוך חצי שנה
נמאס.

אתה הבעיה שלע

המוזרים פה בעיקר

אני לבד
רוצה לגור אצל אבא ואני יודעת שזה לא יכול לקרות

יש לי חרדות, אני לחוצה כל הזמן, אני חושבת שאני מפתחת הפרעת אכילה ואין לי עם מי לדבר על זה. אני מרחיקה מעצמי את השלושה חברים שיש לי, אני רוצה לבקש מההורים שלי לחזור לטיפול פסיכולוגי אבל קשה לי

שאני לא יכול לממש את כל הפוטנציאל שלי בגלל הגיל שלי

הקראש סטוצינר ואני לא מצליחה לשחרר ממנו

אני מאוהב כבר שנה באותה אחת, ואני אף פעם לא מצליח להגיד לה שאני אוהב אותה
אני כבר ממש מבולבל

עברתי טראומה שאני מאשים את עצמי בה
וירדתי חזק לקנאביס כתוצאה מכך ועכשיו קשה לשחרר

יש לי הרבה בעיות והרבה דברים מציקים לי...במיוחד בת זוג של אבא כי היא מתייחסת אלי בצורה מגעילה ואבא שלי לא מאמין לי.