11 תשובות
שואל השאלה:
כל פעם, כשכולם רדו לחצר לשחק, היה מגיע גם רוני. רוני "טיימר".
למה קראנו לו ככה? אביו קנה לו שעון דיגיטלי יקר ליום ההולדת שלו, וכל פעם הוא היה נמנע מלהשתתף בתחרויות שארגנו, משחקים ואתגרים, ורק היה מודד
זמן עם הטיימר שלו כאשר התחרינו. הוא לא נתן לנו אף פעם לנסות לענוד את שעונו בטענה שהידיים שלנו מלוכלכות ומזיעות, ושרק הוא ראוי
לענוד אותו. הדבר הרגיז אותנו מאוד.
בתחילה ליגלגנו עליו שהבקשות שלו קטנות, ושהוא היה צריך לבקש ביום ההולדת שלו טלסקופ משוכלל, או ספינת פיראטים. אבל הוא עמד איתן
והדברים שאמרנו לו לא הזיזו לו את קצה האצבע.
האמת מאחורי הלגלוג הנמוך הייתה קנאה וצרות עין. אף אחד מאיתנו לא מצא מספיק הנאה בדברים מעטים, והמחשבה שמישהו כן מוצא בכך
אושר ותחושת סיפוק לא מצאה חן בעינינו בכלל, וגם השעון המהודר שלו הרשים את כולנו.
ערב אחד, לאחר שיצאנו מהחצר, אסף אותנו רותם "המנהיג". הוא דיבר על כמה שטיימר מעצבן אותו,
ואמר: "מי הוא חושב שהוא בכלל? סתם עומד כל הזמן כמו דחליל ומודד עם הטיימר שלו, וגם משתחצן
וחושב שהוא יותר טוב מאיתנו עם השעון הדפוק שלו. אני לא מקבל אותו ככה."
אחרים הציעו להגיד לו שלא יביא את השעון. פתרון פשוט ומקובל למדי. אבל יהודה "החזק" אמר שצריך ללמד אותו לקח.
כולם פחדו מיהודה ומרותם, וכך גם אני. רותם קיבל את העצה מכיוון שיהודה היה חברו הטוב ביותר, והחליט להוציא את ההחלטה לפועל.
לא קיבלתי את ההחלטה הזו בליבי. הרגשתי שזה דבר שגוי לעשות, אבל לא הייתה לי ברירה אלא לשתף פעולה, אחרת גורלי יכל להיות זהה לשלו.
כרגיל, קראנו לכולם לבוא לחצר לשחק. מה שטיימר לא ידע הוא שאנחנו אורבים לו מאחורי השיחים. הוא נפל לתוך בור שחפרנו,
קיבל ביצים בפרצוף, ונשפך עליו קטשופ. לטיימר היה זמן תגובה מרשים, והדבר הראשון שעשה זה להגן על השעון שענד.
כולם צחקו עליו, קראו לו בשמות והלכו הביתה.
אני נשארתי שם והסתכלתי על טיימר מתרומם מהבור. רציתי לראות איך הוא יגיב לאחר שחווה השפלה שכזו.
הוא ניסה לבדוק אם השעון שלו פועל, ואכן הוא עבד.
טיימר חייך וצעק כמו משוגע שאבדה עליו הדעת. הוא קפץ מהבור ורץ בדילוגים לביתו במהירות שבה אף פעם לא יכל להגיע.
ובאותו הרגע, תיעבתי אותו יותר מכולם.
כל פעם, כשכולם רדו לחצר לשחק, היה מגיע גם רוני. רוני "טיימר".
למה קראנו לו ככה? אביו קנה לו שעון דיגיטלי יקר ליום ההולדת שלו, וכל פעם הוא היה נמנע מלהשתתף בתחרויות שארגנו, משחקים ואתגרים, ורק היה מודד
זמן עם הטיימר שלו כאשר התחרינו. הוא לא נתן לנו אף פעם לנסות לענוד את שעונו בטענה שהידיים שלנו מלוכלכות ומזיעות, ושרק הוא ראוי
לענוד אותו. הדבר הרגיז אותנו מאוד.
בתחילה ליגלגנו עליו שהבקשות שלו קטנות, ושהוא היה צריך לבקש ביום ההולדת שלו טלסקופ משוכלל, או ספינת פיראטים. אבל הוא עמד איתן
והדברים שאמרנו לו לא הזיזו לו את קצה האצבע.
האמת מאחורי הלגלוג הנמוך הייתה קנאה וצרות עין. אף אחד מאיתנו לא מצא מספיק הנאה בדברים מעטים, והמחשבה שמישהו כן מוצא בכך
אושר ותחושת סיפוק לא מצאה חן בעינינו בכלל, וגם השעון המהודר שלו הרשים את כולנו.
ערב אחד, לאחר שיצאנו מהחצר, אסף אותנו רותם "המנהיג". הוא דיבר על כמה שטיימר מעצבן אותו,
ואמר: "מי הוא חושב שהוא בכלל? סתם עומד כל הזמן כמו דחליל ומודד עם הטיימר שלו, וגם משתחצן
וחושב שהוא יותר טוב מאיתנו עם השעון הדפוק שלו. אני לא מקבל אותו ככה."
אחרים הציעו להגיד לו שלא יביא את השעון. פתרון פשוט ומקובל למדי. אבל יהודה "החזק" אמר שצריך ללמד אותו לקח.
כולם פחדו מיהודה ומרותם, וכך גם אני. רותם קיבל את העצה מכיוון שיהודה היה חברו הטוב ביותר, והחליט להוציא את ההחלטה לפועל.
לא קיבלתי את ההחלטה הזו בליבי. הרגשתי שזה דבר שגוי לעשות, אבל לא הייתה לי ברירה אלא לשתף פעולה, אחרת גורלי יכל להיות זהה לשלו.
כרגיל, קראנו לכולם לבוא לחצר לשחק. מה שטיימר לא ידע הוא שאנחנו אורבים לו מאחורי השיחים. הוא נפל לתוך בור שחפרנו,
קיבל ביצים בפרצוף, ונשפך עליו קטשופ. לטיימר היה זמן תגובה מרשים, והדבר הראשון שעשה זה להגן על השעון שענד.
כולם צחקו עליו, קראו לו בשמות והלכו הביתה.
אני נשארתי שם והסתכלתי על טיימר מתרומם מהבור. רציתי לראות איך הוא יגיב לאחר שחווה השפלה שכזו.
הוא ניסה לבדוק אם השעון שלו פועל, ואכן הוא עבד.
טיימר חייך וצעק כמו משוגע שאבדה עליו הדעת. הוא קפץ מהבור ורץ בדילוגים לביתו במהירות שבה אף פעם לא יכל להגיע.
ובאותו הרגע, תיעבתי אותו יותר מכולם.
אנונימי
לא
אנונימי
שואל השאלה:
הוא אומר הרבה על החברה נכון??
הוא אומר הרבה על החברה נכון??
אנונימי
לא
ותחליט אתה אנונימי או אנונימית
ותחליט אתה אנונימי או אנונימית
אנונימי
מה קראתי הרגע?
שואל השאלה:
מה הבעיה?
מה הבעיה?
אנונימי
לא הבנתי למה אתם יורדים עליו..?
זה נשמע אחלה סיפור, אני רק ממליצה אולי.. תעבור עליו שוב יש כמה דברים לא כל כך מובנים
אבל כל הכבוד❤
אבל כל הכבוד❤
לא יודעת בדיוק מה המסר שניסית להעביר, אבל אין ספק שהסיפור עשה לי קווץ' קטן בלב
מה חחח
באותו הנושא: