היום קמתי ממש מוקדם כדי סתם לשבת בפארק, (6 בבוקר) ישבתי והייתי עצובה כי אין לי חברים וזה

ואז כזה אמרתי לעצמי בשקט (לא היה אף אחד בפארק) אןף למה אין לי חברים,
ואז פתאום שמעתי מישהי מאחוריי אומרת "באסה, למה אין לי רגליים?" והסתובבתי וראיתי שהיא הייתה עם כיסא גלגלים ועד היום זה לא יוצא לי מהראש תראו את הבעיה המפגרת שלי לעומת הבעיה שלה.. יש לי מצפון כזה מה עושים..?