5 תשובות
בהצלחה בחיים עם הגישה הזאת
תמשיך לנסות זה יקרה מתישהו
גם אני חשבתי שלא יהיו לי חברים אף פעם או שלא יאהבו אותי אבל אני כבר שנה בצבא ויש לי כמה חברים וכולם בערך אוהבים אותי
תהיה אופטימי
יש כאלו שכן ידברו אבל קשה למצוא בנות אמיתיות ובכללי אנשים אמיתיים קשה למצוא.. מבין לליבך באיזה שהוא מקום. אתה צריך למצוא משהו שאתה מוצא בו שקט נפשי וביטחון וללכת עם זה, ככה למצוא מישהי שיהיה לכם נושאי שיחה ותכירו
שואל השאלה:
זה לא הבנות, הבעיה רק בי
אנונימי
אני מבינה אותך.. גם לי יש חרדה חברתית שכל פעם שאני מנסה לדבר עם מישהו חדש נגמרים לי הנושאי שיחה. אבל אני כן מנסה להתמודד עם זה, למשל, כשאני ביחד עם חברה טובה ואז יש איזה בן במגמה שמדבר איתנו אז כן יש לי ביטחון כי אנחנו מדברות איתו ביחד. אם אני מדברת איתו לבד אני גם מנסה להתמודד. אני מנסה להקשיב לאנשים שלא מפחדים לדבר איך הם מדברים ומה הם עונים בסיטואציות.. אני לא יודעת מה איתך אבל שמתי לב לבעיה שלפעמים קשה לי להסתכל לאנשים בעיניים כשאני מדברת ושיש לי פחד קהל דיי חמור.. כל זה מפריע לי ביום יום ובמיוחד הושפעתי בתחילת התיכון שנשארתי עם אותן חברות מהיסודי וכולם השיגו חברים חדשים. ככה הגעתי לסטיפס. עכשיו, תראה מניסיון אין לך מה לשאול כל הזמן שאלות על זה פה כי לא יעזרו לך כאן. מה שאני תכננתי לעשות זה ללכת לקורס כזה של דיבור מול קהל לנוער- זה גם לבעלי פחד קהל, אני פשוט צריכה לפענח דרך להגיד את זה להורים שלי כי הם לא יודעים על כל הבעיות שיש לי בכלל. אני מציעה לך באמת לנסות להתמודד, ואני יודעת שזאת בעיה קשה שמפריע ביומיום. אני מאמינה שבאיזשהו שלב זה יעלם. תמיד יש את האור בקצה המנהרה!
אנונימית
שואל השאלה:
לא לא.. את לא הבנת
הבעיה שלי יותר מורכבת משלך, גם כשניסיתי להיפתח ולדבר כולן ישר פסלו אותי והתרחקו ממני, אני לא יודע מה הסיבה לכך פשוט כולן מתרחקות ואין לי מושג למה...
אנונימי