אני מרגישה שהחיים שלי מושלמים

סוף סוף הגעתי לבית ספר שטוב לי בו וסוף סוף מקבלים אותי שם ואני מרגישה חלק ויש לי חברים, אני אוהבת סוף סוף את החדר שלי.. סוף סוף אני מרגישה חלק מהמשפחה שלי ויש לי אחות קטנה שאני נורא אוהבת ובקרוב גם אח ויש לי חבר מדהים שאני נורא נמשכת אליו ואני מאוד אוהבת אותו.. הקטע הוא שהוא נורא חסר ביטחון ותמיד חושב שהוא לא מספיק טוב ושאנחנו נריב ונפרד ומאוד קשה לי עם זה וזה גורם לי להכנס לדיכאון ולהרגיש רע, אנחנו גרים ביחד אז הכל בחדר שלי זה גם שלו וכשהוא לא בבית ואני רואה את זה אני מרגישה לפעמים ממש רע כי הוא לא מעריך את עצמו וזה גורם לו גם לא להעריך את מה שיש לו ואותי... נורא עצוב לי שהוא חושב שהחיים שלו גרועים בזמן שכל כך טוב לי איתו. מה אפשר לעשות?